08:43
הדפסהשיתוף
  • בעדשת המחקר | יום צילומי הטבע 2024

בעדשת המחקר | יום צילומי הטבע 2024

עדי גוב

הדפסהשיתוף

אם חשבתם שהחוקרות והחוקרים שלנו מבלים כל היום במעבדה ממוזגת, אז אולי תופתעו לגלות שממש לא. הם יוצאים לטבע, צוללים, זוחלים, מצלמים ומתקרבים, לפעמים הם מתקרבים ממש.

לכבוד יום צילומי הטבע הבינלאומי, שחל בתאריך 18.6, החלטנו השנה להתמקד בצילומי מאקרו, כדי שתוכלו להכיר את הטבע מקרוב-קרוב. תהנו מהתצלומים וקראו את הסיפורים שמאחוריהם.

פורסם ביוני 2024.

מצב דביק | דבורה בנאית מאביקה

לא כל מה ששותה צוף ומזמזם זו דבורת דבש. למען האמת, רק בישראל חיות למעלה מ-1,000 מיני דבורים.

אחת מהן היא הדבורה הבנאית הזו, שצילם ד"ר גידי פיזנטי, אוצר אוסף הדבורים והצרעות הטפיליות במוזיאון הטבע, באחת מדגימות אוכלוסיית החרקים בהר הנגב. בתצלום אפשר לראות האבקה בפעולה: הגרגירים שנצמדו אל גוף הדבורה הם אמצעי הרבייה של פרח החלמית, שממנו שותה הדבורה צוף. כאשר היא תעבור לפרח הבא, יעברו איתה גם גרגירי האבקה שנדבקו אליה וכך תתבצע האבקה.

דבורה בנאית שותה צוף ומתכסה בגרגרי אבקה של פרח חלמית. צילום: ד"ר גידי פיזנטי.

דבורה בנאית שותה צוף ומתכסה בגרגרי אבקה של פרח חלמית. צילום: ד"ר גידי פיזנטי.

צורה לך | שלד גירני של חי-טחביים

היצורים שחוקרת ד"ר נגה סוקולובר, מנהלת אוסף החי-טחביים במוזיאון הטבע, הם אולי קטנים ולא מוכרים, אבל מבעד לעדשת המיקרוסקופ מתגלה עולם מדהים של צורות.

חי-טחביים (או בריוזואה, אם תרצו) הם יצורים שחיים במושבה המורכבת מהרבה תת-יחידות שחולקות אנרגיה ומשאבים. הגודל הממוצע של תת-יחידה כזו הוא כמ"מ אחד (!), מה שעושה את מלאכת הזיהוי למאתגרת. כאן נכנס מיקרוסקופ אלקטרונים סורק לפעולה; לרוב המינים יש שלד גירני, ולכל מין צורת שלד אופיינית שבעזרתה אפשר לזהותו.

שלד גירני של חי-טחביים, משמש לזיהוי טקסונומי. צילום: ד"ר נגה סוקולובר.

שלד גירני של חי-טחביים, משמש לזיהוי טקסונומי. צילום: ד"ר נגה סוקולובר.

על אותו גל | רביית אלמוגים

ד"ר תום שלזינגר, אוצר אוסף האלמוגים במוזיאון הטבע, מבלה שעות רבות עם המצלמה שלו מתחת למים בצלילות מחקר ותיעוד. בתמונה הזו אפשר לראות את אחת מהתופעות היפות והמרשימות בטבע – רביית אלמוגים.

הנקודות הוורודות בתצלום הן תאי הרבייה של האלמוג, שניות בודדות לפני שחרורן לגוף המים. בלילה מסוים אחד, בשעה מסוימת, אלפי אלמוגים משחררים למים את תאי הרבייה שלהם והקסם מתחיל. ברבייה ההמונית והמסונכרנת היטב הזו, תאי ביצית ותאי זרע נפגשים במים ומתרחשת הפריה, שכתוצאה ממנה יתחילו חיי אלמוג חדשים.

הנקודות הוורודות הן תאי הרבייה של האלמוג. צילום: ד"ר תום שלזינגר.

הנקודות הוורודות הן תאי הרבייה של האלמוג. צילום: ד"ר תום שלזינגר.

על הקשקש | עש פעיל לילה

קל לפספס את העש הססגוני והמרהיב הזה, על אף שהוא נפוץ בישראל, כי אורך גופו כסנטימטר אחד בלבד!

בתצלום של עוז ריטנר, מנהל אוסף העשים והרכיכות במוזיאון הטבע, אפשר לראות את הקשקשים הצבעוניים שעל כנפיו. הקשקשים מסייעים לעש לעוף ומקטינים את הסיכוי שלו להידבק לקורים ולהפוך לארוחת ערב של עכביש מזדמן. במקרה של עש פעיל לילה כמו זה, הקשקשים הארוכים עוזרים גם לשמור על חום גוף.

הקשקשים על כנפיו של עש פעיל לילה. צילום: עוז ריטנר.

הקשקשים על כנפיו של עש פעיל לילה. צילום: עוז ריטנר.

מיני-מי | ספוג מסוג תפוזון

ד"ר סיגל שפר היא מנהלת אוסף הספוגים במוזיאון הטבע. כן, כן, ספוגים הם יצורים חיים, ואפילו מדהימים במבט מקרוב!

היצור הכתום שבתצלום הוא ספוג ים-תיכוני מהסוג תפוזון (תודו שהשם ממש הולם אותו). בתצלום אפשר לראות שלוחות שיוצאות ממנו, שבאמצעותן הוא מתרבה ברבייה אל-מינית: דרך רבייה שבה הצאצא הוא שכפול של ההורה. אם תסתכלו היטב תראו "בייבי תפוזונים" בקצה חלק מהשלוחות – מזל טוב!

ספוג ים-תיכוני מהסוג תפוזון עם שלוחות רבייה. צילום: ד"ר סיגל שפר.

ספוג ים-תיכוני מהסוג תפוזון עם שלוחות רבייה. צילום: ד"ר סיגל שפר.

תפיסה טובה | איבר הצמדה של תולעת טפילית

כשמינים מהגרים (שלא לומר פולשים), הם לא מגיעים לבד. יחד איתם באים גם טפילים ומחלות.

ד"ר שבי רוטמן, אוצרת אוסף הדגים במוזיאון הטבע, חוקרת בין היתר טפילים של דגים. בתצלום הזה, שנעשה במיקרוסקופ, אפשר לראות את איבר ההצמדה של תולעת שטוחה טפילית. התולעת נצמדת לזימים של הדג וניזונה מדמו. התולעת הזו נמצאה על הזימים של הדג הפולש סקומברן זריז, והיגרה יחד איתו מים סוף אל הים התיכון.

איבר ההצמדה של תולעת שטוחה טפילית בצילום מיקרוסקופי. צילום: ד"ר שבי רוטמן.

איבר ההצמדה של תולעת שטוחה טפילית בצילום מיקרוסקופי. צילום: ד"ר שבי רוטמן.

יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden