עולם מפלסטיק

המצאת הפלסטיק פתחה עולם חדש של תעשייה, אך גם הביאה איתה סכנות חדשות לאדם ולסביבה. מוצרי פלסטיק המושלכים לאשפה נשארים בסביבה במשך עשרות ומאות שנים, ועם הזמן הם מתפרקים לחלקיקים זעירים הנקראים מיקרופלסטיק. המיקרופלסטיק, כשמו כן הוא – מיקרוסקופי – ועל כן עלול להגיע לא רק לאוויר ולים אלא גם אל תוך גופם של בעלי החיים, ובכלל זה גם אל תוך גופנו שלנו, בני האדם.

ספק אם הכימאי הבלגי, ליאו בקלנד, הבין שהוא הולך לשנת את פני המציאות ביום שבו רץ למשרד הפטנטים בניו יורק לרשום את המצאת הפלסטיק הסינתטי הראשון, שיצר אי שם בשנת 1907. העולם היה צריך שינוי. עד אז, מוצרי צריכה היו מופקים בעיקר ממקורות כמו צמחים, קרני בעלי חיים ואף שריוני צבים. אלו היו חומרים יקרים, קשים להשגה, ורק מעטים יכלו להרשות אותם לעצמם. ובעיקר, הפקת המוצרים פגעה אנושות בבעלי החיים, שהלכו והתמעטו נוכח הציד המאסיבי.

נוח, שימושי ומזהם

המצאת פלסטיק הסינתטי פתחה עולם חדש של תעשייה; זולה, מהירה ונגישה לכל. אנו יושבים על כיסאות פלסטיק, משחקים במשחקי פלסטיק, מצחצחים שיניים עם מברשות פלסטיק ואפילו המים והמזון שלנו ארוזים ב… נכון, אריזות פלסטיק. להיכן שלא נביט, נמצא פלסטיק. כיום הפלסטיק הסינתטי מיוצר משילוב של חומרים כימיים שונים, המופקים מנפט, גז טבעי או שמן. לחומר הגלם שנוצר מוסיפים תוספים כימיים שנועדים לעצב את תכונותיו של הפלסטיק, כמו גמישות, קשיחות או שקיפות. בין תוספים אלו ניתן למצוא ביספינול איי, פורמהלדהיד ופתאלאטים שונים, כולם רעילים לאדם ולסביבה.

לשימוש הנרחב בפלסטיק השלכות אקולוגיות חמורות על כדור הארץ, וככל הנראה גם על הבריאות שלנו. מוצרי הפלסטיק שאנו משליכים לאשפה נשארים בסביבה עשרות ומאות שנים לאחר גמר השימוש בהם. כך, למשל, משך הפירוק של שקית פלסטיק פשוטה הוא כ-20 שנה, ושל קשית שתייה כ-200 שנה. נכון לשנה זו (2023), ההערכה היא שמעל 170 טריליון טון חלקיקי פלסטיק צפים על פני האוקיינוסים ברחבי העולם. בישראל, כ-80% מהפסולת הנמצאת בעומק הים לחופי הים התיכון הם פלסטיק. אריזות פלסטיק שונות נאכלות בטעות על ידי בעלי חיים ימיים, כמו דולפינים, לווייתנים וצבי-ים, וגורמות לסתימות מעיים ולהרעלות. מדי שנה, מיליוני בעלי חיים מתים כתוצאה מהסתבכות ברצועות, שקיות או צורות אחרות של פלסטיק. חלקיקי פלסטיק שצפים ונודדים על פני הים מספקים מצע התיישבות למינים שונים של בעלי חיים ואף למיקרואורגניזמים מחוללי מחלות, ובכך מסייעים בהעברתם ממקום למקום ועלולים לתרום להפצת מחלות ומינים פולשים.

כמה קטן, ככה מסוכן

אך כאן הבעיה רק מתחילה. עד שאותה שקית או קשית או כל מוצר פלסטיק אחר ייעלמו לחלוטין מהסביבה, הם ילכו ויתפרקו לחלקיקים קטנים, כאלה שאי אפשר לראות בעין, הנקראים מיקרופלסטיק. חלקיקי מיקרופלסטיק נמצאים כיום בכל מקום: באדמה, באוויר ואפילו בעומק הים. המיקרופלסטיק, כמו הפלסטיק שממנו הוא נגזר, הוא רעיל, והשפעתו על המגוון הביולוגי ועל המערכת האקולוגית היא מכרעת. במעבדתה של פרופ' נועה שנקר, מבית הספר לזואולוגיה וממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, מנסים כבר כמה שנים להעריך את השפעת המיקרופלסטיק ותוספיו על הסביבה הימית. במסגרת מחקרים שנערכו במעבדתה של פרופ' שנקר נמצאו חלקיקי מיקרופלסטיק בכל 11 החופים שנסקרו לאורך רצועת החוף בישראל, חלקם חופי רחצה פופולריים ביותר, כמו במכמורת ובהרצליה. במחקר אחר, שנערך בהובלת גל ורד, דוקטורנטית במעבדתה של פרופ' שנקר ובמכון הבינאוניברסיטאי למדעי החיים באילת, נמצא כי תוספים של מיקרוספלסטיק עלולים אף לפגוע ברבייה ובהתפתחות של מיני אלמוגים, ובכך למעשה להעמיד בסכנה את מבנה אוכלוסיית שוניות האלמוגים שבמפרץ אילת.

מחקרים אחרים הראו שלמיקרופלסטיק עלולה להיות השפעה שלילית על הביטוי הגנטי. הוא עלול לגרום לנזק בדנ"א ולהשפיע על הרבייה, ההתפתחות והתזונה ולהביא לירידה בחסינות למחלות. כך, למשל, נמצא כי מיקרופלסטיק משנה את התנהגותם ואת ביטוי החלבונים בסרטנים פלנקטוניים ימיים ובכך פוגע בסיכוייהם לשרוד. בקיפוד הים מהמין Lytechinus variegatus, רעלים המשתחררים ממיקרופלסטיק פוגעים בהתפתחותם התקינה של העוברים. באצות ים, המהוות מזון למגוון רחב של בעלי חיים ימים, הצטברות של מיקרופלסטיק גורמת לפגיעה בקצב הפוטוסינתזה, וכך עלולה לשבש את אחד מתפקודי המערכת החשובים ביותר לייצור אנרגיה ולספיחת פחמן דו-חמצני בים וגם לפגוע במארג המזון כולו. מיקרופלסטיק נמצא בקיבתם של סרטנים קטנטנים ושל דגים הניזונים מסרטנים אלו, וגם בקיבתם של דגים גדולים, הניזונים מהדגים הקטנים. הבנתם מי הבא בתור?

באוויר, בים וביבשה

מיקרופלסטיק נמצא באוויר שאנו נושמים, במזון שאנו אוכלים, במים שאנו שותים ואף באדמה שבה אנו מגדלים את מזוננו. חלקיקי מיקרופלסטיק נמצאו בתאי הגוף שלנו, בצואה, ולאחרונה אף אותרו חלקיקי מיקרוספלסטיק בשליית האם. לתוספים של פלסטיק, כמו פתאלאטים וביספנולים, נמצא קשר לתחלואת אדם, כמו עלייה בהשמנה, סוכרת, ירידה באיכות הזרע והפרעות התפתחותיות והורמונליות. בנוסף, נמצא כי הימצאותם של חלקיקי מיקרופלסטיק בגוף יכולים לשפעל את מערכת החיסון, לגרום לתגובה אלרגית וייתכן שהם אף יכולים להעלות את הסיכוי שלנו לחלות בסרטן. אומנם נדרש עדיין מחקר משמעותי ומקיף יותר בבני אדם על מנת להבין את ההשפעה של חלקיקים אלו על בריאותנו, אך ללא ספק פוטנציאל הנזק הבריאותי הוא גבוה, והימצאות מיקרופלסטיק בגוף האדם הוא ממצא מדאיג ביותר.

כיום אנו שוב נמצאים במקום שבו העולם צריך שינוי, והפעם כזה שייקח את בריאות הכדור שעליו אנו חיים בחשבון. הפתרון צריך להיות גלובלי, אבל נדרש גם שינוי בהרגלי הצריכה של כל אחד ואחת מאיתנו. אז מה אנחנו יכולים לעשות ברמה האישית? הדבר הראשון והפשוט ביותר הוא להימנע מצריכת פלסטיק. נקפיד לצרוך מוצרים מתכלים, או כאלו שניתן לעשות בהם שימוש ארוך טווח ושניתן למחזרם. מעל הכל, נימנע משימוש במוצרי פלסטיק חד-פעמיים, וכדי לשמור על הבריאות שלנו – עדיף שנרחיק את הפלסטיק מהצלחת. אז בפעם הבאה, תחשבו פעמיים לפני שתקנו עוד מוצר פלסטיק. הוא אומנם זול לשימוש, אך מחירו יקר מנשוא, הן לבריאות שלנו והן לבריאות הסביבה שלנו.