בקעת קריות שבדרום מדבר יהודה: בית גידול נדיר והצצה אל העבר

שטח האדמה העמוקה, שאינה חרושה ואינה מופרת, בבקעת קריות (שבשולי בקעת ערד), הוא בית גידול נדיר, ייחודי וחשוב, בו גדלים מיני צמחים נדירים, שחלקם בסכנת הכחדה. השטח מהווה אזור ייחודי, המאפשר לדמיין כיצד נראו עמקי ההר והשפלה הבתוליים בעבר הרחוק. לכן, המליץ מכון דש"א להכלילו בשמורת טבע.

תעודת זהות
אזור בארץ: דרום מדבר יהודה
תקופת הסקר: אוקטובר 2020
אחראי: מכון דש"א
תקציר מאת: דר בן נתן

בקעת קריות היא אחד המקומות החשובים והרגישים ביותר בתחום סקר טבע, נוף ומורשת האדם, שבוצע על ידי מכון דש"א באגן נחל צאלים עליון, בשטח שמהווה מסדרון אקולוגי בין הרי יתיר לרמת מדבר יהודה. כחלק מהמלצות הסקר שערך מכון דש"א והתפרסם בשנת 2020 , הוצע להכליל את השטח של בקעת קריות בשמורת טבע, שתאפשר שיפור ההגנה והממשק של ערכי הטבע המיוחדים.

הבקעה היא שלוחה צפונית של בקעת ערד, תחומה בין דרום הר חברון ממערב לגבעות טוב ממזרח, ובה תשתית של אדמת לס נתרני כהה, שנוצרה מערבוב הלס של בקעות צפון הנגב עם רנדזינה חומה, שנשטפת מהגבעות ומההרים שסביבה.

בית גידול נדיר בארץ, אדמה כבדה ועמוקה, שאינה מעובדת או מופרת

בבית גידול זה מופיעים צמחים אופייניים למישורי לס יחד עם מינים אופייניים לאדמות כבדות עמוקות, וצמחים שגדלים בשדות בדרום הר חברון וזרעיהם נשטפים אל הבקעה. ייחודה של הבקעה הוא בכך שחלק ממנה נותר במצבו הטבעי. אדמה כבדה ועמוקה, שאינה מעובדת או מופרת, היא בית גידול נדיר מאוד בארץ, שלמעשה כמעט שנעלם מנופי ארצנו בשל ניצול הרוב המוחלט של הבקעות לחקלאות.
שטח הבקעה מישורי ועשבוני, וגדלים בו שיחי רותם המדבר בדגם פזור ומעט שיחי מתנן שעיר. מלבדם, השיחים היחידים בשטח גדלים בערוצי הבתרונות או על כיפות הסלע הקטנות שפזורות בשטח, בעיקר בחלקו הצפוני.
בחורף מתכסה הבקעה במרבדי עשב ירוק ורך, בו מופיעים גלי פריחה מרשימים. בולטת בנוכחותה האוכלוסייה הדרומית ביותר בארץ, וככל הנראה גם הגדולה והצפופה ביותר, של גביעונית הלבנון. זהו גיאופיט (צמח בעל איברי אגירה, כמו פקעת או בצל) בעל בצל גדול ועמוק, שמגדל עמוד פריחה שמגיע לגובה של 100-70 ס"מ, בעל עלים רחבים ומסולסלים, ובקצהו אשכול פריחה יוצא דופן בין צמחי הארץ.

פרחי הגביעונית יוצרים צורה דמויית כוס (או גביע, ומכאן השם העברי) שמוטה כלפי מטה כפעמון. ברוב האוכלוסיות בארץ, צבעם של פרחי גביעונית הלבנון הוא ירקרק-צהבהב חיוור, אך בבקעת קריות גדל מופע מיוחד וצבעוני יותר, שבעבר נחשב למין נפרד, ולפרחיו גוון ארגמני עמוק וכהה. בשנים ברוכות משקעים יוצרת גביעונית הלבנון מרבדי פריחה מרהיבים בשטח הבקעה ומושכת מטיילים וחובבי פרחים רבים.
בנוסף לגביעונית, גדלים בבקעת קריות מיני פרחים בולטים וצבעוניים נוספים, ביניהם: סייפן סגול, ערטנית השדות, צבעוני המדבר, קדד פיינברון, שעמון מצולע, חבלבל המשי, פשתה גדולה, כלניות, נוריות, כדן נאה ומיני זמזומית, שיוצרים משטחי פריחה שמתחלפים בהדרגה במשך העונה – מסוף החורף עד סוף האביב.

מפלט לצמחים נדירים בסכנת הכחדה

בשל היותה בית גידול ייחודי ונדיר, הבקעה גם מהווה מקום מפלט למיני צמחים נדירים, שחלקם בסכנת הכחדה, ביניהם דרדר אשקלון, מין של קרקעות כבדות, שגדל בשדות ובעמקים ואנדמי לישראל ולמזרח ירדן. המין נמצא בסכנת הכחדה עולמית, אך מקיים בבקעה אוכלוסייה ענקית בת מאות פרטים, אולי הגדולה ביותר בעולם. האוכלוסייה ממשיכה גם אל מדרונות הר עמשא והשדות שעליהם. זמזומית ורבורג היא מין אנדמי נוסף שנמצא בסכנת הכחדה וגדל בבקעת קריות, יחד עם עוד ארבעה מיני זמזומית נוספים. מינים נדירים נוספים שנמצאו בבקעה במהלך הסקר הם ולריינית קשת-פרי, ולריינית שיננית, פרדותיים מכורבלות, עקר שעיר וציפורנית משוננת. בעבר נצפו גם מרווה שסועה ובר-דרבן מזרחי, שנמצאים גם הם בסכנת הכחדה, ושלהבית המדבר ורכפת הצבעים הנדירות.

השטחים הערכיים ביותר בבקעת קריות הם שטחי אש פעילים, ורק חלק קטן מהשטחים הללו כלול בשטח שמורת טבע תל-קריות והר עמשא. למרות ההגנה על המקום כשמורת טבע וכשטח אש מסתמנת לעיתים פגיעה שניתן לייחס לרעיית צאן כבדה. פגיעה כזו, לדוגמה, מתגלה בהיעדרם של פירותיה של גביעונית הלבנון באביב 2020, למרות פריחה עוצמתית שהייתה באותה שנה. יתכן שעמודי התפרחת נאכלו על ידי צאן, שהוכנס לשטח הבקעה בשיא תקופת הפריחה. פגיעה נוספת בשטח נגרמת כתוצאה מתנועת רכב של תושבים, מטיילים ואנשי צבא.