מצוקת הקרקע והשטחים הפתוחים:
בתחילת שנות התשעים של המאה ה-20 הוקם מכון דש"א – דמותה של ארץ – נוכח מצוקת הקרקע הגוברת, על מנת לקדם את השמירה על השטחים הפתוחים ההולכים ומתכלים.
השטחים הפתוחים הם הבסיס לקיום עולם חי והצומח, לדמות נוף הארץ, לערכי המורשת התרבותית וההיסטורית המקופלים בנוף ולאספקת שירותים אקולוגיים, וכן הם משמשים מרחב לבילוי בחיק הטבע. גורמים אלו הם תנאי לקיומה של חברה בריאה. מצוקת הקרקע החמורה בישראל נובעת ממגבלות שטח, מגידול נמרץ של האוכלוסייה ובעיקר מתרבות בזבזנית של שימושי קרקע. המחסור בקרקע מאיים לחסל את השטחים הפתוחים שנותרו ולפגוע פגיעה הרסנית ובלתי ניתנת לתיקון בסביבה ובחברה.
המכון עוסק באיסוף וניתוח מידע על השטחים הפתוחים ובגיבוש המלצות למדיניות וכלים להתמודדות עם מכלול הנושאים המשפיעים על השטחים הפתוחים והשמירה עליהם. המכון מתמקד בפעילותו בתחומים הבאים: תחום התכנון; מדיניות וניהול המקרקעין; חקלאות וסביבה; כלכלה וסביבה ושירותי המערכת האקולוגית שמספקים השטחים הפתוחים לרווחת האדם. עבודות המכון והמלצותיו מופצות למתכננים, למקבלי החלטות, לארגוני הסביבה ולציבור הרחב. אנשי המקצוע של המכון לוקחים חלק בתכנון וניהול שטחים פתוחים ופועלים לאימוץ ויישום ההמלצות לשמירה על השטחים הפתוחים. המכון פועל כגוף עצמאי בניהול תכניו המקצועיים ומהווה מקום מפגש וחשיבה לבעלי מקצוע ולגורמים העוסקים בנושאי השמירה על השטחים הפתוחים.
בראש המכון עומדת מועצה שחברים בה אנשי מקצוע בתחומים מגוונים ובהם: אקולוגיה וסביבה, תכנון, כלכלה, חברה, משפט וחקיקה ומינהל ומדיניות ציבורית. המימון לפעילות מכון דש"א מקורו בתרומות ובמענקים, ובהשתתפויות בעבודות שמבצע המכון.

יחידות המכון
יחידת המחקר: הכנת עבודות מחקר יישומי, גיבוש המלצות למדיניות ופיתוח כלים לשמירה על שטחים פתוחים וערכיהם.
היחידה לסקר והערכה של שטחים פתוחים: הכנת סקרי טבע ונוף כרקע לתכנון בר-קיימה.
יחידת  GIS: אספקה של שירותי מיפוי וניתוח מרחביים כרקע לתכנון.
תחומי פעילות
תחומי הפעילות של מכון דש"א כוללים גיבוש עקרונות מדיניות לשמירה על השטחים הפתוחים: פעילות לאימוץ העקרונות וליישומן ברשויות השלטון, איסוף וניתוח מידע על השטחים הפתוחים וערכיהם, מעורבות בתכנון ארצי ובניהול של שטחים פתוחים לצורך שמירה עליהם, פיתוח מודעות לחשיבות השטחים הפתוחים ולדרכי השמירה עליהם בקרב מתכננים, מנהלי שטחים, מקבלי החלטות והציבור הרחב.

לאתר דש"א לחצו כאן

המארג הוא שותפות של ארגונים האמונים על ניהול משאבי סביבה בישראל ומדענים עצמאיים. במארג שותפים המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והקרן הקיימת לישראל; הוא נתמך על ידי קרן פרטית ופועל במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט.
משימתו הראשית של המארג היא איסוף מידע על מצב המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי בישראל בשיטות מדעיות, הכוללות ניטור ארוך טווח, ניתוח הנתונים והנגשתם לגופים המנהלים את השטחים הפתוחים ומשאבי הטבע, למקבלי ההחלטות הרלוונטיים ולציבור בישראל.

פעילות המארג כוללת:
· תכנית לאומית לניטור המגוון הביולוגי היבשתי
· פרסום דוח מצב הטבע
· תכנית לניטור המערכת האקולוגית בשמורת הטבע עין עברונה
· תכנית לניטור המערכת האקולוגית בנחל אשלים
· פרויקט הערכת המערכות האקולוגיות ורווחת האדם
פעילות המארג מבוססת על שלושה עקרונות ליבה:
· מצוינות ומקצועיות – תוצרי המארג יעמדו בסטנדרטים המדעיים הגבוהים ביותר.
· רלוונטיות – תכניות המארג מכוונות ליצור בסיס ידע שיוכל לשמש את מקבלי ההחלטות בניהול שטחים פתוחים.
· עצמאות ושקיפות – המארג מנגיש לציבור ידע מהימן ואובייקטיבי על מצב הסביבה.

לאתר המארג לחצו כאן

המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית משמש כמרכז ידע ארצי לאקולוגיה של מקווי מים יבשתיים, ואמון על קביעת הסטנדרטים הביולוגיים המשמשים להערכת המצב האקולוגי של נחלים בישראל.
המרכז הוקם ב-2015 במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, ופעילותו נתמכת על ידי המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל והמוזיאון. המרכז האקווטי משמש כגוף ידע ארצי לתחום האקולוגיה של מקווי מים יבשתיים, ואמון על קביעת הקריטריונים הסביבתיים לאפיון מצבם האקולוגי של נחלים בישראל. בצוות תשעה אקולוגים מומחים בתחומי  זואולוגיה, מערכות אקולוגיות אקווטיות, עיבוד נתונים וסטטיסטיקה, גנטיקה ומיפוי.

נחלים נקיים וזורמים הם בעלי חשיבות עליונה לבני האדם: הם תומכים במגוון של שירותי מערכת, כמו אספקת מים נקיים לשתייה וחקלאות, אנרגיה "ירוקה", טיהור המים, העשרת מי תהום, ויסות נזקי שיטפונות, ואספקת מזון. נחלים ונהרות מהווים מוקדי משיכה מרכזיים לפעילות של פנאי, נופש וספורט.
זיהום בשפכים, התייבשות נחלים, קיטוע והסדרה לצרכי ניקוז, פגעו באופן ניכר במגוון הביולוגי ובתפקוד האקולוגי הטבעי של הנחלים. הנחלים המזוהמים הפכו למטרד סביבתי, מקור למפגעי ריחות ויתושים ואיום על איכות מי תהום.
בשנים האחרונות החל תהליך של שיקום בתי גידול לחים והשבת הנחלים לציבור. חלק חשוב בתהליך השיקום הוא מעקב רציף (ניטור) אחר מצבו של הנחל המשוקם, תוך בחינה מתמדת של מגוון משתנים סביבתיים וביולוגיים. אחת השיטות המקובלות בעולם להערכת מצבם של גופי מים הוא באמצעות ניטור ביולוגי. בשיטה זו שינויים במגוון בעלי החיים והצמחים, מספק מידע על מצב המערכת, ומסייע להבחין בגורמים העשויים לפגוע בתפקודה התקין.

לאתר המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית לחצו כאן