סיבה לדאגה- הפרפרים בדעיכה | דו"ח מצב הטבע 2023

דוחות מצב הטבע של המארג (התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע), מהווים בסיס ידע מדעי לקבלת החלטות לניהול השטחים הפתוחים והמערכות האקולוגיות בישראל. הדו"ח הנוכחי, דו"ח מצב הטבע 2023 – המגוון הביולוגי, מציג, לראשונה, סיכום ממצאים של מעל עשר שנות ניטור צמחים ובעלי חיים במגוון בתי גידול שמאפיינים את נופי הארץ. נתונים מדאיגים במיוחד התקבלו לגבי פרפרי יום, והם מעידים על מצבו העגום של המגוון הביולוגי בכלל, ועל מצבם של חרקים ומאביקים אחרים בפרט.

אוכלוסיות פרפרי היום של ישראל נמצאות בדעיכה. כך, אם תרצו, במשפט קצר אחד, שמסכם 13 שנות ניטור ארוך טווח של פרפרים בישראל (2010–2022), וכפי שפורסם בדו"ח מצב הטבע 2023- כרך המגוון הביולוגי של המארג. ממצאי המפתח של פרק הפרפרים בדו"ח, שהושק בחודש מאי (2024) במוזיאון הטבע, קובעים, בין השאר, שיותר משליש ממיני הפרפרים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה, וכתשיעית מוגדרים בדרגת "קרובים לסיכון". נראה, שדעיכתם של הפרפרים מסמנת את מגמת דעיכתן של קבוצות נוספות של חרקים מעופפים, שניכרת באזורים שונים בעולם.

מאמינים לפרפרים

בזכות גודלם, צבעוניותם והמעוף המיוחד להם, קל יחסית להבחין בפרפרי היום ולהגדירם. יופיים ועדינותם מקרבים אותם אל לב הציבור, ולכן הם מתועדים היטב. ניטור הפרפרים הולך ומתרחב בארצות רבות בעולם, ובכללן ישראל, תוך שיתוף הציבור, במה שמכונה 'מדע אזרחי'. תצפיות ודיווחים של מתנדבים ושותפים לניטור, שרבים מהם ממש מומחים לזיהוי, תורמים לידע שלנו על השפע והתפוצה של פרפרים, ועל ידי כך מסייעים למחקר ולהגנה עליהם.

בנוסף לכך, הפרפרים רגישים לתנאי הסביבה, ולכן נחשבים לסמנים ביולוגיים (ביו-אינדיקטורים) טובים ואמינים למצבה של המערכת האקולוגית. ירידה בעושר המינים ובשפע הפרטים של הפרפרים בבתי הגידול שבהם שהם נפוצים, יכולה להעיד, למשל, על שינוי לרעה בתנאי בית הגידול, או על שינוי בשפע ובתפוצה של מיני צמחים שמשמשים לפרפרים מקור מזון (צוף פרחים לבוגרים, עלים לזחלים). הפרפרים פשוט "מצביעים" בכנפיים ולא פוקדים בתי גידול שנפגעו.

פרפרים במספרים

בישראל כבר תועדו והוגדרו עד כה 151 מיני פרפרים (רובם הגדול מינים מקומיים, והיתר זרים, פולשים ומזדמנים). העושר וההיקף של הידע הטקסונומי, הביולוגי והאקולוגי המצטבר, יחד עם נתוני המאגר המדעי של התוכנית הלאומית לניטור פרפרים בישראל, אפשרו את הוספת ממצאי ניטור הפרפרים לדו"ח מצב הטבע ושימוש בנתונים להערכת מצב הטבע. התוכנית הלאומית לניטור פרפרים הוקמה בשנת 2009 ביוזמת אגודת חובבי הפרפרים, במטרה לקדם את ההגנה על הפרפרים ושמירת הטבע שלהם באמצעות איסוף ותיעוד נתונים ומידע. ואכן, הנתונים הרבים שנאספו, בייחוד בחבל הים- תיכוני של ישראל, מאפשרים לבצע הערכות סיכון למינים השונים ולזהות מגמות מתמשכות בגודל אוכלוסיות ושינויים בתפוצתם של פרפרי היום.

ע"פ נתוני דוח המארג, בין השנים 2010–2022 ירד עושר מיני הפרפרים בישראל ב-18%, בממוצע. שפע הפרטים הכולל ירד בתקופה זו ב-34%. כלומר, במסלול קבוע של ספירת פרפרים ובאותו פרק זמן נצפים רק כשני שלישים ממספר הפרפרים שנצפו לפני 13 שנה. מתוך 133 מיני פרפרי יום מקומיים שמוכרים בישראל, 51 מינים (38%) נמצאים בסכנת הכחדה (מתוכם 11 מינים בסכנת הכחדה חמורה), ו-15 מינים מוגדרים כ"קרובים לסיכון". שני מיני פרפרים נכחדו בישראל ב-100 השנים האחרונות: דרומי המרואה, שנכחד עם התדלדלות אוכלוסיית הפונדקאי היחיד שלו – מרואה עבת-עלים, בסביבות עין גדי; ושעיר אל-רבב, שנכחד בחרמון, מסיבות לא ידועות.

מעניין לציין, שבישראל יש קשר ישיר בין אזורים קרירים לעושר מיני הפרפרים, וכי עושר מיני הפרפרים הגבוה ביותר נמצא בהר החרמון וברכס הרי מירון. ד"ר אור קומאי, אקולוג נתונים ורכז הספר האדום של חסרי חוליות בישראל, ומי שהוביל את הכנת פרק הפרפרים בדו"ח מצב הטבע, מעדכן שבהר החרמון לבדו זוהו 103 מינים של פרפרים, יותר מינים מבכל אזור אחר בארץ. החרמון מהווה גבול תפוצה דרומי עולמי של לא מעט מיני פרפרים, אומר אור, שכן דרומה לו הטמפרטורות כבר גבוהות מדי עבורם. כאלה הם, לדוגמה, שלגן חרמוני, שעיר השקד, כחליל ניקול וסנוניתן הוורדיים, מיני פרפרים שבישראל נצפים אך ורק בחרמון. סנוניתן הוורדים היה בעבר גם בצפון הגולן, דרומית לחרמון. נכון להיום, 20 ממיני הפרפרים שבישראל ייחודיים לחרמון (74%), מוגדרים כמאוימים, והם מהווים 39% מכלל מיני הפרפרים המאוימים בישראל.

איום מתמיד

גורמים רבים משפיעים לרעה על הפרפרים ומהווים איום בלתי פוסק על קיומם, בעיקר עקב פגיעה בבתי הגידול ובצמחים הפונדקאים. בין העיקריים שבהם: צמצום והרס שטחים פתוחים וטבעיים, קיטוע נופי-אקולוגי, שינוי בשימושי קרקע כתוצאה מפיתוח ובנייה מואצים, שריפות, רעיית יתר, שימוש מוגבר בחומרי הדברה (קוטלי חרקים שפוגעים בפרפרים, קוטלי עשבים שפוגעים בצמחים הפונדקאים), זיהום אוויר, מים ואור והתפשטות מינים פולשים ומינים מתפרצים.

גורם חשוב נוסף הוא שינוי האקלים. מסתבר, שחלק מהשפעות שינוי האקלים מחריפות באזורי הרים. לגבי פרפרי החרמון, מגמת ההתחממות צפויה להוביל להכחדה מקומית של מיני פרפרים חובבי קור. בנוסף לכך, פעילות אדם אינטנסיבית במיוחד באזור החרמון, שכוללת פיתוח תיירותי וצבאי ורעייה לא מבוקרת, מחמירה עוד יותר את מצבם של הפרפרים בחלק הגבוה של הר החרמון, בשטח המצומצם שנמצא בתחומי ישראל. שינוי האקלים משמעותי כמובן גם עבור פרפרים באזורים חמים וצחיחים. בעשורים האחרונים, אגן הים התיכון כולו, ובמיוחד ישראל, חווה התחממות ויובש מהירים וקיצוניים בהשוואה לרוב חלקי העולם. ייתכן ששינויים האלה עשויים להסביר חלק מהירידה החדה בשפע הפרפרים בישראל.

שאלה של תזמון

ממצא דרמטי שגילו החוקרים הוא שדגם הפעילות העונתי של הפרפרים בישראל הוסט והשתנה באופן קיצוני בהשוואה לדגם הפעילות בתחילת תקופת המדידות. למשל, בניטור שנערך בשנת 2010 עמד שיא עושר מיני הפרפרים (ממוצע לביקור במסלול ניטור) על 5.1 מיני פרפרים לביקור במסלול, ונצפה ב-21 באפריל. בניטור 2022, לעומת זאת, היה שיא העושר רק 3.8 ונצפה ב-4 ביוני. כלומר, במהלך 13 שנים נדחה מועד שיא עושר המינים ב-44 ימים המינים וחלה ירידה של 25.5% בשיא עושר המינים. באביב, העונה שעד לפני כעשור הייתה העשירה והשופעת ביותר בפרפרים, חלה הצטמצמות בפעילות, ושיא הפעילות הוסט לתחילת הקיץ. השיא השנתי השני של תחילת הסתיו "נעלם", וחלה התארכות של הפעילות אל תחילת החורף. שינויים אלה מעידים על כך שעונות הסתיו והחורף נעשות נוחות יותר לפעילות פרפרים, בהשוואה לעבר.

לנתונים אלה חשיבות רבה, שכן לפרפרים יש יחסי גומלין מורכבים עם צמחים ובעלי חיים אחרים. דחיית מועד שיא העושר היא שינוי קיצוני בפנולוגיה (מחזוריות) של הפרפרים, וככל הנראה נובעת משינוי האקלים שמשבש באופן ישיר (טמפרטורת הסביבה) ובאופן עקיף (מצב הצומח) את מחזורי החיים של חלק ממיני הפרפרים. שינוי דפוסי הפעילות של הפרפרים עשוי להוביל, בין השאר, לשיבוש בסנכרון בין זחלי הפרפרים והפרפרים הבוגרים לצמחים הפונדקאים שלהם, ולהשפיע, למעשה, על המערכת האקולוגית כולה.

אל תפגע בפרפר

14 מיני פרפרים הוכרזו, עד היום, כערכי טבע מוגנים – הקבוצה היחידה של חרקים בישראל שהוכרזו בה מינים המוגנים על פי חוק. זוהי דוגמה משמחת להצלחת פעולה תורמת למען פרפרי היום, של אגודת חובבי הפרפרים בישראל. אולם, אין ספק שנתוני ניטור הפרפרים שנאספו עד כה מעידים על כך שאוכלוסיות פרפרי היום של ישראל הולכות ודועכות. בכל המדדים שנבחנו – עושר המינים, שפע הפרטים הכולל ושפע ממוצע למין – חלה ירידה משמעותית ב-13 שנות הניטור, 2010–2022. לפי חוות דעת מומחי המארג, אם לא יחולו שינויים משמעותיים בניהול השטחים החקלאיים והמיושבים בישראל, מגמת הדעיכה שנצפתה בשפע ובעושר פרפרי היום בעשורים האחרונים צפויה להימשך.

לדברי ד"ר איתי רנן, מנהל המארג, ממצאי הדוח מרמזים על כך שלשינוי האקלים יש השפעה רבה על תקופות פעילות הפרפרים בישראל, והם מאפשרים "הצצה" לתהליכים עתידיים שצפויים להתרחש באזורים אחרים בעולם. רוב המחקרים לגבי מצב הפרפרים בעולם נערכים באקלימים ממוזגים בצפון אמריקה ובאירופה. לכן, בשל מיקומה של ישראל והאקלים הצחיח ששורר בחלקים ממנה, לנתונים שנאספים כאן ולממצאים שעולים מהם יש חשיבות עולמית. מידע על מצב הפרפרים, ועל מצב הטבע בכלל, מסייע בקבלת החלטות מושכלות ומבוססות מדע על דרכי פעולה וממשק למניעת נזקים שנגרמים בידי אדם, ובקידום השמירה על ערכי הטבע בישראל.

מקורות וקריאה נוספת: 

גרוסברד ש, רנן א (עורכים). 2024. דו"ח מצב הטבע 2023- כרך המגוון הביולוגי. המארג – התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע. מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב.

לפרק פרפרים מתוך: דו"ח מצב הטבע 2023- כרך המגוון הביולוגי. המארג – התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע. מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב.

רנן א, קומאי א, שגב א, בן-צבי ג (טרם פורסם). הספר האדום של פרפרי היום בישראל. רשות הטבע והגנים, קרן קימת לישראל, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב.

לצפייה במצגת מאירוע השקת דו"ח מצב הטבע 2023 (19.5.24) – פרפרים | ד"ר אור קומאי, אקולוג נתונים, המארג

אגודת חובבי הפרפרים

התוכנית הלאומית לניטור פרפרים בישראל

כתבות נוספות בנושא במדור "חדש בסביבה"- ניטור פרפרים בישראל

שליש ממיני הפרפרים בישראל נמצאים בסכנה