על חול ונמלים בנחל אשלים

בעקבות אירוע הזיהום החמור, שהתרחש בנחל אשלים ב 2017, ארבעה מיני נמלים נעלמו כמעט לחלוטין מחלקו החולי של הערוץ. על פי החוקרים שעוקבים אחר התאוששות בית הגידול, זוהי עדות ברורה לכך שפלואור, חומר מזהם שיש נמלים שרגישות אליו במיוחד, נמצא עדיין בחול בריכוז גבוה ומונע את חזרתן של הנמלים לאזור.

הנמלים, כמו חרקים אחרים, הן חלק מקבוצה גדולה ומגוונת של בעלי חיים קטנים יחסית – פרוקי רגליים*,  שנמצאת בבסיס המערכת האקולוגית ויש לה חשיבות רבה לתפקודה התקין. פרוקי הרגליים רגישים  מאוד לשינויים בסביבתם, ומצבם יכול ללמד אותנו על תפקודם ואיכותם של בתי הגידול שהם מאכלסים. לכן, בחינת תגובתן של הנמלים לזיהום בנחל אשלים היא אמצעי חשוב ויעיל להבנת עוצמת השפעתו של אירוע הזיהום ומידת רגישותה של המערכת האקולוגית של הנחל לפגיעה קשה זו.

*פרוקי-רגליים: מערכה גדולה של בעלי חיים, הכוללת חרקים, עכבישנים, סרטנים, רבי רגליים ונדלים.

 

אסון נחל אשלים

הזיהום בחומרים רעילים הוא איום מתמיד ומתמשך על רבים מהנחלים בישראל. גורמי הזיהום המשפיעים ביותר הם שפכים עירוניים ותעשייתיים, כימיקלים, פסולת מוצקה ומזהמים ממקור חקלאי (כגון דשנים וחומרי הדברה), פעילות צבאית ועוד. בשנת 2017 זוהם נחל אשלים עקב פריצת מי שפכים תעשייתיים חומציים מבריכת אגירה של מפעל סמוך (שהכילה חומצות חזקות בריכוז חריג, מתכות כבדות וחומרים רעילים נוספים), וכתוצאה מכך נגרם אסון אקולוגי חסר תקדים. כדי לאפיין את הרכב הזיהום ואת פיזורו במערכת האקולוגית בנחל ובסביבתו ולעקוב אחר היקף הנזקים והשפעות הזיהום על המערכת לאורך זמן, יזמה רשות הטבע והגנים תוכנית רב-תחומית של ניטור אקולוגי, שהובלה על ידי המארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל, ולוותה על ידי רשות הטבע והגנים. הממצאים שיתוארו להלן, כמו ממצאי ניטור נוספים, הוצגו במסגרת יום עיון לסיכום חמש שנות ניטור בנחל אשלים, שהתקיים במוזיאון הטבע בשלושה במאי, 2023.

זהירות, חול מזוהם!

היחידה החולית של נחל אשלים, הממוקמת בחלקו העליון של הנחל, ספגה כמות גדולה של מזהמים בשל קרבתה למקור הזיהום. במדידות מעבדה שנערכו שנה לאחר אירוע הזיהום נמצאו ריכוזים גבוהים וחריגים של פלואור בחול: פי 30-10 יותר מאשר באזורים שלא זוהמו. ריכוזי פלואור גבוהים נמדדו גם במהלך חמש שנות הניטור מאז אירוע הזיהום. עוצמת הזרימה של מי השפכים הייתה כה גדולה, שהם הגיעו לאזור נרחב הרבה מעבר לאירוע שיטפון טבעי, נספגו בחול ונשארו בו.

נחלי המדבר הם נחלי אכזב, המאופיינים באירועי זרימה רק בעקבות ירידת משקעים ישירים על אגן הניקוז שלהם. באופן טבעי, שיטפון מתרחש בסמיכות לאירוע גשם, ובדרך כלל בעוצמה גבוהה ולמשך זמן קצר. בשל מיעוט המשקעים באזור המדברי, תדירות השיטפונות הטבעיים אינה גבוהה. מכיוון שקרקעות המקטע החולי, הנמצא בראש הערוץ, עדיין מזוהמות, צפוי כי מי השיטפונות הבאים יכילו חומרים מזהמים שנצברו בחול והם ישוחררו אל אפיק הנחל לאורך תקופת זמן ארוכה, כך שהרחקת המזהמים מהאזור החולי של הנחל תהיה איטית מאוד ותימשך שנים רבות.

מה למדנו מהחרקים על השפעת הזיהום

כחלק מתוכנית הניטור הרב-תחומית באשלים, בחן צוות המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית שבמוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט את השפעות הזיהום על חברת פרוקי הרגליים ביחידות האקולוגיות השונות של הנחל. השימוש בפרוקי רגליים למטרות ניטור השפעות זיהום על מערכות אקולוגיות הוכח כיעיל ואמין, והוא מקובל במחקרים רבים. עיקר הניטור בנחל אשלים התרכז במקטע החולי, האזור המזוהם ביותר של הנחל, והוא נערך החל מהאביב הראשון שלאחר אירוע זרימת השפכים ובמשך חמש שנים.

ממצאי הניטור העלו כי לריכוזים הגבוהים של מזהמים במקטע החולי, בפרט פלואור, הייתה השפעה ניכרת במיוחד על נמלים, הידועות כרגישות מאוד לזיהום פלואור גם כאשר רמת הזיהום בו נמוכה. בחלקות החוליות המזוהמות שנבדקו, מספריהן של ארבעה מיני נמלים – נווטת שחורה, בנאית ישראלית, נמלת קציר שחורה ונמלת קציר חולית – היו נמוכים באופן מובהק בהשוואה לאזורים שלא נפגעו. לפיכך, נמלים אלה הן סמן ביולוגי רגיש ומדויק למידת הזיהום בבית גידול זה. הנווטת השחורה והבנאית הישראלית חזרו בהדרגה לאזור החולי המזוהם, אם כי במספרים קטנים. שני מיני נמלי הקציר, לעומת זאת, לא חזרו כמעט כלל. היעלמות נמלי הקציר מהאזור החולי יכולה להעיד על פגיעה מדאיגה במאגר הזרעים שמהם ניזונות נמלים אלה, או על השפעה ישירה של הזיהום על הנמלים בעומק הקרקע, שם נמצאים הקינים.

אל הנחל באים "דיירים חדשים"

בניגוד לנמלים, נמצא שמינים אחרים של חרקים, למשל החיפושית שחאורית מתכתית, וכן מינים הנמנים עם קבוצות נוספות של פרוקי רגליים, בהן כנימות, אקריות ותיקאים, דווקא מראים העדפה ברורה לאזור המזוהם. בין הסיבות האפשריות לכך ניתן למנות שינויים באופי בית הגידול, שהפך פחות חולי (בגלל קרומי פוספוגבס שנוצרו בו בעקבות הזיהום) ומתאים יותר לתיקאים וחיפושיות; היחלשות מיני צמחים מקומיים וירידה בעמידותם לכנימות ואקריות עקב ריכוזי הפלואור הגבוהים; ועצם הירידה במספרי הנמלים, ש"פינו" מקום לבעלי חיים אחרים.

המשך המעקב אחר פרוקי הרגליים הללו, ובמיוחד אחר חזרתן של הנמלים אל היחידה החולית בנחל אשלים, יאפשר לעמוד על התאוששותו של בית גידול זה גם בהיבטים אחרים, למשל מצב הצומח ובעלי חיים מקבוצות נוספות. לדברי גלעד בן צבי, מנהל המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית, נראה שבשלב זה, כמעט שש שנים מאז אסון הזיהום, היחידה החולית של נחל אשלים נפגעה בצורה חמורה ביותר וכמעט לא משתקמת.

לא רק עניין של זמן

על פי ממצאי הניטור, קרקעות נחל אשלים עדיין מכילות ריכוזים גבוהים של משקעים מאירוע הזיהום. מקור הזיהום המתמשך הוא כנראה המקטע החולי של הנחל, שהחומרים המזהמים שעדיין נמצאים בו נשטפים מעת לעת וממשיכים לזהם את הגבים ואת אפיק הנחל. לדברי ד"ר רייל הורביץ, רכז תוכניות הניטור של המארג, קיימת דאגה עמוקה למצבו של נחל אשלים, והדרך לשיקומו של הנחל ושל המערכת האקולוגית שלו ארוכה ואיטית. על פי ד"ר הורביץ, המשך הניטור והמחקר של התהליכים המתרחשים בנחל אשלים יקדם הבנה טובה יותר של הפגיעה במערכת האקולוגית, ויאפשר קבלת החלטות מושכלות לגבי פעולות שיקום עתידיות, הנדרשות להאצה ולתמיכה בתהליך השיקום הטבעי של הנחל.