10:10
המוזיאון סגור עכשיו
הפתיחה הבאה 6.02.2023 10:00
הדפסהשיתוף
  • מארג החיים
    האם נצליח להציל את המגוון הביולוגי?

האם נצליח להציל את המגוון הביולוגי?

הדפסהשיתוף

בסיום וועידת COP15 שהתקיימה בדצמבר 2022 חתמו נציגי המדינות על הסכם היסטורי, שבו הם מתחייבים לפעול לשימור 30% משטחי היבשות והים בעולם עד שנת 2030. זהו שיפור ניכר בהשוואה למצב כיום, שבו רק 17% משטחי היבשה ו-10% משטחי הים מוגדרים כ"שמורים".

ועידת המגוון הביולוגי 2022

כולנו שמענו על ועידת האקלים שהתקיימה בשארם א-שייח בנובמבר 2022, אבל כמה מאיתנו שמעו על ועידת משבר המגוון הביולוגי שהתקיימה חודש לאחר מכן בקנדה? חוסר העניין הציבורי והתקשורתי בוועידת משבר המגוון הביולוגי הוא מפתיע, בעיקר לאור העובדה שחוקרים רבים מעריכים שמשבר המגוון הביולוגי הוא הרסני אפילו יותר ממשבר האקלים.

נושא המגוון הביולוגי עומד בלב העשייה של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט – המרכז הלאומי לחקר המגוון הביולוגי – באוניברסיטת תל אביב. חוקרי המוזיאון מתעדים וחוקרים את המגוון הביולוגי ועוסקים בהנחלת אהבת הטבע והידע עליו לציבור הרחב. מתוך היכרותנו הקרובה עם נושא המגוון הביולוגי, אנו מזהים את חומרתו של משבר המגוון הביולוגי ומודאגים מהשפעותיו העתידיות.

קצת על הוועידה

COP15, ועידת המדינות מטעם האו"ם בנושא משבר המגוון הביולוגי, נפתחה במונטריאול, קנדה ב-7.12.22 והסתיימה ב-19.12.22. בוועידה השתתפו נציגים מלמעלה מ-190 מדינות, ישראל ביניהן. מטרת הוועידה הייתה להגיע להסכמה על הצעדים שבהם על מדינות העולם לנקוט במטרה להקטין את הפגיעה הקשה והמתמשכת במגוון הביולוגי בכל רחבי העולם.

החזון שעמד לנגד עיניהם של נציגי המדינות המשתתפים בוועידה היה זה: "עד שנת 2050, המגוון הביולוגי יוערך, יישמר, ישוקם וינוצל בחוכמה, תוך שמירה על שירותי המערכות האקולוגיות, שמירה על בריאות כדור הארץ ודאגה לצורכיהם המהותיים של בני האדם".

בתום הוועידה: הסכם היסטורי לטובת הטבע והאנושות

בסיום הוועידה חתמו נציגי המדינות על הסכם היסטורי, שבו הם מתחייבים לפעול לשימור 30% משטחי היבשות והים בעולם עד שנת 2030. זהו שיפור ניכר בהשוואה למצב כיום, שבו רק 17% משטחי היבשה ו-10% משטחי הים מוגדרים כ"שמורים". במסגרת ההסכם יהיה על המדינות החתומות עליו לגייס לפחות 200 מיליארד דולר מדי שנה במטרה להגיע ליעד.

עוד הוסכם בוועידה על היעדים הבאים:

  • עד שנת 2050, להקטין את קצב הכחדת המינים פי עשרה.
  • עד שנת 2030, להקטין את הפגיעה מחומרי הדברה ואת איבוד הנוטריינטים ב-50% לפחות.
  • עד שנת 2030, להקטין את סכנת הזיהום לרמות שאינן מזיקות למגוון הביולוגי ולתפקודי המערכת האקולוגית.
  • להקטין את שיעור החדירה וההתבססות של מינים פולשים ב-50% לפחות.

לדברי פרופ' תמר דיין, יו"ר מוזיאון הטבע: "הפגיעה במגוון הביולוגי היא הסיכון הגדול ביותר שניצב בפני עתיד האנושות וההתמודדות עם האתגר הזה מורכבת ורב-מערכתית. ב-COP15 נעשה צעד גדול לקראת קידום פתרונות, במיוחד במה שנוגע להקצאת שטחים שמורים להגנה על המגוון הביולוגי, מה שמעניק תקווה מסוימת לעתיד המערכות האקולוגיות. המבחן יהיה עתה בביצוע".

מהו בעצם מגוון ביולוגי?

המגוון הביולוגי הוא המגוון והשונות שבין כל היצורים בטבע באשר הם – במים, ביבשה ובאוויר. המגוון הביולוגי בא לידי ביטוי בשונות הגנטית בין פרטים באותו מין, במגוון המינים ובמגוון המערכות האקולוגיות, הן מערכות אקולוגיות טבעיות והן מערכות שמושפעות על ידי פעילות האדם או מנוהלות על ידי האדם.

המגוון הביולוגי מאפשר את החיים שלנו על פני כדור הארץ. למשל, עצים פולטים את החמצן שאנחנו נושמים ומתמירים את אנרגיית השמש לאנרגיה האצורה במולקולות של סוכר; פטריות וחיידקים בקרקע מדשנים אותה ומאפשרים לגידולים חקלאיים לשגשג. למגוון הביולוגי תפקיד חשוב אפילו במיתון שינוי האקלים.

המגוון הביולוגי נמצא במשבר חמור!

בפתח העשור השלישי של המאה ה-21 אנו ניצבים בעיצומו של משבר שלא היה כמותו מאז היווצרות החיים על פני כדור הארץ – משבר המגוון הביולוגי.

דוח של האו"ם משנת 2019 קבע כי 25% ממיני בעלי החיים והצומח נמצאים בסכנת הכחדה. עוד נכתב בדוח, כי ללא נקיטת אמצעים לשימור, מיליון מינים צפויים להיכחד בעשרות השנים הקרובות. על פי הערכות, קצב הכחדת המינים כיום גבוה פי כמה עשרות עד מאות מאשר בעבר, מה שגורם לצמצום מגוון המינים בקצב שלא היה כמותו בהיסטוריה של החיים על פני כדור הארץ.

משבר המגוון הביולוגי אינו רק נושא סביבתי. למגוון הביולוגי יש חשיבות רבה לכל אחד מהיבטי החיים שלנו – ההיבט הכלכלי, הביטחוני, האתי והמוסרי.

מה גורם למשבר המגוון הביולוגי?

הרס בתי גידול – הגורם העיקרי למשבר המגוון הביולוגי הוא הרס בתי הגידול בכדור הארץ כתוצאה מפעילות האדם. אנחנו משתמשים בקרקע לצורכי חקלאות, כרייה והפקת אנרגיה, בנייה, סלילת כבישים ועוד. הגורם שהשפעתו היא המכרעת ביותר היא החקלאות. כיום, השטח הכולל של שטחי החקלאות הוא למעלה מ-50 מיליון קמ"ר, כ-38% משטח היבשה של כדור הארץ – כל אלו היו פעם שטחים טבעיים!

ניצול יתר של משאבי טבע – ניצול יתר של משאבי טבע לצרכים שונים, למשל, מזון, סחר לא חוקי בחיות מחמד או תעשייה, פוגע גם הוא במגוון הביולוגי. הבעיה חמורה במיוחד במערכות אקולוגיות ימיות, הסובלות מדיג יתר. משנת 1961 ועד 2017 גדלה צריכת הדגה העולמית ב-3.1% מדי שנה, קצב הגבוה כמעט פי שניים מקצב גידול האוכלוסייה האנושית באותן שנים.

שינוי האקלים – ההתחממות הגלובלית מגבירה את תדירותם ואת עוצמתם של אירועי מזג אוויר קיצוניים, כגון גלי חום, סופות אבק, בצורות ושיטפונות. לכל אלה השפעות מרחיקות לכת על מגוון המינים, בתי הגידול והמערכות האקולוגיות.

מינים פולשים – תופעת המינים הפולשים הולכת ומתרחבת ברחבי העולם. מינים פולשים משפיעים על המערכת האקולוגית שאליה הם מגיעים במגוון של צורות: הם מתחרים עם מינים מקומיים, לעיתים עד כדי הכחדתם, מעבירים מחלות ועוד. במקרים מסוימים הם אף עשויים לשנות את הרכב המערכת האקולוגית כולה.

זיהום – זיהום נחשב כגורם שינוי עיקרי במערכות אקולוגיות של מים מתוקים ובמערכות אקולוגיות יבשתיות וימיות, בעיקר עקב דישון יתר להגדלת יכולת ייצור המזון בחקלאות. אך ישנן צורות רבות של זיהום. בשנים האחרונות גוברת ההבנה שאפילו תאורה ורעש מוגזמים הם זיהום שפוגע במגוון הביולוגי ובנו, בני האדם.

לקריאה נוספת באתר המוזיאון:
>> להבין מגוון ביולוגי
>> משבר המגוון הביולוגי
>> על חמישה מינים
>> המרכז למגוון ביולוגי ימי
>> מדד המגוון הביולוגי
>> חקלאות תומכת סביבה
>> יום המגוון הביולוגי הבינלאומי 2022

יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden