תיבת אוצרות או תיבת נח?

העוברים ושבים ברחוב קלאוזנר ליד אוניברסיטת תל אביב לא יכולים להתעלם מהבניין המסקרן של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, שעיצובו הייחודי מזכיר תיבת אוצרות. הבניין הוא פרי תכנון מלאכת מחשבת של המבנה שישמש משכן לאוספי הטבע הלאומיים, ויכלול חללי תצוגה מרשימים לצד מעבדות מחקר לשימושם של מדעני המוזיאון.

בניין המוזיאון תוכנן ע"י משרד האדריכלים "קימל אשכולות". הבניין, בן חמש קומות, משתרע על פני 9,620 מ"ר. חללי התצוגה מתפרשים על פני כ-1,700 מ"ר, ובהם מוצגים לקהל הרחב אלפי פריטים מאוספי הטבע הלאומיים בתערוכות נושא, בתצוגות ובתערוכה מתחלפת.

חמישה משרדי אדריכלות התמודדו בתחרות לתכנון המוזיאון. לדברי צוות "קימל אשכולות", אחד האתגרים היה תכנון מבנה לאחסון אוספי המחקר, שיענה על הדרישות לתנאי אקלים מבוקרים, כלומר, מבנה ללא חלונות, ממוזג 24 שעות ביממה – מעין "קופסה שחורה" המבודדת מן החוץ, ללא אור יום וללא מגע של ממש.

בניגוד לצפוי, צוות המשרד החליט דווקא להדגיש את מקומם של האוספים האלה; לא להסתיר אותם אלא להפך – לחשוף את דבר קיומם כלפי העיר, כלפי הרחוב והאוניברסיטה. כך עלה הרעיון להתייחס לאוספים כאל תיבת אוצר ייחודית ולהנכיח אותם בחזית המוזיאון באמצעות קופסה המוגבהת מהרחוב. מתחת לתיבה נוצר חלל התכנסות המשמש גם מבואה ושער כניסה לגן הבוטני, הממוקם מאחורי המוזיאון. כך מתאפשר חיבור טבעי בין המוזיאון לגן, שמעצים את מבנה המוזיאון ומחבר אותו לטבע.

מעניין לציין שרק לאחר הקמת המבנה נוספו לו פרשנויות חדשות, ובראשן – תיבת נוח, המשמשת אכסניה לאוצרות הטבע למען הדורות הבאים.

בהשראת מוזיאוני טבע בעולם, החליטו האדריכלים לאפשר לקהל להציץ לתוך האוספים עצמם, בד בבד עם יצירת חיץ בין השטח הציבורי של המבנה לבין האגף האקדמי והמחקרי. כך המבקרים במוזיאון עוברים בתוך התיבה וזוכים להצצה גם לחדרי האוספים עצמם.

בין קומות המבנה תוכננו רמפות (מעברי גישה משופעים, שגם בהם ניתן ליהנות מתצוגות שונות), וכך מתאפשרת בבניין תנועה רציפה וזורמת ללא צורך ממשי לטפס במדרגות. הביקור במוזיאון מציע טיול מהנה ומחכים בין התערוכות השונות, המזמינות את קהל המבקרים להכיר מקרוב את הטבע ואת מקומו של האדם בטבע, בדרך בלתי אמצעית ומדעית כאחת.

ביציאה מהתיבה, בקומה השנייה של המוזיאון, ניתן לצאת אל המרפסת המשקיפה אל הנוף למנוחה קלה, לפני שממשיכים אל שתי הגלריות העליונות, הממוקמות בתוך התיבה באגף הנושק לאגף המחקר. האגף המזרחי של המוזיאון משמש למשרדים ומעבדות, המחוברים בגשרים אל התיבה.

החומר הבולט לעין המתבונן מבחוץ במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט הוא חיפוי התיבה, העשוי חומר בשם "פרודמה" – תערובת עץ ונייר ועליה עץ טבעי – המאפשר איטום דק ועמיד מאוד. בחלל הכניסה יפעלו מסעדה וחנות, ובצדו שוכן אודיטוריום המכיל 195 מקומות ישיבה.

תיבת אוצרות או תיבת נוח? ההחלטה נתונה לכל אחד ואחת מכם. דבר אחד בטוח: בזכות תכנונו המרהיב והמוקפד של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, ובשילוב אוספי הטבע והתערוכות, המקום צפוי להיות מוקד לפעילות שוקקת, ציבורית ומחקרית כאחת, להנאת שוחרי הטבע והציבור הרחב.