03:10
הדפסהשיתוף
  • כחליל השברק, הפרפר הלאומי של ישראל. צילום: ירון משען
    פרפרים זה בטבע שלנו | ניטור פרפרים בישראל

    כחליל השברק, הפרפר הלאומי של ישראל. צילום: ירון משען

פרפרים זה בטבע שלנו | ניטור פרפרים בישראל

  • כחליל השברק, מהנפוצים שבכחלילי ארצנו ובין הכחלילים הראשונים המופיעים באביב. הזוכה הרשמי ו"חביב הקהל" במיזם בחירת הפרפר הלאומי של ישראל, לרגל יום העצמאות ה- 75. צילום: ירון משען
הדפסהשיתוף

גם האביב הזה, כולו פרפרים! וכמו בכל אביב, מדי שנה, נערכת ספירת הפרפרים הגדולה, בשיתוף הציבור. לרגל יום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל (2023) הייתה לספירה תוספת חגיגית: מיזם בחירת "הפרפר של ישראל". מי בכלל "סופר" את הפרפרים, ולמה?

המיזם הושק בחסות אגודת חובבי הפרפרים בישראל ונערך בשיתוף עם מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, החברה להגנת הטבע, קרן קיימת לישראל, רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה וגופי טבע נוספים, במטרה להגביר את המודעות לחשיבותם של הפרפרים ולשמירה על קיומם. אז קבלו ב"נפנוף כנפיים" כחול-לבן את הזוכה המאושרכחליל השברק – אשר נבחר בשל יופיו, צבעיו של הזכר, שהם כצבעי הדגל שלנו, ותפוצתו הרחבה ברוב אזורי ארצנו.

יפה, יודע לעוף, ספונטני ורגיש…

הפרפרים עדינים ומיוחדים, יפים וססגוניים, משובבי עין ונפש ומעוררי השראה; הם סמל לאהבה, חופש, שינוי והתפתחות, כפי שבא לידי ביטוי באומנות ובפולקלור לאורך התרבות האנושית. לפרפרים חשיבות אקולוגית רבה כמאביקים של פרחי בר וגידולים חקלאיים, ובכך תורמים בדרך נוספת לרווחתו של האדם.

בשל צבעוניותם הרבה והשונות בין המינים, קל יחסית להבחין בפרפרים וקל לזהותם. הם גם גדולים ועפים לאט יחסית (בהשוואה לחרקים מעופפים אחרים), ולכן לא קשה לעקוב אחריהם ולתעד את פעילותם. בנוסף לכך, מספר מיני פרפרי היום אינו גבוה (140 מינים ידועים בישראל), רובם קלים לזיהוי והידע האקולוגי לגביהם רב באופן יחסי. הפרפרים רגישים מאוד לתנאי הסביבה, ולכן מושפעים במידה רבה משינויים המתרחשים בבית גידולם ומגיבים אליהם במהירות. בין שינויים אלה ניתן למנות: שינויים באקלים ובמזג האוויר, שינוי באיכות האוויר (כתוצאה מזיהום, למשל), שינוי בשימושי הקרקע, ריסוס והדברה בשדות חקלאיים וכמובן צמצום ואובדן שטחים פתוחים. ירידה בשכיחות ובמגוון הפרפרים באזור מסוים, ובוודאי היעלמות של מינים, מעידות על שינוי בתנאי המחיה או על נזק אקולוגי.

רבים מהפרפרים מגלים "נאמנות" לצמחים מסוימים ותלויים בהם לקיומם, בשלב כזה או אחר של מחזור חייהם (מקור צוף לבוגרים, מקום להטלת ביצים, מזון לזחלים). לכן, כל פגיעה, הפרה או שינוי סביבתי  שמשפיעים על מצב הצמחים הפונדקאים ותפוצתם, צפויים להשפיע על הפרפרים הקשורים אליהם.

קיסרית הקטלב. פרפר היום הגדול בישראל. נפוץ ממרכז אפריקה ועד הים התיכון. בישראל נפוץ בחבל ההררי במקומות שבהם צומח קטלב מצוי, הצמח הפונדקאי שלו. צילום: עוז ריטנר

קיסרית הקטלב. פרפר היום הגדול בישראל. נפוץ ממרכז אפריקה ועד הים התיכון. בישראל נפוץ בחבל ההררי במקומות שבהם צומח קטלב מצוי, הצמח הפונדקאי שלו. צילום: עוז ריטנר

מכל פרפרי (ומתנדבי) השכלתי

מכל הסיבות הטובות (והלא טובות) שהוזכרו לעיל, נחשבים הפרפרים לביו-אינדיקטורים (סמנים ביולוגיים) טובים ואמינים, שמהם ניתן ללמוד על מצב הסביבה והשטחים הפתוחים, על מצבן של מערכות אקולוגיות טבעיות וחקלאיות, על מצב הפרפרים עצמם ועל המגוון הביולוגי בטבע בכלל.

כדי לקדם את ההגנה על הפרפרים ושמירת הטבע באמצעות מאגר מדעי אשר יאסוף ויתעד נתונים ומידע, הוקמה בשנת 2009, ביוזמת אגודת חובבי הפרפרים בישראל, התוכנית הלאומית לניטור פרפרים. מדובר בפרויקט מדע אזרחי לאומי, המבוסס על מערך של מתנדבים וקהילות מנטרי פרפרים מכל רחבי הארץ, בשיתוף ובתמיכה של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט ומכוני מחקר, ארגוני סביבה וגופי שמירת הטבע בישראל (רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע). המתנדבים והמשתתפים בתוכנית הניטור מקבלים הכשרה מקצועית וליווי על ידי מומחים, ומבצעים את סקרי הפרפרים לאורך כל השנה באופן שיטתי, במסלולי ניטור מוגדרים. התצפיות נעשות על פי פרוטוקול "שיטת פולארד" (המקובלת ונמצאת בשימוש גם על ידי חוקרים), המבוססת על רישום מלא של כל הפרפרים הנצפים, בטווח נתון, תוך כדי הליכה לאורך מסלול הניטור.

בנוסף לכך, בסיוע רשות הטבע והגנים והמארג (התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט), נערכים במהלך השנים האחרונות סקרים ייעודיים בבתי גידולם של פרפרים נדירים.

חברי צוות המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, מגדירים מין פרפר שנדגם

חברי צוות המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, מגדירים מין פרפר שנדגם

הספירה השיטתית והמעקב לאורך שנים אחר פעילות הפרפרים העשירו את המידע המדעי. הנתונים המתקבלים מניטור הפרפרים משמשים את הצוות המדעי של תוכנית הניטור לעדכון מפות תפוצה של מיני הפרפרים בישראל, מסייעים באפיון השכיחות של מיני פרפרים שונים ודפוסי פעילותם ומאפשרים ללמוד על שינויים בבית הגידול ועל השפעת תנאי הסביבה והאקלים על חברות הפרפרים בישראל.

נכון להיום, 14 מיני פרפרים מוכרזים כערכי טבע מוגנים בישראל, אך מינים נוספים נמצאים בדרגה כזו או אחרת של איום או סכנת הכחדה, ונדרש מידע על תפוצתם כדי לסייע בהגנה עליהם ובנקיטת צעדים ודרכי פעולה לשיפור מצבם.

חם, חם, מתחמם…

לדברי ד"ר אור קומאי, אחד החוקרים השותפים בניטור פרפרים ואקולוג נתונים ב"המארג", מגמת היעלמותם של מיני פרפרים רבים לאורך השנים מדאיגה ומלמדת על השפעות סביבתיות שליליות. על פי דו"ח מצב הטבע ישראל 2022 מגמות ואיומים (שנכתב על ידי המארג), המגוון הביולוגי בישראל נתון לאיום הולך וגובר בשל עלייה חדה בגודל אוכלוסיית בני האדם ופיתוח נרחב ומואץ. אובדן שטחים פתוחים ובתי גידול, קיטוע נופי-אקולוגי, זיהום אוויר, מים ואור והתפשטות מינים פולשים ומינים מתפרצים, כל אלה ועוד מובילים לפגיעה ישירה ועקיפה במגוון הביולוגי ולשיבוש המערכות האקולוגיות.

זאת ועוד: תחזיות שינוי האקלים צופות עלייה משמעותית בפגיעה במגוון הביולוגי והחלשת המערכות האקולוגיות כבר בעתיד הקרוב. עליית הטמפרטורות והפחתת כמויות המשקעים צפויות להשפיע על קיומם של מיני צמחים ובעלי חיים. רוב פרפרי היום בישראל חיים באזורים הקרירים והגשומים יחסית של הארץ. לנוכח השפעת האקלים על תפוצת הפרפרים בארץ, כפי שמצוין בדו"ח, מסתמן כי המשך מגמת ההתחממות וההתייבשות בישראל עשוי לדחוק חלק מהמינים מחוץ לגבולות הארץ. על פי הערכות החוקרים, 30 מתוך כ-140 מיני הפרפרים המקומיים הידועים כיום בישראל מאוימים מהתחממות ומהתייבשות אזורי המחיה שלהם.

החרמון, לדוגמה, הוא גבול התפוצה הדרומי של כמה מיני צמחים ובעלי חיים, ושינוי האקלים עשוי לדחוק מינים אלה צפונה ולהוביל להכחדה מקומית של מיני פרפרים החיים רק בחרמון, ומותאמים אליו בשל תנאי הקור והלחות הייחודיים השוררים בו.

שעיר השקד. מוגבל בתפוצתו לחרמון. מאוים בעיקר מהתחממות והתייבשות בית הגידול. צילום: ירון משען

להגנה על מיני הפרפרים השונים ובתי הגידול שלהם חשיבות רבה. המידע שמתקבל מתוצאות ניטור ארוך טווח של פרפרים יכול לסייע בקבלת החלטות מעשיות לניהול השטחים הפתוחים ומשאבי הטבע בישראל ולשמירה על המגוון הביולוגי ויציבות המערכות האקולוגיות.

יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden