08:09
הדפסהשיתוף
  • ארבה מדברי Schistocerca gregaria
    "מכה" שאינה כתובה בתורה: השפעת ריסוס הארבה על פרוקי-הרגליים בנגב המערבי

    ארבה מדברי Schistocerca gregaria . צילום: עוז ריטנר

"מכה" שאינה כתובה בתורה: השפעת ריסוס הארבה על פרוקי-הרגליים בנגב המערבי

  • ארבה מדברי Schistocerca gregaria. צילום: עוז ריטנר

"מכה" שאינה כתובה בתורה: השפעה מאוחרת של ריסוס הארבה בחולות הנגב המערבי על חברת פרוקי הרגליים הקרקעיים | המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית

מאז ומתמיד נחשבו נחילי הארבה המתקיפים את שדותינו מכה קשה שיש למגרה. עם זאת, כיום אנו מכירים בכך שהדברת מזיקים בעייתית אף היא וגורמת נזק ארוך טווח למערכת האקולוגית. האם הדברה קונבנציונלית ומסיבית, שנועדה לטפל במכת הארבה ובוודאי שייכת לזמנים המודרניים ולא לתקופת המקרא, עלולה להוות "מכה" בפני עצמה למערכת האקולוגית?

 

כרזה היסטורית בהוצאת משרד החקלאות

כרזה היסטורית של משרד החקלאות

(לא) רק חול וחול

המערכת האקולוגית של חולות הנגב המערבי ייחודית בהרכב הצומח והחי שלה ושונה מבתי גידול חוליים אחרים בנגב ומחולות מישור החוף. בדיגום מתמשך שנערך בחולות הנגב המערבי בין השנים 2016-2005, למשל, תוארו כ-350 מיני חיפושיות, מתוכם שבעה מינים חדשים לארץ וארבעה מינים חדשים למדע.

בשנים האחרונות נמצאת מערכת אקולוגית זו תחת לחצים רבים שמקורם בהשפעת האדם, ביניהם מגמת צמצום של השטח הטבעי כתוצאה מפיתוח יישובים וחקלאות ונוכחות שטחי אש. בנוסף, הפחתת רעיית הצאן בחולות הנגב המערבי הובילה להתייצבות חלק מהחולות ועקב כך לשינוי אופי בית הגידול.

הרבה ארבה

במרץ 2013 חדרו לחולות הנגב המערבי נחילי ארבה מדברי (Schistocerca gregaria) שהגיעו משטח סיני. על מנת לצמצם את הפגיעה בחקלאות ביצעו עובדי משרד החקלאות שני מחזורי ריסוס מסיביים בשטחים נרחבים באזור. כל מחזור ריסוס נמשך שלושה שבועות, שבמהלכם יצאו העובדים למאות גיחות ריסוס –  רגלית, מכלי רכב וממטוסי ריסוס. גל הריסוס השני בוצע במטרה לפגוע בנימפות שבקעו. נעשה שימוש ברעל קוטל חרקים (וספציפי להם), המתפרק במהירות יחסית בשטח ונראה שאינו פוגע בבעלי חיים אחרים.

לא טומנים את הראש בחול

המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט יצאה לשטח כדי לבחון כיצד ובאיזו מידה נפגעה המערכת האקולוגית מפעולת ההדברה. לשם כך ערך צוות המעבדה סקר מקיף בין השנים 2016-2013, שבו נבחנה השפעת הריסוס על חברת פרוקי הרגליים הקרקעיים. בסקר נדגמו 16 חלקות בדרום חולות הנגב המערבי: שמונה בשטח המרוסס ושמונה חלקות אחרות, בעלות מאפיינים אקולוגיים דומים, בשטח לא מרוסס, אשר שימשו כחלקות ביקורת.

מפת החלקות באזור המחקר, בדרום חולות הנגב המערבי: שמונה חלקות בתחום השטח שרוסס בדיונות הצמודות לגדה הצפונית של ערוץ נחל לבן, ושמונה חלקות בשטח שלא רוסס, במפנה צפוני של דיונות בעלות מאפיינים אקולוגיים דומים (google earth)

מפת החלקות באזור המחקר, בדרום חולות הנגב המערבי: שמונה חלקות בתחום השטח שרוסס בדיונות הצמודות לגדה הצפונית של ערוץ נחל לבן, ושמונה חלקות בשטח שלא רוסס, במפנה צפוני של דיונות בעלות מאפיינים אקולוגיים דומים. צילום: google earth

שיטת הדיגום כללה שימוש ב"מלכודות נפילה": מכלי פלסטיק בנפח חצי ליטר, הממוקמים בשטח (שפת הכלי בגובה פני הקרקע), ולתוכם נופלים פרוקי הרגליים הפעילים באזור. פרוקי הרגליים שנאספו במלכודות מוינו במעבדה וברובם הגדול שוחררו חזרה לשטח. פרטים שלא זוהו במקום הועברו להגדרה על ידי מומחים ולשימור באוסף החרקים הלאומי שבמוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב.

חרקים ופרוקי רגליים אחרים נמצאים בבסיס המערכת האקולוגית, ולכן מצבם משקף במידה רבה את מצב המערכת בכללותה. בחינת תגובת פרוקי הרגליים לריסוס שבוצע היא אמצעי חשוב להבנת עוצמת ההשפעה של פעולת הריסוס ומשכה ומידת רגישותה של המערכת האקולוגית לפגיעה מסוג זה.

עבודת נמלים

צוות המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית בחן את עושר מיני פרוקי הרגליים שנאספו מהשטח ואת שפע הפרטים מכל מין. מהנתונים חושב מדד מגוון המינים, מדד אקולוגי חשוב המבטא עד כמה החברה מגוונת או, לחלופין, נשלטת על ידי מינים דומיננטיים. הממצאים הראו מגמה ברורה של שינוי הרכב החברה בשטח המרוסס מ-2013 ועד 2016. מעניין לציין ששנה לאחר הריסוס זוהתה פגיעה ניכרת בחברת פרוקי הרגליים, אך שלוש שנים בלבד לאחר מכן כבר נצפו התאוששות ושיקום של מרבית המינים. יחד עם זאת, נמצא שמינים נדירים (כאן הכוונה למינים המאופיינים באוכלוסיות קטנות באופן טבעי) כמעט שלא התאוששו, ונראה שהשפעת הריסוס עליהם היא יותר משמעותית וארוכת טווח.

בין היתר, נמצא שחלו שינויים בולטים בגודל אוכלוסיית הנמלים הנווטות (נמלים האוכלות פגרי חרקים) בשטח המרוסס; באביב 2014 עלה גודל אוכלוסיית הנווטות באופן ניכר, כתוצאה מזמינות גבוהה של פגרי ארבה, שמספרם עלה בעקבות הריסוס. באביב 2015 ירדה אוכלוסיית הנווטות בשטח המרוסס באופן משמעותי, כנראה משום שנגמר מלאי פגרי הארבה. באביב 2016 ירדה אוכלוסיות הנווטות בכל חלקות המחקר, במקביל לירידה בפרודוקטיביות (יצרנות) השטח ובכושר הנשיאה שלו. זאת, כתוצאה מירידה בכמות המשקעים שירדו בחורף 2015\2016, שהיה שחון יחסית לשנים קודמות.

לנווטת יכולת לנווט בשטח על פי השמש, ומכאן שמה. צילום: (Max Planck Institute for Chemical Ecology)

לנווטת יכולת לנווט בשטח על פי השמש, ומכאן שמה. צילום: Max Planck Institute for Chemical Ecology

האמנם הזמן עושה את שלו?

השפעת הריסוס על אוכלוסיות קטנות עלולה להתברר כ"מכת מצרים" עבור המערכת האקולוגית. בשל תפקידם המשמעותי של פרוקי הרגליים במערכת האקולוגית החולית, סביר להניח שהשינויים בהרכב החברה שחלו בשטח המרוסס ישפיעו על כלל המערכת האקולוגית, למרות שמידת ההשפעה של הריסוס ומשך זמן השפעתו עדיין אינם ידועים.

תוצאות ניטור פרוקי הרגליים מצביעות על ההשפעה השלילית הנרחבת שהייתה להדברה על חברת פרוקי הרגליים סמוך למועד ביצוע הריסוס, לצד שיקום הדרגתי והתאוששות של רוב המינים בטווח הארוך יותר (שלוש שנים). אולם, להפרעות קיצוניות במערכת האקולוגית, כדוגמת ריסוס, ייתכנו השפעות ארוכות טווח של הפגיעה הראשונית, שהמחקר הזה מטבעו לא יכול לאבחן. על כן, יש חשיבות רבה לניטור ארוך טווח של פרוקי רגליים בנגב המערבי ובכלל היחידות האקולוגיות של ישראל, כדי להבין את הדינמיקה במערכות האקולוגיות ומגמותיה בכלל ואת תפקוד המערכות תחת הפרעות בפרט.

לקריאת דוח המחקר המלא (בעברית)>> דוח השפעת ריסוס הארבה 2018-2013
(באנגלית) >> 2018-2013 Report on locust pest control

המחקר בוצע בהזמנה ובמימון רשות הטבע והגנים

יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden