06:55
הדפסהשיתוף
  • החלה ההרשמה! שמונה מפגשים עם טובי החוקרים בתחום האבולוציה של האדם

קורס העשרה מקוון וברמה אקדמית לקהל הרחב על האבולוציה של האדם. שמונה מפגשים המספרים את סיפורן של האוכלוסיות הקדומות של ארץ ישראל בראי האנתרופולוגיה. הקורס מועבר באופן מקוון ע"י חוקרים וחוקרות במרכז דן דוד לחקר תולדות האדם, הפקולטה לרפואה ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב.
המפגשים יתקיימו מדי שבוע בחודשים נובמבר-דצמבר 2024, בימי רביעי בשעה 18:00.

מחיר מיוחד בהרשמה מוקדמת: 240 ש"ח (עד 31.8.2024). מחיר רגיל: 280 ש"ח.

הקורס מוצע כיחידה אחת בת 8 מפגשים. אין אפשרות להצטרף למפגשים בודדים.

להזמנת מנוי לסדרת המפגשים >>
במהלך הקורס נסקור את הממצאים החדשים מאזור הלבנט, אשר מהווים נדבך משמעותי בהבנת מוצא האדם; נעמוד על מערכת היחסים המורכבת שהתקיימה בין סוגי האדם השונים, כגון ניאנדרתלים והומו סאפיינס; נלמד על התהליכים האבולוציוניים אשר משפיעים על המבנה והתפקוד של הגוף האנושי, ובכך משפיעים גם על התפתחות מחלות ופתולוגיות; נכיר את שיטות המחקר החדשניות בתחום האנתרופולוגיה, הכוללות חקר דנ"א קדום, אנליזת צורה תלת-ממדית והדמיות וירטואליות.

תוכנית הקורס –


לחשוף ולגלות: הסיפורים החבויים בעצמות

6.11.24 | ד"ר הילה מאי

בהרצאה זו נחשוף עולמות נסתרים בשלד האדם. נגלה מה אפשר ללמוד ממאפייני השלד על חייו של הפרט, כשעוד היה בחיים, ועל החברה בכלל. נתמקד במאפייני השלד שמלמדים אותנו על המין, הגיל, הפעילות הפיזית והבריאות הכללית. בנוסף, נעמוד על הקשר בין אופן הקבורה למאפייני החברה ונדגים כיצד אפשר לפרש התנהגויות חברתיות שונות, כדוגמת אלימות וסולידריות חברתית, מממצאים ייחודיים בשלדים.

ממצאים חדשים על האדם הקדמון של ארץ ישראל | 2 מפגשים

פרופ' ישראל הרשקוביץ

13.11.24 | חלק א

20.11.24 | חלק ב

ארץ ישראל, כגשר בין-יבשתי בין אפריקה ליורואסיה, נמצאת במקום בעל חשיבות גיאוגרפית אסטרטגית להבנת האבולוציה של האדם ותפוצתו מחוץ לאפריקה. שתי ההרצאות המשכיות זו לזו, ועוסקות בהיסטוריה של גילוי המאובנים האנושיים בארץ ישראל וחשיבותם להבנת האבולוציה של האדם.

מה הדנ״א מלמד אותנו על האבולוציה של האדם?

27.11.24 | ד"ר ויויאן סלון

במפגש זה נציג את יסודות תחום הדנ״א הקדום. נסביר מהו הגנום, נדגים כיצד אפשר לשחזר את הגנום של בני אדם פרהיסטוריים משרידי עצמות ושיניים, ונפרט אילו סוגי מידע אפשר לדלות מדנ״א קדום. לאחר מכן נתמקד בניאנדרטלים ובדניסובנים, שתי קבוצות של הומינידים קדומים שמהם הופק מידע גנטי. נציג הומינידים אלה וכיצד הם התגלו, וניתן דוגמאות על היבטים מחייהם שנלמדו מחקר דנ״א קדום: מתי ואיפה הם חיו? לאן הם נדדו? ועם מי הם העמידו צאצאים? לסיום, נתאר כיצד הניאנדרטלים והדניסובנים, שחיו לפני עשרות אלפי שנים, עדיין משפיעים על הגנום שלנו היום.

הסודות שבאדמה: חקר דנ״א קדום במבט חדש

4.12.24 | ד"ר ויויאן סלון

במפגש זה, שייבנה על יסודות המפגש הקודם, נגלה כי דנ״א נשמר לאורך אלפי שנים לא רק בעצמות ובשיניים, אלא גם בסביבה, לדוגמה באדמה במערות פרהיסטוריות. נדגיש כי עבודה גנטית המבוססת על ממצאים ממשקעי אדמה היא כיום הדרך היחידה ללמוד על הגנטיקה של אוכלוסיות עתיקות באתרים שבהם לא נותרו שרידי אדם. נסקור בקצרה את מהלך העבודה, כולל דרך איסוף הדגימות בשטח, ונפרוש את האתגרים עומדים בפנינו בבואנו לנתח את הנתונים. נציג כמה מחקרים עדכניים, המדגימים כיצד אפשר חקר דנ״א קדום ממשקעים להגיע לתובנות חדשות על אוכלוסיות הנינאנדרטלים והדניסובנים. נסיים בדיון על תחום המחקר החדשני הזה והפוטנציאל שלו למחקר עתידי.

לחקור אבולוציה דרך השיניים: שינויים במערכת הלעיסה של האדם, מהפרהיסטוריה ועד ימינו | 2 מפגשים

פרופ' רחל שריג

11.12.24 | חלק א

18.12.24 | חלק ב

שכיחות מחלות השיניים הולכת ועולה עם התקדמות העולם המודרני: עששת היא המחלה הכרונית הנפוצה ביותר בעולם המערבי; שני שליש מהאוכלוסייה יצטרכו יישור שיניים ושליש מהאוכלוסייה יסבלו משיניים כלואות או חסרות.
היכולת לטפל בבעיות הקשורות בשיניים השתפרה פלאים עם התקדמות הטכנולוגיה והיכולת הרפואית. כיום עומדים לרשותנו כלים המאפשרים ליישר שיניים, לשחזר ולשקם מקרים של חוסר שיניים חלקי או מוחלט, ואף לעצב ולמקם מחדש את הלסתות במנח הרצוי. עם זאת, נשאלת השאלה, מדוע אנחנו עדים לעלייה של ממש בשכיחות הפתולוגיות הדנטליות? על שאלה זו מבקשת הרפואה האבולוציונית לתת מענה.
בשתי הרצאות אלה נבחן את התפתחות התהליכים הפתולוגיים במערכת הלעיסה וננסה להבין מדוע מחלות שהיו נדירות באוכלוסיות פרהיסטוריות מופיעות בשכיחות הולכת וגוברת באוכלוסיות המודרניות. בנוסף, נבחן כיצד נקודת המבט האבולוציונית משפיעה על טיפול השיניים המודרני.

קדום וחסון: כיצד השפיעו השינויים האבולוציוניים על בריאות האדם?

25.12.24 | ד"ר הילה מאי

המעבר להליכה על שתיים היה אחד השינויים הראשונים והמשמעותיים ביותר באבולוציה של האדם. על מנת לאפשר הליכה יעילה על שתיים, שלד האדם היה חייב להשתנות כדי לשאת את העומסים הפועלים עליו. בנוסף, שינויים טכנולוגיים במהלך 15 אלף השנים האחרונות גרמו לחוסר התאמה בין הגוף שלנו לסביבה שבה אנו חיים. את המחיר של השינויים בשלד האדם ובחוסר ההתאמה בין הגוף לסביבה אנחנו משלמים בסיכון גבוה יותר למחלות מסוימות. בהרצאה זו נתייחס לפשרות בעיצוב גוף האדם במהלך האבולוציה האנושית.

מחיר מיוחד בהרשמה מוקדמת: 240 ש"ח (עד 31.8.2024). מחיר רגיל: 280 ש"ח.

להזמנת מנוי לסדרת המפגשים >>
תנאי רישום והשתתפות בסדרות תוכן תשפ"ה

יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden