הזדמנות שנייה | שיקום אקולוגי

בעידן של משבר אקלים, פיתוח מואץ ואובדן חסר תקדים של בתי גידול ומגוון ביולוגי, שיקום אקולוגי הוא אחד הכלים החשובים ביותר לשמירה על משאבי הטבע של כדור הארץ ועל תפקודן של המערכות האקולוגיות הטבעיות. שיקום מה שנהרס ותיקון הנזקים הסביבתיים שנגרמו עקב הפעילות האנושית אינם רק אידיאל סביבתי, אלא הם הבסיס להבטחת עתיד בר-קיימא לאדם ולסביבה.

שיקום אקולוגי כהלכה של מערכות פגועות מחזק את חוסנן של המערכות האקולוגיות ותומך ביכולתן להתמודד עם אתגרי השעה ואיומי העתיד, תוך המשך אספקת שירותי המערכת האקולוגית.

את הנעשה, קשה להשיב

בשנת 2019 הכריזה האספה הכללית של האו"ם על השנים 2021 עד 2030 כעל "עשור שיקום המערכות האקולוגיות", שיוקדש לשיקום ולשיפור תפקודן של המערכות האקולוגיות הפגועות ברחבי העולם. ההכרזה הדגישה את החשיבות והדחיפות של שיקום המערכות האקולוגיות ושימור התועלות שהן מספקות לאדם. המטרות העיקריות הן למנוע, לעצור ולהפוך את מגמת ההידרדרות של המערכות האקולוגיות, תוך התמקדות בחיזוק עמידותן בפני שינוי האקלים, שיפור תפקודן הטבעי ושמירה על המגוון הביולוגי.

היעד שהוכרז הוא שיקום 30% מכלל שטחי המערכות האקולוגיות הפגועות בעולם (כולל שטחי חקלאות נרחבים וגם אזורים עירוניים) עד סוף העשור הנוכחי. כוונת היעד אינה להמיר שטחים שבשימוש האדם לשטחי פרא, אלא לשקם את תפקודי השטחים באופן שבו הרכיבים והמאפיינים הטבעיים של האזורים שנפגעו יוכלו להתקיים ולשגשג ואף לתמוך בפעולות האדם. המשרד להגנת הסביבה בישראל קיבל את שיקום המערכות האקולוגיות כאחד מיעדיו, בהתאם ליעדי התוכנית הגלובלית (שעודכנה בשנת 2022, בועידת COP15 במונטריאול, קנדה) והצטרף גם לתוכנית האסטרטגית החדשה של אמנת המגוון הביולוגי שמלווה אותה.

הגענו כבר לאמצע העשור, האם אנחנו בדרך להגשמת היעד או שזו "משימה בלתי אפשרית"? העלייה במודעות לחשיבות השיקום האקולוגי היא בהחלט צעד חשוב, אך נדרש הרבה מעבר לכך. מה זה בדיוק שיקום אקולוגי, איך עושים את זה, ומי הם השותפים לחזון ולדרך?

להחזיר עטרה ליושנה

שיקום אקולוגי הוא תהליך של התערבות מכוונת להשבת תפקודן, שלמותן וחוסנן של מערכות אקולוגיות טבעיות שנפגעו, בין אם בשל פעילות אנושית ובין אם כתוצאה מאסונות טבע. השאיפה היא להחזיר את בית הגידול הכי קרוב למצבו הטבעי, טרום הפגיעה, תוך שימוש במינים מקומיים ובשיטות טבעיות ככל האפשר. במקרים רבים אי אפשר לשחזר את תפקודיה של המערכת האקולוגית במלואם. לצמחייה שנפגעה משרפה, לדוגמה, יכול לקחת עשרות שנים לצמוח מחדש; קרקע שספגה זיהום חמור או נחלים שסובלים מזיהום מתמשך וחשופים גם להתייבשות לא יוכלו להשתקם ללא נקיטת פעולות משמעותיות לפיצוי על הנזק הסביבתי.

שיקום אקולוגי דורש התערבות אקטיבית, ולעיתים אף אגרסיבית. למרות שהשאיפה, כביכול, היא להחזיר את המערכת האקולוגית לקדמותה, למעשה זה לא באמת אפשרי. יש מקרים שבהם צריך לבצע שיקום נופי ומבני של השטח, כולל נקיטת פעולות מלאכותיות, כמו מילוי באדמה וסלעים, הוספת אמצעים לעצירת סחף קרקע, השקיה וכדומה, שאינן טבעיות למערכת. השאלה היא עד כמה להתערב או שאולי יש "לתת לטבע לעשות את שלו".

להתחיל מהגדרת המטרה, ולעקוב אחר השינויים שבדרך
בפעולות השיקום מושקעים משאבים כספיים ומקצועיים רבים, אך למרות זאת קשה להבטיח שהשיקום יצליח. נשאלת קודם כל השאלה, מהי בדיוק מטרת השיקום? האם מדובר בשחזור מבני ונופי של מערכת שנפגעה? של מבנה הקרקע? האם מסתפקים בשיפור או בשיקום חלקי בלבד של מה שנהרס, או ששואפים לשיקום מלא? האם מעוניינים להחזיר אוכלוסייה של מין מסוים שנפגע, או את מלוא מגוון המינים המקומי? הצלחת השיקום האקולוגי תלויה, בראש ובראשונה, במטרות שהוגדרו מראש.

שיקום אקולוגי מצריך טיפול כולל בכל רכיבי המערכת, החל מהקרקע – המבנה, הבריאות והפוריות שלה – ועד צמחים, בעלי חיים ויחסי הגומלין שביניהם. התהליכים קשורים זה בזה ומורכבים, ולמעשה גם המערכות האקולוגיות קשורות זו בזו במרחב. ולכן, בשיקום אקולוגי יש לראות את התמונה השלמה, ולהתחשב בקשר בין המערכת שנפגעה ועוברת שיקום ובין סביבתה.
לעיתים קשה לחזות איך פעולות שיקום ישפיעו על כלל המערכת. מינים פולשים, מחלות, מזיקים חדשים ותהליכי הסתגלות עשויים להופיע ולהתרחש בעקבות הפרעה מתמשכת או פגיעה במערכת האקולוגית, ואפילו במהלך השיקום עצמו, ולשנות אותה בדרכים בלתי צפויות. לכן, על השיקום להיות דינמי ויש להתאים ולעדכן את יעדיו ואת תהליך השיקום עצמו בהתאם לשינויים בשטח. שיקום על בסיס מצב קודם עשוי להיות לא רלוונטי, והתאמת שיטות השיקום למציאות הסביבתית המשתנה היא אתגר מתמיד.

הדרך לשיקום אקולוגי רצופה בכוונות טובות
תהליך השיקום האקולוגי מלווה באתגרים נוספים. למשל, אתגר כלכלי, שנובע מהעלויות הגבוהות של פרויקטי שיקום ומהזמן הרב שחולף עד שנראות תוצאות משמעותיות. משקיעים לא תמיד רואים החזר על ההשקעה בטווח הקצר, למרות התועלת הכלכלית שאולי צפויה להם בטווח הארוך. היעדר מימון מספיק מוביל לעיתים לביצוע חלקי של פרויקטים או לוויתור על ניטור ארוך טווח, שחיוני להשלמת תהליך ההתאוששות של המערכת המשוקמת ובחינת העמידה ביעדי השיקום. אתגר נוסף הוא אתגר חברתי ופוליטי, שנובע מצורך שקיים במקרים מסוימים לאזן בין אינטרסים מנוגדים על קרקע ומשאבים. לדוגמה, פיתוח עירוני, חקלאות, תיירות, תעשייה וצרכים ביטחוניים מתחרים לעיתים על אותם שטחים.

על תכנון שיקום המערכת האקולוגית להתחשב גם בקהילות שמתגוררות בסמיכות, ולספק להן מענה רציף ולטווחי זמן ארוכים. אחד העקרונות של שיקום אקולוגי הוא עקרון המעורבות החברתית, שלפיו יש לשתף קהילות מקומיות בתכנון וביישום הפרויקט, ועל הפרויקט להיות מותאם גם לצרכים כלכליים וחברתיים-תרבותיים של האוכלוסייה המקומית. ללא תמיכה מקומית, פרויקטים של שיקום עלולים להיכשל.

היה היו כאן פעם שקמים
ישראל התברכה במגוון גדול של מערכות אקולוגיות ובתי גידול ייחודיים, אבל היא גם נתונה ללחצים עזים של פיתוח מואץ, זיהום, מינים פולשים ושינוי האקלים. מרבית המערכות האקולוגיות בישראל נמצאות בסיכון גבוה, והאתגרים של שמירת טבע וכן ממשק וניהול  משאבי הטבע אינם פשוטים. במהלך השנים האחרונות התפתחה בישראל מודעות גוברת לחשיבות השיקום האקולוגי, במיוחד לאחר אירועי שבעה באוקטובר 2023 והמלחמה בגזרה הצפונית, שבעקבותיהם נפגעו קשה הנגב המערבי ואזורים רבים בצפון, לא רק ברמה הביטחונית והחברתית, אלא גם ברמה הסביבתית-אקולוגית. אירועי שרפות חמורים הוסיפו גם הם לפגיעה במערכות האקולוגיות באזורים שונים. האתגרים הרבים מצריכים לקיחת אחריות ממשלתית, הקצאת משאבים ותכנון מדיניות שמציבה את השיקום האקולוגי כחלק מהתשתית הלאומית, לצד מים, תחבורה, בריאות וביטחון.

בישראל מעורבים בשיקום האקולוגי גופים ממשלתיים כמו רשות הטבע והגנים, ארגונים כגון החברה להגנת הטבע, קק"ל וגופים נוספים, שמשתפים פעולה וידע ומובילים פרויקטים שונים של שמירת טבע ושיקום אקולוגי. משרד החקלאות ופיתוח הכפר פועל לקידום חקלאות בת-קיימא ושיקום קרקעות חקלאיות פגועות. המשרד להגנת הסביבה תורם גם הוא את חלקו ומסייע במימון דרך רשויות מקומיות וגופי אקדמיה ומחקר. הקרן לשטחים פתוחים מממנת פרויקטים של שיקום, כשהכסף מגיע מרשות מקרקעי ישראל, המעבירה לקרן אחוז אחד מרווחי הרשות על פיתוח קרקעות לדיור. גם חברות פרטיות, במיוחד אלו שפעילותן פוגעת בסביבה, נדרשות לקחת אחריות ולהשקיע בפרויקטים מסוג זה כחלק מהתחייבותן החברתית והסביבתית.

להקדים תרופה למכה
החלטות ופעולות לשמירת טבע ולשיקום מחייבות מידע זמין, נגיש ומהימן על המערכות האקולוגיות. לכן, יש חשיבות רבה להערכה שיטתית ועקבית של מצב הטבע, למשל, באמצעות דו"חות מצב הטבע של המארג והסקרים האקולוגיים הייעודיים שמבצע מכון דש"א (דמותה של ארץ). המידע שנאסף מסייע בגיבוש עקרונות מדיניות, שיכולים להבטיח שילוב ראוי בין צורכי הפיתוח לשמירה על משאבי הטבע, ומספק כלים יישומיים לביצוע תוכניות לשיקום אקולוגי של מערכות אקולוגיות טבעיות וחקלאיות.

ידע זה כוח
חוסר ידע על המערכות האקולוגיות מקשה על תכנון נכון של השיקום האקולוגי. כדי לצמצם את הפער בין הצורך ההולך וגובר בשיקום מערכות הטבע בישראל ובין הידע, המיומנויות והמשאבים הזמינים כיום, הוקם לאחרונה מרכז הידע לשיקום אקולוגי ופתרונות מבוססי טבע, במסגרת מיזם משותף של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט וקרן קיימת לישראל. המרכז פועל לפיתוח ידע מדעי ומקצועי בנושא שיקום מערכות אקולוגיות שנפגעו ולהנגשתו לחוקרים, לעוסקים בתחום ולמקבלי החלטות, ומסייע בקידום שיקום אקולוגי איכותי ויעיל, המבוסס על ידע עדכני, סטנדרטים בינלאומיים והתאמה לתנאים המקומיים. פעילות המרכז כוללת, בין השאר, ליווי תהליכי תכנון וממשק וסיוע לגופי שטח בייזום וביצוע פעולות של שיקום אקולוגי.

חשוב להדגיש, כי על מנת להצליח בשיקום נדרש שיתוף פעולה מלא בין כל בעלי העניין הרלוונטיים, גיבוש חזון משותף והסכמה על השלבים שבדרך. 

 

מקורות וקריאה נוספת 

• בן-משה, נ' ואחרים (2024). עקרונות יסוד בשיקום מערכות אקולוגיות. אקולוגיה וסביבה, 15(1).
• רביב, ת' וטרכטנברוט, א' (2022). רגע היסטורי בתולדות אמנת המגוון הביולוגי – אושרה תוכנית אסטרטגית גלובלית חדשה ושאפתנית. אקולוגיה וסביבה 13(4).