ידעתם עד כמה קשרים חברתיים חשובים לבריאותנו ולאורח חיינו? הם מספקים לנו הזדמנויות לשיתוף פעולה ולהעברת מידע, אך גם להעברת מחלות.

ההרצאה חינם בהרשמה מראש כאן >>

קל למצוא פרסומים המתריעים שעישון וצריכת יתר של אלכוהול מזיקים לבריאות, או כאלו  המזכירים כי פעילות גופנית מועילה לבריאותינו. אבל האם אי פעם הציעו לכם לבלות יותר זמן עם החברים שלכם, או להכיר חברים חדשים כדי לשמור על הבריאות?

בהרצאה נסקור את המבנים של רשתות חברתיות של חיות בר (בעיקר של שפני סלע) ואת ההשלכות שלהן. נראה כיצד קשרים חברתיים משפיעים על אפשרויות לרבייה ועל העברת חיידקים (גם ״טובים״ וגם ״רעים״) בין פרטים, נלמד על קשרים חברתיים בהקשר אבולוציוני ואקולוגי, ונבין כיצד רשתות חברתיות התפתחו ומה משפיע עליהן.

פרופ' עמיעל אילני הוא חוקר התנהגות וקשרים חברתיים של בעלי חיים במוזיאון הטבע ובביה״ס לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב

נוצות הן סימן ההיכר המובהק ביותר של ציפורים. אך האם ידעתם שהנוצות התפתחו זמן רב לפני הופעת הציפורים עצמן?

ההרצאה חינם בהרשמה מראש כאן >>

מסתבר שהציפורים המודרניות הן נציגות של שושלת הדינוזאורים היחידה ששרדה את ההכחדה ההמונית בסוף עידן המזוזואיקון, והן ירשו את הנוצות מאבותיהם הדינוזאורים.

לאחרונה פורסם מחקר חדש, שמשנה את כל מה שחשבנו על האבולוציה של התעופה. בואו לשמוע מהחוקר שהוביל את המחקר כיצד הרחיב את תחום עיסוקו מאורניתולוגיה – חקר העופות החיים – לחקר מאובני דינוזאורים קדומים, וכיצד השילוב בין שני תחומי הידע האלה עשוי להעמיק באופן מהותי את ההבנה של תהליכים אבולוציוניים ממושכים.

ד"ר יוסף כיאט הוא אוצר אוסף העופות וחוקר במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט ובבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב

שתי הרצאות בכרטיס אחד! הרצאות מפתיעות שמתחקות אחר הפער שבין מדע למיסתורין.

ההרצאות חינם בהרשמה מראש כאן >>

18:30 הרוצח שפתר את חידת הסוס הדוהר ובכך שינה את העולם. מרצה: פרופ' דוד עילם.

הצטרפו למסע בין זירות רצח למעבדות צילום ומחקר. נתחיל בתולדות הצילום ונגיע אל סיפורו של הממציא שנתן לעולם את הצילום הנע. נראה איך ירייה אחת של אקדח וסוס אחד בדהירה שינו את האופן שבו אנו תופסים את המציאות. נצלול לסיפורו המדהים של צלם מחונן, איש חזון ורוצח, שהצליח לחשוף סודות טבע שהעין האנושית מעולם לא ראתה, והניח את היסודות למהפכת הקולנוע, הטלוויזיה וחקר התנועה המודרני.

פרופ' דוד עילם הוא פרופסור אמריטוס בבית הספר לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב.

19:15 של מי הביצים האלה? מרצה: ד"ר דני סימון.

קורים עלומים ומסתוריים מחברים בין גמל שלמה שמשליך את עצמו למקווה מים, תן שנושך צמיג רכב, צרעה יפיפייה שתיקן אמריקני הולך אחריה ככלבלב צייתן והתמונה האייקונית של ציפור שיר קטנה, העומדת על גבו או לצידו של פרחון קוקייה רעבתן ומאכילה אותו. והאומנם ייתכן שגם…? תרצו לגלות עוד? בואו לשמוע על אירועים אמיתיים שגובלים במדע בדיוני.

ד"ר דני סימון הוא אנטומולוג ואוצר אמריטוס במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב.

שתי הרצאות בכרטיס אחד! זויות חדשות ומרתקות על האבולוציה של האדם.

ההרצאות חינם בהרשמה מראש כאן >>

18:30 נקודת מפגש: ישראל כמקום אסטרטגי באבולוציה של האדם. מרצה: פרופ' הילה מאי.

בהרצאה זו נצא למסע בעקבות מאובני האדם שהתגלו בישראל ודרכם נספר את סיפורה המורכב של האבולוציה האנושית.

באמצעות ניתוח הממצאים בשיטות מתקדמות נלמד כיצד נפגשו כאן בישראל אוכלוסיות אדם שונות והשפיעו זו על זו, נבין כיצד הן היו קשורות לאוכלוסיות אדם באזורים אחרים של העולם, ונעמוד על משמעותה של דינמיקה מתמשכת של נדידה, מפגש וערבוב, שעיצבה בסופו של דבר את מי שאנחנו היום.

פרופ' הילה מאי היא ראש מרכז מרכז דן דוד לחקר תולדות האדם בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע"ש גריי ואוצרת במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרד, אוניברסיטת תל אביב

19:15   דיוקן של נערה דניסובית: שחזור אנטומי ללא שלד. מרצה: מעין הראל.
הדניסובים הם קבוצה של בני אדם קדומים שנכחדה לפני כ־40 אלף שנה. רק מעט מאוד ממצאים פיזיים נשארו מהם, ושחזור מראם התאפשר הודות למחקר אפיגנטי חדשני.

חוקרים מהאוניברסיטה העברית השוו בין הגנום של דניסובים, בני אדם מודרניים, ניאנדרטלים ושימפנזים. על מנת ליצור שחזור אנטומי ראשון של נערה דניסובית, עבדו החוקרים עם המאיירת המדעית מעין הראל, בתהליך שמדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה בין מדע לאמנות.

מעין הראל היא מאיירת מדעית.

ככל שהמוח הופך לנושא חם יותר בעולם המדע, כך נוצרים יותר מיתוסים ושמועות בהקשר אליו.

ההרצאה חינם בהרשמה מראש כאן >>

האם אנו באמת משתמשים רק באחוזים בודדים מהמוח שלנו? האם יש דבר כזה "מוח ימני" ו"מוח שמאלי"?

בהרצאה זו נצא למסע מרתק בנבכי העולם המפותל של מדעי המוח. נדבר על כמה מיתוסים מפורסמים הקשורים לתחום, נבין איזו אמת עומדת מאחוריהם ונשמע כמה סיפורים מפתיעים במיוחד על היכולות המיוחדות של מוחנו.

ד"ר יואב מה טוב הוא חוקר מוח ומרצה באוניברסיטת הגליל שבהקמה.

ארבע הרצאות בכרטיס אחד! קחו אויר וצללו עם ארבע חוקרי ביולוגיה ימית לגילויים וסיפורי מחקר מתחת לפני המים.

ההרצאות חינם בהרשמה מראש כאן >>

מחקר היונקים הימיים בישראל: מחלום לשמירת טבע. מרצה: ד"ר אביעד שיינין

בואו להכיר מקרוב את היונקים הימיים, דרך שלושה סיפורים מייצגים: סיכום 25 שנות מחקר של הדולפינים החופים בים התיכון בישראל, סיפור חזרתם של כלבי הים הנזיריים הים תיכוניים לחופי ישראל אחרי העדרות של כ- 50 שנה ומחקר היונקים הימיים של הים העמוק במים הכלכליים הבלעדיים של ישראל ונוכחותם המעודדת של הראשתנים.

ד"ר אביעד שיינין הוא מנהל תחום טורפי על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים, בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה ומנכ"ל משותף של עמותת דלפיס הפועלת למען היונקים הימיים.

הכרישים והבטאים של ישראל: עולם נדיר ומרגש מתחת למים. מרצה: ד"ר עדי ברש.

מתחת לפני המים, הטבע הישראלי מהמם ביופיו. שם עדיין רואים בעלי חיים גדולים ומרהיבים, שקצת פחות מוכרים לנו. בישראל חיים כמאה מינים שונים של כרישים ובטאים. בעשור האחרון למדנו איפה הם נמצאים, מדוע הם מגיעים לכאן ואפילו גילינו מינים שלא ידענו שחיים בישראל.

ד"ר עדי ברש היא מנהלת מדעית של עמותת כרישים בישראל, ועמיתת ממשק באגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה.

גני ספוגים נסתרים ותגליות חדשות. מרצה: ד"ר סיגל שפר.

ספוגים הם בעלי חיים בעלי חשיבות אקולוגית רבה. השפעתם על הסביבה הימית היא כה גדולה, עד שהם מכונים "מהנדסי סביבה". מחקרים שנערכו ב-15 השנים האחרונות חשפו "גני ספוגים" על קרקעית הים התיכון של ישראל, בעומק של 90 עד 130 מטרים, כ-15 ק"מ מהחוף. בתי גידול אלו עשירים, מגוונים וצבעוניים, והתגלו בהם מינים חדשים לחופי ישראל וכן מינים חדשים למדע. אולי באחד מהם תימצא התרופה הבאה למחלת הסרטן?

ד"ר סיגל שפר היא מנהלת אוסף הספוגים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב

חיים על הגז: מערכות אקולוגיות נסתרות במעמקי הים התיכון. מרצה: ד"ר מקסים רובין-בלום.

בעומק הים, הרחק מאור השמש, מתקיימות מערכות אקולוגיות ייחודיות סביב נביעות גז ותמלחות מול חופי ישראל. מיקרואורגניזמים משתמשים בגזים ובחומרים כימיים כמקור אנרגיה, ובכך יוצרים את הבסיס למארג חיים עשיר הכולל חסרי חוליות וכרישי עומק. ההרצאה תעסוק בגילוי המערכות הללו, מורכבותן ובחשיבותן להבנת הים העמוק ולניהולו.

ד"ר מקסים רובין-בלום הוא חוקר במכון לחקר ימים ואגמים ומרצה בבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני, אוניברסיטת חיפה.

הסרט "ארץ פרא" הוא סרט טבע קולנועי באורך מלא, החושף את חיות הבר והנופים הפראיים של ישראל במבט אינטימי ומרהיב.

הסרט מצולם ברמה קולנועית גבוהה, ומביא למסך את הדרמה, היופי וההפתעות של עולם החי המקומי. זהו מסע מצולם בן שנים, שמתעד את ישראל כפי שלא ראינו אותה מעולם. לאחר הקרנת הסרט תתקיים שיחה עם היוצר גיל ארבל.

גיל ארבל הוא יוצר סרטי טבע מהבולטים בישראל. את דרכו התחיל בארץ, אך כיום הוא מצלם ברחבי העולם עבור גופי שידור בינלאומיים מובילים, בהם BBC ו-National Geographic. ביצירתו הוא שואף לחשוף את הפלאים של עולמות חבויים ולחבר בין האדם לטבע. עבודותיו זכו להכרה בינלאומית, והוא מרצה ומוביל סדנאות בתחום הקולנוע תיעודי והצילום בטבע.

הכרטיס כולל כניסה לתערוכות המוזיאון לפני הקרנת הסרט והמפגש.
לטריילר לסרט>>
משך המפגש כשעה וחצי. לגיל 18+
מחיר: 50 שח. לבעלי דיגיתל 38 ש"ח.

שתי הרצאות בכרטיס אחד! בואו לשמוע על עתיד המחקר עם כלי AI ועל העבר של התנהגות חברתית  ואמפתיה.
ההרצאות חינם בהרשמה מראש כאן >>

18:30 עתיד האבולוציה

האבולוציה היא תהליך טבעי שבו מינים של יצורים חיים – מחיידקים ועד בני אדם – מתפתחים ומשתנים. בשנים האחרונות משתמשים מדענים בכלי בינה מלאכותית, הפותחים בפניהם עולם חדש של אפשרויות.

הבינה המלאכותית מאפשרת לחקות את האבולוציה ולהטמיע שינויים גנטיים ביצורים חיים, כמו יצירת וירוסים שיילחמו בחיידקים או חיידקים שייצרו תרופות חדשות. לראשונה הופך המחשב מכלי שמאפשר להתבונן באבולוציה לשחקן מרכזי ופעיל בתהליך עצמו. אך בצד ההבטחות הגדולות, עולות גם שאלות מוסריות, כמו האם התערבות מסוג זה בטבע רצויה? כיצד נבטיח שלא תזיק לבני אדם, ליצורים אחרים ולסביבה כולה? בהרצאה זו נדון ביכולות הטכנולוגיות החדשות ובאתגרים המוסריים שהן מציבות בפנינו.

פרופ' צחי פלפל הוא חוקר ומרצה מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית, מכון ויצמן למדע

19:15 חילוץ והצלה בטבע

בני האדם, ואנחנו הישראלים בפרט, מסייעים לאנשים אחרים כשהם במצוקה. אבולוציונית, זה לא הגיוני לסכן את עצמך לטובת אדם זר, אבל מסתבר שגם בעלי חיים נוהגים כך.

חולדות, למשל, פותחות דלתות כדי לשחרר חולדות אחרות שנלכדו; דולפינים תועדו כשהם דוחפים פרט פצוע אל פני המים כדי שיוכל לנשום; ואצל נמלים מסוימות אפשר לראות חילוץ מורכב מאוד, שבו הן חופרות, מושכות או נושכות כדי לשחרר פרט שנלכד. בהרצאה נכיר לעומק דוגמאות אלה ואחרות, נגלה עד כמה התופעה רווחת בעולם החי, נרחיב את הדיון לשאלות רחבות על שיתוף פעולה, התנהגות חברתית ואמפתיה ונגלה ששורשיה של ההתנהגות החברתית קדומים ורחבים.

פרופ' ינון שרף הוא חוקר בית הספר לזואולוגיה, ואוצר נלווה של אוסף הארינמלים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב

בשנים האחרונות נעשו נסיונות "להחיות את המתים" ולהחזיר לחיים את הממותות הצמריריות ובעלי חיים אחרים שהמין האנושי הכחיד. מה הרציונל – האתי והמעשי – מאחורי הניסיונות הללו ומה מידת ההצלחה שלהם כרגע?

ההרצאה חינם בהרשמה מראש כאן >>

אם הייתם חיים באמריקה במאה ה-19, להקות ענק של היונה הנודדת, שהוכחדה כליל על ידי בני האדם, היו חולפות מעל ראשיכם. אבל העלמנו אותן לחלוטין, כפי שהעלמנו גם את הדודו, וכנראה גם את הממותות הצמריריות, את מין הזאב הייחודי שחיי באיי פוקלנד ומינים רבים אחרים. האם הגיע הזמן לתקן?

בהרצאה נסקור את המאמצים שנעשים להחזרת מינים שנכחדו וכיצד אותן טכנולוגיות שיכולות לעזור לנו לשחזר מינים נכחדים, יכולות לתרום גם לרווחת המין האנושי בעתיד.

מרצה: ד"ר רועי צזנה