20:39
הדפסהשיתוף
  • כמה כפפות צריך עכביש?
    [מוזיאון] הטבע בבית: עכבישים

[מוזיאון] הטבע בבית: עכבישים

הדפסהשיתוף

הטבע נמצא בכל מקום, גם בבית. בימים אלו, בהם אי-אפשר לבוא אל המוזיאון, אנחנו נביא את המוזיאון אליכם, כדי שנוכל ליהנות יחד מההתבוננות, הגילוי והמחקר של הטבע. בכל שבוע נביא לכם כתבות, הרצאות והמלצות על בעלי החיים שנמצאים בבית ובחצר או על אלו שאפשר לראות אותם מבעד לחלון. השבוע נעסוק בעכבישים

לפעמים נדמה שהעכבישים או, לפחות, קורי עכביש, תמיד נמצאים שם, וזה לא מפתיע. בסדרת העכבישאים ישנם כ-48,400 מינים מוכרים, והמדענים מניחים שישנם הרבה יותר מינים.
רגע – עכבישאים? כן! עכבישים היא צורת הריבוי של המילה עכביש, אבל לקבוצה הטקסונומית, כלומר לסדרה של מיני העכביש השונים, קוראים עכבישאים.

אז מי הם העכבישאים?

לפני הכול, זה המקום להפריך מיתוס: העכבישים אינם חרקים. כמו החרקים, הם נכללים במערכת פרוקי הרגליים, אבל הם שייכים לסדרת העכבישאים, ומבנה גופם שונה. אם תסתכלו מקרוב, תוכלו לראות שהעכבישאים בעלי שמונה רגליים (החרקים הם בעלי שש רגליים בלבד). גופם מחולק לשני חלקים: ראש-חזה ובטן, ובניגוד לחרקים, הם חסרי כנפיים או מחושים. במבט מקרוב ניתן גם להבחין כי מרבית מיני העכבישאים מצוידים בשמונה עיניות הפזורות על פני קדמת הראש-חזה ומעניקות לעכביש שדה ראייה רחב במיוחד. מקצת העכבישאים אפילו מסוגלים לראות בשלושה ערוצי צבע שונים, בדומה לראייה שלנו, בני האדם.

מה הם אוכלים?

כדי להיות טורף לא חייבים להיות זאב או אריה: כל העכבישאים הם טורפים. אם תסתכלו על קדמת ראשם מבעד לזכוכית מגדלת, תוכלו להבחין במלקוחיים (כליצרות) – שתי גפי פה מחודדות המשמשות לאחיזת הטרף. אצל מרבית העכבישאים מחוברות למלקוחיים זוג בלוטות ארס המסייעות בטריפה. הארס של מרבית העכבישים הוא נוירוטוקסין, אשר פוגע במערכת העצבים. הארס משתק את הטרף, ובדרך כלל גם ממית אותו במהירות, ואז העכביש מפריש עליו אנזימים הממיסים את הרקמות שלו לכדי עיסה נוזלית אותה הם מוצצים. כלומר, העכבישים כלל אינם לועסים את הטרף שלהם ואינם ניזונים ממזון מוצק. אבל – חשוב לציין שמבין כל המינים הידועים, רק כ-30 מינים מסוכנים לאדם, ובישראל רק הששן החום והאלמנה השחורה עלולים לגרום נזק רפואי לאדם (ולעיתים נדירות ביותר גם למוות).

מה הסיפור של הקורים?

קורי העכביש הם אחת התופעות המוכרות ביותר והמופלאות ביותר של עולם הטבע. קורי העכביש עשויים נוזל חלבון המיוצר בבלוטות פנימיות בקצה בטן העכביש. עם הפרשתו מבעד לנקבים זעירים בפטמיות הטווייה הופך הנוזל למוצק. בעזרת טופרי רגליו ובעזרת מסרקות ומברשות זעירות העכביש הופך את הסיבים לקוּר חזק, עמיד וגמיש מאוד, שעוביו אינו עולה על מיקרונים אחדים (כעשירית מהעובי הממוצע של שערת אדם). עם זאת, קוּר העכביש חזק עד פי שש מחוט פלדה באותו המשקל, והוא יכול להימתח ב-30% יותר מחוט ניילון. הקורים חזקים כל כך בזכות הסידור המרחבי של החלבונים וקשרי המימן שמחזיקים אותם יחד.

לא כל קורי העכביש זהים ולעכבישים שונים יש מבני קורים שונים. עם זאת, הצורה והמבנה של הקורים אינם מקריים, והעכביש יחזור שוב ושוב על אותם צורה ומבנה.

העכבישים משתמשים בקורים למטרות שונות: תנועה, בניית מחסות ומבני מגורים, חיזור ורבייה. במשפחות אחדות הקורים משמשים גם לבניית רשתות לשם יצירת מלכודת לטרף, ואז הם מותאמים לסוג הטרף ולדרך הציד. אבל לא כל העכבישים טווים קורים לצורך ציד; ישנם כאלה שמסתווים, מסתתרים ואורבים לטרף, וישנם כאלה המשיגים את טרפם תוך כדי ריצה מהירה או זינוק.

בישראל מוכרים כ-700 מינים של עכבישאים, מקצתם חולקים את סביבתנו הקרובה. אלו כמה מהם:

קופצן הבתים – עכביש בעל עיניים קדמיות גדולות, המשוות לו מראה אנושי ואפילו ידידותי. חוש הראייה של עכביש זה מפותח יותר ממרבית העכבישים ומסייע לו באיתור הטרף. הקופצנים אינם טווים רשתות כדי לצוד, אלא מאתרים את הטרף שלהם וקופצים עליו. יכולת הקפיצה, הארוכה עשרות מונים מאורך גופם, היא שהעניקה להם את שמם.

קופצן הבתים (זכר)

קופצן הבתים (זכר)


יורקן –
היורקן בעל שיטת ציד ייחודית: כאשר הוא מאתר חרק מתקרב, הוא קופא במקומו ומחכה עד שטרפו נמצא בטווח יריקה, ואז הוא מתיז עליו סילון של קורים ריריים המעורבים בארס. ההתזה נעשית תוך כדי תנועה מהירה של היורקן קדימה ואחורה, וכך הקורים נופלים על הטרף בצורת זיגזג ומרתקים אותו למקום. יכולת יריקת קורים המעורבת בארס משמשת גם להגנה עצמית.
עכבישים מסוג זה נפוצים מאוד בבתים. ואולם לא זו בלבד שהם אינם נחשבים מסוכנים לאדם – הם מועילים לנו מאוד: הם ניזונים מתיקנים צעירים, עשים וזחלים של חיפושיות קמח ושל עש הבגדים והמזון.

יורקן

רעדן – עכביש בעל רגליים עדינות וארוכות, הטווה רשת צפופה ולא סימטרית, בעלת קורים דקים ועדינים. כאשר חרק נתקל ברשתו, הרעדן מתקרב אליו ומרעיד את הרשת כולה, ובעזרת רגליו האחוריות הוא פורש את הקורים ועוטף את הטרף כולו. לאחר שהוא ממיס את רקמותיו של הטרף, נותר ממנו רק השלד החיצוני הריק. הרעדן אינו מסוכן לאדם.

רעדן

אלמנה חומה – קרובתה המוכרת פחות של האלמנה השחורה, ועם זאת, נפוצה הרבה יותר. מדובר במין פולש אשר התפשט בכל הארץ. האלמנה החומה, בניגוד לקרובתה השחורה, מוצאת מסתור במשכנות אדם, אך הארס שלה חלש מזה של האלמנה השחורה. לעומת זאת, בעת הזדווגות האלמנה החומה "לא מתאפקת" ונוגסת בבן זוגה תוך כדי ההפריה עצמה.

אלמנה חומה (נקבה)

פרוונית שחורה – מהגדולים שבעכבישי הארץ. שייכת למשפחת הפרווניתיים (הנקראים גם טרנטולות), הנפוצה בעיקר באזורים טרופיים. גופם של רוב הפרווניתיים מכוסה "שערות" דקות ומבריקות הנראות כפרווה, ומכאן שמו של המין החי בארץ. בטבע ניתן למצוא את הפרוונית מסתתרת מתחת לאבנים או לקליפות עצים, אך לעיתים היא מגיעה גם לאזורי מגורים של בני אדם. כאשר היא חשה מאוימת היא מרימה את פלג גופה הקדמי, מניפה את רגליה וחושפת את הכתם האדמדם שעל פיה. לבסוף היא תברח בריצה ותחפש מקום מסתור. הפרוונית אינה מזיקה לאדם, והארס שלה אינו חזק דיו לגרום נזקים ליונקים גדולים. היא ניזונה מפרוקי רגליים שונים ויכולה לצוד גם חולייתנים קטנים. עם זאת, ואף על פי שישנם אנשים המגדלים מיני טרנטולה כחיות מחמד בבתים, יש להימנע מלנסות לתפוס את הפרוונית – היא עלולה לנשוך. נשיכת הפרוונית אינה מסוכנת, אך גם אינה נעימה.

פרוונית שחורה (נקבה)

סרטביש (יפרוחית) – אם ישנם עציצים פורחים בגינה שלכם או בחצר הבית, התבוננו בהם מקרוב: אולי באחד מהם מסתתר סרטביש. הסרטביש הוא עכביש ממשפחת הסרטבישיים (נקראו גם עכבישים סרטניים). העכבישים במשפחה זו בעלי שני זוגות רגליים קדמיות המוחזקות כשהן פרושות, ממש כמו צבתות סרטנים. רגליים אלו מסייעות להם בלכידת הטרף. הסרטביש שוכן בין עלי כותרת ומסוגל לשנות את צבעיו מלבן לצהוב או ורוד, בהתאמה לצבעיו של הפרח. חרקים לא זהירים שהזדמנו לפרח ולא הבחינו בו, נלכדים בזריזות בשני זוגות רגליו הקדמיות ובמלקוחנים. הסרטביש מוצץ אותם עד שנשאר מהם רק שלד הגוף החלול.

סרטביש לימוני

וזה לא הכל: אנחנו ממשיכים בקביעות לגלות מיני עכבישים חדשים למדע, באקדמיה בכלל וגם במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט.

לקריאה נוספת על עכבישים בישראל:
עקרבים עכבישים וקרוביהם בישראל, פנחס אמתי ודני סימון.
עכבישים בישראל, בתוך: חרקים – עולם קטן ובגדול
החי והצומח של ארץ ישראל ,כרך 2, סדרת העכבישאים.
Ruppert & Barnes, Invertebrate Zoology, sixth edition (Chapter 13: "Chelicerates", and 14 – "Crustaceans").
קורי עכביש: חוזק החלבון טמון במערך קשרי המימן, בתוך: אתר הידען
סוד החוזק של העכביש, בתוך: אתר ארגון הביומימיקרי הישראלי
יום הקופצן הבין-לאומי, אתר בתוך: מדע גדול, בקטנה

יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden