חמסה חמסה

לכבוד חגיגות חמש שנים לפתיחת המוזיאון לקהל החלטנו לצאת ולחפש את המספר חמש בעולם החי. הטבע נוטה לסימטריה ולאיזון, ולכן נמצא בו בעיקר מספרים זוגיים – 2 עיניים, 4 או 6 רגליים ועוד. אבל הצלחנו לגלות לא מעט דפוסים מחומשים – מהאצבעות של השממית, דרך הסימטריה של כוכבי הים ועד פתחי הנשימה של הכרישים. שנתחיל?

סימטריה של כוכבים

כשאנחנו חושבים על סימטריה, לרוב אנחנו חושבים על סימטריה דו-צדדית (או בשמה המדעי, בי-לטרלית), אך בטבע יש גם סימטריה מחומשת, כמו זו של קווצי העור – מערכה של בעלי חיים הכוללת, בין היתר, כוכבי ים, קיפודי ים וגם מלפפוני ים (כן, ההוא מהבלדה). כל קווצי העור הם שוכני ים, ואת רובם נמצא על הקרקעית (קווצי עור, על שם הקוצים שבעורם).

כוכבי הים הם הדוגמה הקלאסית למבנה של סימטריה מחומשת (פנטה-רדיאלית) –  חמש זרועות  המקיפות מרכז טבעתי. הם אולי נראים יצורים פשוטים, אבל יש להם יכולות לא פחות ממדהימות. קודם כל, ייתכן שיפתיע אתכם לגלות שמדובר בטורף, שמסוגל לנוע ממקום למקום. ואיך הוא נע? בעזרת הרבה מאוד רגלי מים, שנמצאות בחלק התחתון של גופו. עוד מפתיע לגלות שכאשר כוכב הים מוצא טרף, הוא מוציא את קיבתו אל מחוץ לגופו, עוטף בה את הטרף ואז מפרק אותו בעזרת מיצי קיבה. את תוצרי הפירוק, שמהם הוא ניזון, הוא מחזיר אל גופו. עוד יכולת מופלאה של כוכבי הים היא הקשחת הגוף לצורך הגנה. מערכת העצבים של כוכב הים מאפשרת שינוי מבנה מהיר מאוד של רקמת החיבור, מה שמביא להקשחת הגוף בתוך שניות בודדות. ואם כל זה לא מספיק מדהים, יש לו גם ממש "כוח על": הוא מסוגל לגדל מחדש איברים שנקטעו! היכולת הזו, שנקראת רגנרציה, גורמת לעיתים לשיבוש הסימטריה המחומשת, למשל כאשר במקום זרוע שנקטעה צומחות שתיים חדשות, אבל בשבילנו הוא עדיין נשאר כוכב.

מראה חייתי

בין שני המינים החמודים האלו, המכונים חומט חמש-פס וסנאי-דקלים חמש-פס, אין כל קשר פרט לכך שהכינוי שלהם נובע מדוגמת הפסים שעל גופם. סנאי-דקלים חמש-פס (Funambulus pennantii) הוא מכרסם קטן ששוקל פחות מגביע יוגורט. כמו מינים פולשים אחרים, הוא הגיע לישראל כחיית מחמד ופרטים שהשתחררו לטבע החלו להתרבות ולהתבסס. בהיעדר טורפים טבעיים עלול מין פולש להוות פגיעה בחקלאות, במינים מקומיים ובמערכת האקולוגית.

חומט חמש-פס (Plestiodon fasciatus) הוא זוחל קטן שחי באמריקה הצפונית. לפרטים הצעירים במין זה יש חמישה פסים שנמשכים לאורך גופם, מראש ועד זנב. זנבם של הצעירים כחול ובולט, ומשמש אותם להסחת דעתם של טורפים. כמו לטאות אחרות, גם חומט זה יכול לנתק את זנבו, ובזמן שהזנב הכחול והבולט מושך את תשומת ליבו של הטורף הפוטנציאלי, החומט בורח לו לדרכו. בבגרותו מאבד החומט את הצבע הכחול ואת הפסים. גופו מקבל צבע חום-ירוק וראשו מאדים.

מין אחר בעל מראה יוצא דופן הוא הקרנפית התאילנדית (Eupatorus gracilicornis). זו חיפושית גדולה יחסית, שגופה וראשה שחורים וכנפי החפייה שלה צהובות-זהובות. הקרנפית מתהדרת בלא פחות מחמש קרניים בקדמת גופה: קרן אחת על הראש וארבע קרניים על החזה הקדמי. האמת היא שנכון יותר לומר מתהדר, שכן רק לזכר יש קרניים, ואלו משמשות אותו במלחמות מול זכרים אחרים.

נחזור רגע אל מתחת לפני המים, שם נמצא תת-מחלקה של דגי סחוס הנקראת מחויצי זימים (Elasmobranchii), וכוללת כרישים ובטאים, אשר מאוד שונים זה מזה בגודל, במבנה ובמשקל. יש מינים קטנים כגודל כף יד, ומינים עצומים בגודלם, שאורכם כבניין ארבע קומות, אבל לכולם מבנה אחד ייחודי ומשותף: שתי מערכות של חמישה סדקי זימים חיצוניים. חמשת פתחי הזימים אינם מכוסים כמו בדגי גרם, אלא נראים כחריצים או סדקים בצידי גופם של הכרישים ובחלקם התחתון של הבטאים, ויוצרים את המראה האופייני שלהם. כמו דגים אחרים, גם מחויצי הזימים נושמים בעזרת זימים, אך מכיוון שאין להם מכסה זימים, שנפתח ונסגר ומאפשר להניע מים בשטף מתוך הפה דרך הזימים, הם נאלצים לייצר את תנועת המים על פני הזימים באופן שונה. לדוגמה, הכרישים החיים בגוף המים נאלצים לשחות ללא הפסקה על מנת להזרים מים על פני הזימים.

מסנפיר ועד כנף

היד האנושית, עם חמש אצבעותיה, היא כלי מדהים שאפשר את ההתפתחות האבולוציונית שלנו. חמש האצבעות שלנו, ובמיוחד האגודל הנגדי, מאפשרות לנו לאחוז בחפצים, לתפעל כלים ולעסוק במשימות מורכבות. אבל חמש אצבעות אינן ייחודיות לבני האדם. לאב הקדמון המשותף האחרון של כל היונקים, הדו-חיים והזוחלים היו חמש אצבעות.

השוואת עצמות: אדם, קוף אדם, דוב נמלים, צבי ודולפין (מתוך התערוכה "צורה, מבנה, תפקוד")

לחלק מבעלי החיים יש עדיין חמש האצבעות, כמו אצל הקופים או רוב הזוחלים, דוגמת השממית, אך אצל בעלי חיים אחרים עברו חלק מהאצבעות איחוי במהלך האבולוציה. לחתול, למשל, יש 5 אצבעות ברגליו הקדמיות אך רק 4 באחוריות. אצל הפרסתנים, לעומת זאת, חלק מהאצבעות התנוונו או התאחו, כך, למשל, לסוס יש כיום אצבע אחת בלבד בכל רגל. יש בעלי חיים שאצלם עברו חמש האצבעות שינוי משמעותי עוד יותר, כמו העופות, שם התפתחו הגפיים הקדמיות לכנפיים, או היונקים הימיים, שלהם התפתחו סנפירים. אם נתבונן במבנה השלד של עופות או יונקים ימיים נוכל לראות את עצמות האצבעות! בעטלפים, למשל, התפתחו כנפיים העשויות קרום עור, וביניהן נמצא את עצמות האצבעות שלהם התומכות במבנה המיוחד הזה. חמש אצבעות, תכונה פשוטה ונפוצה לכאורה, חושפות עולם של גיוון והתאמה של המינים לאורך האבולוציה.