00:03
המוזיאון סגור עכשיו
הפתיחה הבאה היום ב 10:00
הדפסהשיתוף
  • העולם הקסום מתחת למים

העולם הקסום מתחת למים

  • תמונות שצולמו על ידי חוקרות וחוקרים במוזיאון הטבע
הדפסהשיתוף

לרגל יום צילומי הטבע, המצוין ב-15 ביוני, בחרנו לשתף אתכם בכמה מהתמונות הנהדרות שצילמו מדענים ומדעניות מהמרכז למגוון ביולוגי ימי במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. התמונות צולמו במהלך עבודות שטח וצלילות מחקר, והן חושפות בפנינו את העולם הקסום שמסתתר מתחת לפני המים.

חוטית נודדת | צילום: שחר מלמוד

חוטית נודדת | צילום: שחר מלמוד
בחודשי הקיץ מגיעים לחופי ישראל נחילים עצומים של מדוזות מהמין חוטית נודדת  (Rhopilema nomadica). בגופן של המדוזות, הבנוי מ-95% מים, יש תאי שריר שעוזרים להן לנוע, אך עיקר תנועתן מוכתבת על ידי זרמי הים. כפי שכולנו יודעים, לא נעים להיתקל במדוזה בשל התאים הצורבים שלה. תאים אלה מסייעים למדוזה ללכוד טרף (פלנקטון או דגים קטנים). תנועה או מגע משחררים מהתא הצורב את העוקץ, הנורה במהירות ומחדיר ארס לגופו של הטרף ומשתק אותו.

התמונה צולמה על ידי שחר מלמוד, חוקר ממעבדתו של פרופ' יוני בלמקר, במהלך צלילה במסגרת פרויקט מחקר העוסק בשוניות מלאכותיות בים התיכון.

חשופית נאה | צילום: ד"ר סיגל שפר

חשופית נאה | צילום: ד"ר סיגל שפר
חשופית נאה (Felimare picta) מטפסת על אצה(Caulerpa denticula) . החשופית היא חילזון מסדרת חשופיות-הים, וכפי שאפשר להבין משמה, היא מרשימה מאוד בצבעיה העזים. היא נפוצה בים התיכון ובאוקיינוס האטלנטי, וניזונה מספוגים, שגם הם בעלי חיים ימיים. נמצא שהחשופית אוכלת ומעכלת חמרים רעילים, שמקורם בספוג ממנו היא ניזונה, אותם היא אוגרת בתאי עורה והם משמשים ככל הנראה להגנה מטריפה.

התמונה צולמה על ידי ד"ר סיגל שפר במהלך צלילת מחקר בים התיכון במסגרת עבודתה כמנהלת המעבדה של פרופ' מיכה אילן. התמונה צולמה בחוף פולג בעומק של 25 מ', אזור המוצע כשמורת טבע ימית.

סרטן טפילי על סנפיר של זהרון הדור | צילום: ד"ר שבי רוטמן

סרטן טפילי על סנפיר של זהרון הדור | צילום: ד"ר שבי רוטמן
סרטן טפילי מקבוצת השווה-רגלאים (איזופודים)  ששמו Nerocila milesensis על סנפיר שת (הסנפיר התחתון) של הדג זהרון הדור, מין  שפלש לים התיכון דרך תעלת סואץ.
טפיל זה הוא ככל הנראה מין מקומי שחי בים התיכון. הכניסה של הזהרון לאזור, מאכסן חדש שמתאים וזמין לאורח החיים של הטפיל, עלולה להפר את האיזון הקיים במערכת האקולוגית המקומית.

התמונה צולמה על ידי ד"ר שבי רוטמן, מנהלת אוסף הדגים והטפילים האקוואטיים, במסגרת סקר דגים בשוניות מלאכותיות בים התיכון.

פגסוס דרקוני | צילום: שגיא מרום

פגסוס דרקוני | צילום: שגיא מרום
הדג שבתמונה הוא מהמין פגסוס דרקוני  (Eurypegasus draconis), והם חיים בקרקע חולית בקרבת שוניות אלמוגים. דגים אלה נצפים לעיתים נדירות, שכן קשה מאוד להבחין בהם בשל הסוואתם המעולה. הם לא שוחים, אלא הולכים לאיטם על החול באמצעות סנפירים דמויי רגליים, וניזונים מחסרי חוליות קטנים, כמו תולעים וסרטנים.

התמונה צולמה על ידי שגיא מרום, שנתקל בזוג פגסוסים דרקוניים בזמן צלילת מחקר באילת. הפגסוסים הדרקוניים הם מונוגמיים, וכמעט תמיד נצפים בזוגות של זכר ונקבה. ההשערה היא כי הפרט בתמונה הזו הוא הזכר, מכיוון שהפרט השני נראה נפוח, וייתכן שזו נקבה שבגופה ביצים, לקראת רבייה.

קיפוד ים | צילום: ד"ר עמרי ברונשטיין

קיפוד ים | צילום: ד"ר עמרי ברונשטיין
קיפוד ים (Diadema savignyi) בשונית אלמוגים. לקיפודי הים תפקיד מכריע בבריאותה של השונית לאורך זמן. קיפודי הים הצמחוניים מווסתים ברעייתם את גידול האצות בשונית. ירידה באוכלוסיית קיפודי הים עלולה להוביל לגידול מאסיבי של אצות, ועקב כך לפגיעה קשה באוכלוסיית האלמוגים, שקצב הגידול שלהם נמוך משמעותית מזה של האצות. מצד שני, מספר גדול מאוד של קיפודי ים יוביל לבלייה של התשתית הגירנית של שונית האלמוגים, מכיוון שבמהלך הרעייה מגרדים קיפודי הים בשיניהם את המצע הקשה. רק מאזן יציב של אוכלוסיית קיפודי הים יבטיח מערכת אקולוגית בריאה ומתפקדת.

התמונה צולמה על ידי ד"ר עמרי ברונשטיין בזנזיבר, במזרח אפריקה, במסגרת מחקר שבדק את השפעת קיפודי הים על שונית האלמוגים.

דיונונים צעירים | צילום: ד"ר תום שלזינגר

דיונונים צעירים | צילום: ד"ר תום שלזינגר
מה קורה בשונית האלמוגים עם רדת החשכה? חלק מהדגים הולכים לישון, אחרים מתעוררים ומשחרים לטרף. החיים התת-ימיים השוצפים, כפי שאנו רגילים לראותם בשעות היום, ממשיכים, רק עם שחקנים אחרים והתנהגויות אחרות. למשל, במהלך הלילה ניתן לפגוש דיונונים מחפשים מזון. כשהם בוגרים, הדיונונים חיים לרוב בזוגות או לבד, אך כשהם צעירים הם נוטים להישאר בקבוצות קטנות. הצילום תיעד שבעה דיונונים צעירים (Bigfin reef squids), שגודלם 10-5 ס"מ, כשהם שוחים יחדיו בסביבת שונית אלמוגים.

התמונה צולמה על ידי ד"ר תום שלזינגר בצלילת לילה במפרץ אילת, במסגרת פרויקט מדעי תיעודי מתמשך, העוקב אחר "חיי הלילה" התת-מימיים בים האדום: התנהגות ודיוקנאות ליליים של דיירי שונית האלמוגים.

דג תוכינון | צילום: רננאל פיקהולץ

דג תוכינון | צילום: רננאל פיקהולץ
דג תוכינון ירוק קווים ((Chlorurus sordidus זכר ישן בשונית האלמוגים באילת, כשהוא עטוף במעטפת ריר, האופיינית למשפחה זו ומגנה עליו מטורפים ומטפילים (מעטפת הריר נראית בצידה הימני העליון של התמונה). בצלילות סקרי לילה משתמשים החוקרים בשיטה הכוללת חומר פלורוסנטי (תמונה בתגובה), המאפשר זיהוי מעטפת הריר.

התמונה צולמה על ידי רננאל פיקהולץ, דוקטורנט במעבדתו של פרופ' יוני בלמקר, במסגרת מחקר ימי אשר בוחן דפוסים של התנהגות שינה והעדפות של אתרי לינה של תוכינונים.

עלעלית מקושטת | צילום: מאי לצרוס

עלעלית מקושטת | צילום: מאי לצרוס
חשופית בשם עלעלית מקושטת (Elysia ornata) על מצע סלעי, המכוסה באצות ובחסרי חוליות מרפדים. גודלה של העלעלית, החיה במים רדודים, נע בין שלושה לחמישה ס"מ. היא ניזונה מאצות ומנצלת את אברוני הכלורופלסטים שבהן. היא אינה מעכלת את הכלורופלסטים אלא מטמיעה אותם בגופה ומשתמשת בהם לייצור מזון בתהליך הפוטוסינתזה.

התמונה צולמה על ידי מאי לצרוס, דוקטורנטית במעבדתו של פרופ' יוני בלמקר, במהלך סקר צלילה בשובר הגלים של נמל יפו, במסגרת פרויקט ניטור המערכת האקולוגית החופית והימית של תל אביב יפו.

 

הטבע הוא צבעוני, מרהיב ומופלא. צלמי טבע, כמו גם אלו שחוקרים אותו, מסייעים לנו להכיר את המגוון העצום של החיים בעולמנו ולהבין עד כמה חשוב להמשיך ולשמור עליהם.

יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden