03:25
הדפסהשיתוף
  • כחליל ניקול עוז
    שליש ממיני הפרפרים בישראל נמצאים בסכנה

    כחליל ניקול. צילום: עוז ריטנר

שליש ממיני הפרפרים בישראל נמצאים בסכנה

  • כחליל ניקול. צילום: עוז ריטנר
הדפסהשיתוף

הפופולריות הגדולה של הפרפרים מקנה להם יתרון משמעותי במחקר, שכן יופיים מעודד את איסוף המידע עליהם. למעשה, הפרפרים הם החרקים שעליהם נאסף הכי הרבה מידע. לצערנו, המידע הרב חושף כי חלק משמעותי מהפרפרים בישראל מאוימים ונמצאים בסכנת הכחדה בדרגות סיכון שונות.

הערכות של דרגות סיכון של מינים בישראל מתפרסמות באוגדנים המכונים "ספרים אדומים". עד היום הוערכו אך ורק מיני חולייתנים וצמחים, אך בימים אלו עומלים במעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית, בשיתוף עם המארג (התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל), במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט ואגודת חובבי הפרפרים בישראל, על הכנת "הספר האדום" של הפרפרים בישראל. הספר נכתב לפי הכללים הבינלאומיים של ארגון שמירת הטבע העולמי (IUCN), ויציג, לצד תיאור מצב השימור של המינים, גם את הסיכונים שעומדים בפניהם וכן מידע ביולוגי ואקולוגי רב-ערך (תפוצת המינים, מחזורי החיים שלהם ועוד). בהמשך מתוכננים כרכים נוספים, שיהוו יחד את "הספר האדום" של כלל חסרי החוליות בישראל. הפרקים העתידיים יוקדשו לקבוצות  נוספות, כעקרבים, בריומאים, נמלים וחיפושיות.

ד"ר אור קומאי, אחד החוקרים השותפים בניטור, מספר כי במהלך הניטור הולכת ומתבררת תמונה קשה. נראה כי שליש מכל מיני הפרפרים בישראל מאוימים בהכחדה בדרגות סיכון שונות.

התמונה הקשה המתבררת מתוכנית הניטור היא כי שליש ממני הפרפרים בישראל מאוימים בהכחדה בדרגות סיכון שונות. למשל, אוכלוסיותיו של נחושתן-הנמלים הגלילי, מין בעל תפוצה עולמית מצומצמת, הולכות ונכחדות בזו אחר זו עם הרחבת השטחים הבנויים במישור החוף. בנוסף, תוכנית הניטור חשפה כי עושר מיני הפרפרים בישראל גבוה יותר בתנאי אקלים קריר יותר, כאשר העושר הגבוה ביותר הוא באזור החרמון ולאחר מכן בגליל העליון ובהרי יהודה. עושר המינים הולך וקטן באזורים חמים יותר, כמו מישור החוף והערבה.

נחושתן נמלים גלילי. צילום: עוז ריטנר

בחרמון, שבו עושר המינים הוא הגבוה ביותר, חיים מינים שלא נצפים בשום מקום אחר בארץ, כמו למשל כחליל ניקול וסנוניתן הוורדיים. אולם פרפרי החרמון, התלויים באקלים הייחודי של האזור, נמצאים תחת גורמי איום רבים. לצד פיתוח תשתיות ורעייה, גם העלייה בטמפרטורות כתוצאה משינויי האקלים עלולה להשפיע עליהם לרעה. שמורת הטבע "הר חרמון" הופקדה אומנם בשנת 2016, אך טרם הוכרזה עד היום. פירוש הדבר שהחרמון, חרף עושר המינים הגבוה המצוי בו, אינו נהנה כיום ממעמד מלא של שמורת טבע.

סנוניתן הורדיים. צילום: דובי בנימיני

פעילות הפרפרים בישראל מתועדת עוד משנות ה-70 של המאה הקודמת. איסוף המידע על הפרפרים השתפר בשנת 2009, כאשר החלה אגודת חובבי הפרפרים להפעיל את התוכנית הלאומית לניטור פרפרים. בשנה זו הוכרזו גם 14 מיני פרפרים כערכי טבע מוגנים הודות לקמפיין שערכה האגודה. בשלוש השנים האחרונות השתפר הניטור עוד יותר, כאשר קמו קהילות מנטרי פרפרים חדשות ברחבי הארץ, שבהן מתעדים מתנדבים את נוכחות הפרפרים שבסביבתם בצורה עקבית ולאורך זמן. בזכות קהילות אלה הולכת תוכנית הניטור וגדלה כל הזמן. המתנדבים בקהילות יוצאים יחד לשדה ולומדים על הפרפרים, על הביולוגיה והאקולוגיה שלהם, ובכך תורמים גם למחקר בנושא. איסוף המידע הוא מוצלח מאוד, ומדי חודש מתקבלות מאות תצפיות על פרפרים מכל רחבי הארץ.

כחליל ניקול. צילום: דובי בנימיני

נקודת האור היא, שבישראל, בזכות המנטרים, מצטבר מידע רב על הפרפרים, כך שלמעשה ניתן להעריך את מצב השימור של כל מיני הפרפרים בארץ (150-140 מינים). זהו למעשה מצב שכולם מרוויחים ממנו. המדע מקבל נתונים והמתנדבים לומדים על הטבע בעבודה משותפת בתוך הקהילות הנרקמות, שלהן ערך חברתי רב. עם המשך הניטור אפשר יהיה להבחין בשינויים באוכלוסיות הפרפרים לאורך השנים, לעדכן את מצב הסיכון והשימור שלהם ולהגן עליהם מפני גורמי האיום הרבים הניצבים בפניהם. בין ההמלצות בספר:  פיתוח ויישום תוכנית מרעה בר-קיימא בחרמון ובנחלי הנגב, האטה ובלימה של השפעות משבר האקלים, הכרזה על שמורות טבע במוקדי פרפרים נדירים ואכיפה אפקטיבית בשמורות.

>> להצטרפות לניטור לחצו כאן

יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden