אווטאר הוא אחד מסרטי הקולנוע המצליחים ביותר בכל הזמנים, אבל חשיבותו לא מסתכמת רק בשורת הרווח, אלא גם במסר: הוא עוסק באחד המושגים החשובים ביותר בנוגע לשמירת הטבע והסביבה
בימי המלחמה בנגיף הקורונה, כשרובנו בבידוד ביתי, יש לנו הזדמנות לצפות בסרטים רבים בדרך קצת אחרת. בשבועות הקרובים נמליץ על סרטים מנקודת המבט שלנו – איך הסרט קשור לעולם הטבע? ומה אפשר ללמוד ממנו? ומהצד השני, איזה ידע מדעי יעזור לנו להבין את הסרט טוב יותר?
קדימה, מתחילות.
אווטאר (AVATAR), סרטו של ג'יימס קמרון משנת 2009, לוקח אותנו לעולם פנטסטי מרהיב. יש בו גיבור בעל-כורחו שיוצא להרפתקה אֶפּית, יש בו סיפור אהבה ויש בו מלחמת חורמה על גורלו של העולם הזר שהפך לבית. זאת ועוד: הדמויות של בעלי החיים והצמחים הקסומים על כוכב הלכת פנדורה נוצרו בהשראתם של בעלי חיים אמיתיים.
חשבו על זה: איך בעלי החיים האלה באים לידי ביטוי בדמויות המופיעות בסרט?
תולעת רב-זיפית החיה בים על שוניות אלמוגים. בשל צבעיה העזים היא מכונה גם "תולעת חג המולד" (למקור התמונה).
התולעת הסלילנית חיה בנרתיק גירני (כלומר, עשוי גיר) קשיח שהיא עצמה מפרישה. הנרתיק מסתיר את כל גופה והיא אינה יכולה לעזוב אותו כל ימי חייה. כדי לסנן מזון מן המים היא פורשת במים שני זרי בַּחְנינים (מעין התארכות של הראש שדומה למחושים) מסועפים, צבעוניים ומנוּצים. זרי הבחנינים מסודרים בצורת ספיראלה כפולה, והם הולכים ומתקצרים ככל שמתקרבים לקצותיהם. הזרים מזכירים עץ אשוח קטן, ומופיעים במגוון צבעים. על הבחנינים מפוזרות עיניות המגיבות במהירות לכל שינוי בעוצמת האור. ברגע שהתולעת מבחינה בצל מתקרב המרמז על סכנה, היא מתכנסת במהירות אל תוך הנרתיק ומושכת איתה את זרי הבחנינים. כך התולעת מתגוננת מטורפים הנמשכים אל צבעיה. כשהסכנה חולפת היא פורשת מחדש את זרי הבחנינים.
הדנאית היא פרפר בעל צבעי אזהרה עזים. היא ניזונה מצמחים רעילים. הרעל שבצמחים מצטבר בגופה ומגן עליה מפני טריפה (למקור התמונה).
דג סחוס בעל מבנה ראש ייחודי הדומה לפטיש, ומכאן שמו: חלקו הקדמי מתרחב בצורת לוח סחוסי מוארך, כשבשני קצותיו קבועות העיניים (למקור התמונה).
יונק גדול החי בדרום אמריקה. בגופו התפתחו התאמות לאכילת נמלים וטרמיטים: חרטומו הארוך דמוי צינור, הוא חסר שיניים, ופיו מצויד בלשון ארוכה ודביקה המסוגלת לחדור לפתחים צרים (למקור התמונה).
חשבו על זה: האם מצאתם עוד בעלי חיים שהיוו השראה ליצורים שבסרט?
הסרט שואב השראה גם מתופעה ביולוגית שנקראת "ביולומינציה", כלומר, הארה ביולוגית. כמו בסרט, גם בטבע יצורים רבים זוהרים בחושך. מקצתם מייצרים בעצמם אור בתהליך כימי שנקרא "ביולומינסנציה"; אחרים מחזירים אור באורך גל ארוך ולכן הם זוהרים כשמאירים עליהם – תופעה זו נקראת "פלורסנציה". במקרים רבים ההארה מתבצעת על ידי חיידקים שחיים בסימביוזה עם היצור.
בתמונה (למקור) מופיעה פטרייה הגדלה על עצים שנמצאים במצב של ריקבון. היא ניזונה מהפירוק שלהם, ותוך כדי כך היא פולטת אור. תהליך זה נקרא "אש השועל". האור הזוהר מופק באמצעות האנזים לוציפראז.
בין אייווה למגוון ביולוגי
בסרט אוואטר ישנם איזכורים רבים לרעיונות של שמירת טבע. כדי להבין רעיונות אלו, חשוב להבין את המונח "מגוון ביולוגי" (biodiversity). מונח זה מתאר את מגוון החיים על פני כדור הארץ. הוא נטבע לפני שלושים וארבע שנים וגובש על מנת לשנות את ההתייחסות שלנו לטבע, הן בקהילה המדעית והן בציבור הרחב.
המונח בא להדגיש כי המגוון הביולוגי מתקיים בכל מקום על פני כדור הארץ, הן במערכות אקולוגיות טבעיות והן במערכות אקולוגיות שהן מעשה ידי אדם. השאיפה היא להסב את תשומת לב כולנו לחשיבות של שירותי המערכות האקולוגיות וחיוניותן לקיום החיים על פני כדור הארץ; למצבה המידרדר של הביוספֵרה או, ליתר דיוק, למשבר המגוון הביולוגי וכן לעובדה שהחלטות הנוגעות למגוון הביולוגי משפיעות גם על רווחת האדם. תפיסת המגוון הביולוגי מדגישה את החשיבות של הביוספרה בראייה מערכתית כוללת.
חשבו על זה: איזו החלטה שמתקבלת בסרט עשויה להשפיע על גורל כוכב פנדורה ועל גורלו של כדור הארץ? האם היה אפשר למנוע את המשבר? כיצד? אילו משברים דומים מתרחשים בכדור הארץ שלנו וכיצד ביכולתנו למנוע אותם?