קונכיות כעדיים בתרבויות ניאוליתיות

סדנה בינלאומית במוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט

מארגנות הסדנה: ד״ר דניאלה בר-יוסף וגב׳ הילי שחטר
הסדנה התקיימה בחודש נובמבר 2022 במימון הקרן הלאומית למדע, אוניברסיטת תל אביב ומוזיאון הטבע.

התקופה הניאוליתית היא תקופה רבת תהפוכות בהתפתחות המין האנושי בו חל מעבר מכלכלה של ציידים-לקטים לכלכלה המבוססת על חקלאות. במקביל לשינוי זה חלו שינויים רבים באורחות החיים ובהם מעבר לישיבת קבע בכפרים, בנייה של בתים, ועיסוק גובר בסחר חליפין בין קבוצות שונות. אלה בתורם עוררו עניין ועיסוק באמונות שונות ובטכסים שונים ולצד זה חלה התגברות של התקשטות האדם. הקישוטים יוצרו בעיקר מקונכיות של רכיכות, אך גם מאבן ומחמרי גלם נוספים.

החידושים הטכנולוגיים, למשל המצאת המקדח המכני (ככל הנראה מקדח קשת) איפשרו עיבוד מורכב יותר ממה שהתקיים קודם. אחד מסוגי הקונכיות החדשות שמופיעות בתקופה זו הוא צדפת אם הפנינה. צדפות אלה נאספו בים סוף ומהם יוצרו מבחר של נטיפות מרשימות, כל אחת בעלת צורה ייחודית. השימוש במקדח עדין ומדויק יותר איפשר לנקב את הנטיפות האלה מבלי לשבור אותן. דוגמה אחת של נטיפה כמעט עגולה באורך של כ-8 ס״מ, נתגלתה באתר הניאוליתי כפר החורש בגליל התחתון, שנחפר ע״י פרופ׳ נייג׳ל גורינג-מוריס מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הנטיפה נמצאה בקבורה של אשה מבוגרת מעל הגולגולת, כארבעה שברים של אם פנינה. תלמידת המחקר הילי שחטר הצליחה לחבר את השברים ולהראות שזו היתה נטיפה גדולה במיוחד אשר כנראה מעידה על מעמדה הרם של הנקברת. נטיפות דומות (אך שונות) נתגלו גם באתרים בני אותה תקופה בדרום סיני ובעבר הירדן.

במקביל הומצא קישוט שטרם היה מוכר: הצמיד. בסדנה נדון במכלולים של קונכיות ששימשו כקישוט מאתרים שונים בארץ, ברחבי המזרח התיכון ואף באזורים גיאוגרפיים נוספים (אנטוליה והעולם האיגאי, אירופה, האי ונואטו באוקינוס השקט, דרום אפריקה וצפון אמריקה) ונברר מה הקשר בין הופעת החקלאות באזורים השונים לבין הופעתם של טיפוסי קישוטים חדשים וטכנולוגיות עיבוד חדשות.

האירוע הסתיים
לצפייה בתוכנייה
חוברת תקצירי ההרצאות (באנגלית) >> SPAN abstract book