האוצר באוספים

נתקלתם בחיפושית על חוף הים, האם היא חדשה למדע או רק לכם? בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו שרידים של ביצי יען, האם זה מין שחי כאן פעם או שזו סחורה שיובאה? במטען של פירות טרופיים מתאילנד נמצאו חרקים, האם הם חרקים מקומיים שנכנסו אל המטען במחסני הנמל או שמא מקורם בתאילנד? אריות ודובים שפעם חיו פה ונכחדו מישראל, מתי והיכן נצפו לאחרונה?

המשותף לכל השאלות האלו  הוא שהתשובה להן יכולה להימצא באוספי הטבע הלאומיים, כאן, אצלנו, במוזיאון הטבע.

מוזיאוני הטבע היו המוסדות הראשונים שתיעדו את עולם החי באופן קפדני ומסודר, תוך שהם מחזיקים ומשמרים אוספים מדעיים, שבהם הפריטים ממוינים ומקוטלגים. חלק מפריטי האוסף הוצגו, ומוצגים גם כיום, במוזיאון בתצוגות שמטרתן לחשוף בפני הקהל הרחב את נפלאות עולם החי, על המגוון הביולוגי העשיר שלו. הביקור במוזיאון מאפשר לכל אחד ואחת מבט קרוב ובלתי אמצעי על מגוון רחב של יצורים, שלא מתאפשר באף מקום אחר.

תיעוד הממצאים במוזיאוני הטבע כולל, בין היתר, היכן ומתי נאסף כל מין, מה שמאפשר לחוקרים ללמוד על מאפייני עולם החי בתקופות שונות ובאזורים שונים בעולם. משום כך, מוזיאוני הטבע והאוספים שבהם, הם מהגופים החשובים ביותר כיום המאפשרים לנו להבין מה הוא המגוון הביולוגי וכיצד הוא השתנה במהלך השנים. המגוון הביולוגי הוא המגוון והשונות שבין כל היצורים בטבע באשר הם והוא בא לידי ביטוי בשונות הגנטית בין פרטים באותו מין (מגוון גנטי), במגוון המינים ובמגוון המערכות האקולוגיות. מגוון ביולוגי נמדד על פי עושר המינים (מספר מיני בעלי החיים) במקום מסוים ושפע הפרטים מכל מין. המגוון הביולוגי הוא זה היוצר את מארג החיים עליו מושתתים כל שירותי המערכת האקולוגית לאדם וסביבתו: אספקת מים ומזון, ויסות חומרים ומחלות, תמיכה ביצירת קרקעות פוריות או האבקה והפצה של זרעים. וכל זה עוד בלי לומר מילה על קצת ירוק בעיניים לבריאות הנפש ולתרבות הפנאי.

מלך הביצה

המגוון הביולוגי הוא דינמי ומשתנה. מינים של בעלי חיים מתפתחים ונכחדים עם הזמן. רגישותם של בעלי החיים לתנאי הסביבה שלהם יכולה לסייע לנו במקרים מסוימים לאבחן בעיות בבית הגידול. חרקי מים לדוגמה, רגישים מאוד לשינויים בבית הגידול שלהם. היכרות מעמיקה עם מינים רבים של חרקי מים ועם סביבת המחיה המועדפת על כל מין מאפשרת לד"ר זוהר ינאי, אוצר אוסף חרקי המים במוזיאון, לאבחן את מצב המים על פי מין החרק שמראים לו, מין "טריק מסיבות" קצת משונה… לד"ר ינאי יש עוד כמה דברים ממש מעניינים לומר, כמו למה ואיך צמצום במגוון החרקים ישפיע עלינו.

איש העש

אחת המטרות החשובות ביותר של מוזאוני הטבע היא תיאור מינים חדשים למדע ותיעודם. מנהלי ואוצרי האוספים שבמוזיאון עוסקים בטקסונומיה, מדע העוסק במיון וסיווג שיטתי של עולם הטבע. כל מין חדש ותיעוד שלו מתבצע על פי המורפולוגיה שלו, כלומר המבנה והצורה של היצור החי ולעיתים גם על פי ממצאים גנטיים. התפתחות המחקר הגנטי והשימוש בו במוזיאון, מאפשר לבחון פריטים שכבר נבחנו בעבר ולא זוהו או נבחנו לפי המורפולוגיה בלבד ולשייך אותם לקבוצה הטקסונומית הנכונה. מחקרים אלו ונוספים המתבצעים במוזיאון מעשירים ומדייקים את המידע שיש לנו על עולם הטבע, מה שמאפשר לנו להבין טוב יותר כיצד לשמור על מגוון המינים. עוז ריטנר, מנהל אוסף העשים והפרפרים במוזיאון הטבע, עוסק בין היתר בתיעוד מיני העשים בארץ ובעולם, על ידי מלכודות אור שהוא מציב בשטח. תפסנו אותו לשיחה ולמדנו איך להבדיל בין  עש לפרפר – תהיו מוכנים להיות מופתעים!

חוקרת לעומק

עד היום תוארו בעולם למעלה מ-1.7 מיליון מינים שונים של בעלי חיים. אולם נראה שזה רק קצה הקרחון. ההערכות הן כי קיימים בין 3 ל-100 מיליון מינים! כך שאת רוב מיני בעלי החיים שחולקים עימנו את כדור הארץ טרם גילינו וטרם הבנו מה תפקידם החשוב במארג החיים. אבל למה בעצם חשוב שנכיר את עולם הטבע? מעבר לשירותי המערכת שהמין האנושי תלוי בהם, מינים חדשים שמתגלים מהווים פוטנציאל לגילוי חומרים ותרופות חדשות. ד"ר סיגל שפר, מנהלת אוסף הספוגים במוזיאון הטבע, סיפרה לנו, למשל, כי הספוגים הם בעל חיים המגינים על עצמם באמצעות תרכובות כימיות ומצאו כי חלקן יעילות  לטיפול בסרטן ובמחלות אחרות. אנחנו היינו בהלם שספוג זה בכלל בעל חיים, אבל בואו תשמעו מה עוד יש לה לומר.