אירוע הזיהום החמור שהתרחש לפני כחמש שנים בנחל אשלים שבמדבר יהודה, היה (ועודנו) אסון אקולוגי חסר תקדים, שלא היה כמוהו בנחל מדברי, בארץ ובעולם. כמויות עצומות של מי שפכים תעשייתיים חומציים פרצו מבריכת אגירה של מפעל תעשייתי, זרמו לכל אורך אפיק הנחל ומילאו את הגבים העמוקים, שעלו על גדותיהם. כיצד השפיע האסון על היצורים המימיים שחיו בגבים? יש מי שבדק ומצא.
המערכת האקולוגית של הנחל, על שלל רכיביה, קרסה מיד בעקבות השיטפון המזוהם. צמחים ובעלי חיים, קטנים כגדולים, נפגעו ולא שרדו את האסון. חמש שנים לאחר ארוע הזיהום החריג, נראים סימני התאוששות מעודדים של רוב חסרי החוליות החיים בגבי הנחל וסביבתם. יחד עם זאת, בתום חמש שנות ניטור אקולוגי רחב היקף שנערך בנחל הפגוע, מעידים הממצאים כי משקעי זיהום רבים עדיין נותרו בגדות הערוץ, בעומק הקרקע ובגבי הנחל, כמו גם בגופם של בעלי החיים.
אסון טבע
הנחלים ובתי הגידול הלחים בישראל הם מערכות אקולוגיות רגישות ביותר, הנתונות לאיום מתמיד בצל פעילות האדם, ובראשה זיהום. נחל אשלים, הנמצא בתחומי שמורת הטבע מדבר יהודה, ומהווה חלק ממסדרון אקולוגי חשוב המקשר בין מצוקי הנגב למדבר יהודה, היה אחד הנחלים היפים במדבר יהודה. כך, לפחות, עד ה- 30 ביוני 2017, מועד שקשה לשכוח את שאירע בו: "שיטפון" של שפכים שהכילו מתכות כבדות, מלחים וחומרים מזהמים נוספים בריכוזים גבוהים וחריגים, זרם בשצף קצף לאורך כל ערוץ הנחל ובמעלה גדותיו, בגובה רב ובנפח הגדולים מאלה של שיטפון טבעי. הסיבה לשיטפון הייתה פריצת קיר הסוללה של אחת מבריכות אגירת מי גבס ושפכים תעשייתיים של מפעל הנמצא בסמוך לראש אגן הניקוז של הנחל.
לממדי השיטפון ולאופיו, ולא רק לתכולתו, היו השלכות מיידיות והרסניות על המבנה והתפקוד הטבעיים של הנחל ועל הרכב חברות בעלי החיים והצמחים שחיים בו. סביר להניח, שתהיינה גם השלכות משמעותיות לטווח הארוך.
נחל בלב מדבר
בדומה לנחלים מדבריים אחרים באזור, מתאפיין נחל אשלים בכמה יחידות נוף טיפוסיות, הכוללות אזור חולי בחלקו העליון, אזור סחף בחלקו התחתון, ובמרכזו – בחלק הצר והעמוק – גבי סלע גדולים, המתמלאים במים לאחר אירועי שיטפון. מגוון יחידות הנוף הללו אפשר את קיומם של מגוון רחב של צמחים ובעלי חיים ומשך אליו מטיילים רבים שאהבו לפקוד את גבי הנחל.
מנקודת מבט אקווטית (מימית) יוצרים נחלי המדבר מערכת אקולוגית ייחודית וקצרת מועד, בדומה לשלוליות חורף; הגבים, המתמלאים במים לאחר גשם ושיטפון, הולכים ומתייבשים בהדרגה. כל עוד יש בהם מים, הם מהווים בית גידול מימי ולח, שחיים בו חסרי חוליות בעלי אסטרטגיות קיום ייחודיות, המאפשרות להם להתמודד עם תנאי בית הגידול המאתגרים. חרקים מעופפים, כדוגמת השפיריות, הם מאכלסים מזדמנים, שיכולים לעזוב את שטח הגבים בשלב הבוגר. הזחלים בוקעים ומתפתחים אומנם בגוף המים, אך הבוגרים המכונפים יכולים לעזוב את האזור כשהגבים מתייבשים, ולמעשה עוברים לחיים ביבשה.
סרטנים ורכיכות, לעומת זאת, מוגבלים לחיים במים ואין באפשרותם לעזוב כשהגבים מתייבשים. הם שורדים את עונת היובש בתרדמה, או, כמו בסרטנים הירודים, בקרקעית הגבים המתייבשים, כגופי קיימא, העטופים במעטה עבה המאפשר להם לשרוד את תקופת היובש. עם התמלאות הגבים במים בוקעים מגופי הקיימא סרטנים, המשלימים מחזור חיים נוסף לפני ההתייבשות, וחוזר חלילה.
הגיעו מים (מזוהמים) עד נפש
כדי לאפיין את הרכב הזיהום ואת פיזורו במערכת האקולוגית בנחל ובסביבתו ולעקוב אחר השפעות הזיהום על המערכת לאורך זמן, יזמה רשות הטבע והגנים תוכנית לניטור אקולוגי של הנחל וסביבותיו, שהובלה על ידי המארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל, ולוותה על ידי רשות הטבע והגנים.
כחלק מתוכנית הניטור הרב-תחומית בחנו חוקרים מהמרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית (מלא"ק), בשיתוף מכון אילזה כץ למדע וטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, את השפעות הזיהום על הגבים ואת תהליך ההתאוששות והשיקום של חסרי החוליות הגדולים המאכלסים אותם. הממצאים החשובים הוצגו במסגרת יום עיון לסיכום חמש שנות ניטור בנחל אשלים, שהתקיים במוזיאון הטבע בשלושה במאי, 2023.
על פי תוצאות הניטור שנערך לאורך חמש שנות התוכנית, מיד לאחר הזיהום לא נמצאו כלל חסרי חוליות בגבים של נחל אשלים. לאחר השיטפונות הראשונים, כבר אכלסו את הגבים זחלים של חרקי מים מעופפים – חיפושיות, פשפשאים, שפיראים וזבובאים – שהגיעו, כפי שאפשר להניח, מאזורים שלא נפגעו. סרטנים ירודים, לעומת זאת, לא נמצאו כלל. לדברי ד"ר ירון הרשקוביץ, ראש המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית, זוהי עדות לפגיעה הקשה שנגרמה למאגר גופי הקיימא של הסרטנים בעקבות הזיהום החמור.
החדשות הטובות הן, שלאחר שני חורפים וכמה שיטפונות, שכנראה ניקו במידת מה את הזיהום, הופיעו בגבי הנחל גם סרטנים ירודים. משמח ביותר לציין, שביניהם נמצאו גם אלפי פרטים צעירים של זימרגלאים, סרטנים נדירים המתקיימים רק בגבים ובריכות חורף, אשר הולכים ונעלמים מארצנו. כלומר, נראה שהם מתרבים בהצלחה ואוכלוסייתם מתאוששת אט אט. נוכחותם או היעדרותם של הזימרגלאים היא סמן ביולוגי טוב לאיכות בית הגידול ולבריאות המערכת האקולוגית. בתום חמש שנות ניטור, נראה כי אוכלוסיית חסרי החוליות בנחל אשלים התאוששה.
מים חומציים חודרים עמוק
החדשות הפחות טובות הן, שבבדיקה שנערכה שנתיים לאחר אסון הזיהום התגלו ברקמות חרקים ויצורים אחרים בגבי נחל אשלים רמות גבוהות של מתכות כבדות. ככל הנראה, משקעי זיהום נותרו בגדות הערוץ, בעומק הקרקע ובגבי הנחל. ולכן, למרות ההתאוששות המסתמנת ברמת האוכלוסייה, נוכחות המתכות הכבדות מדאיגה ומצביעה על השפעה מתמשכת של הזיהום על בעלי החיים, הרבה מעבר לאירוע הזיהום עצמו.
נכון להיום, חמש שנים בלבד לאחר אירוע הזיהום המטלטל בנחל אשלים, ולאור ממצאי ניטור נוספים המעידים על נזק לעולם הצומח והחי כתוצאה מהמשך הצטברות הזיהום, נראה שהדרך לשיקום הנחל וסביבתו הטבעית עוד ארוכה. האם יש מקום לאופטימיות? אולי, אבל ממש זהירה. ונדרשת גם עבודה רבה.