ניטור נחל אשלים | המארג

בעקבות אירוע הזיהום החמור שהתרחש בנחל אשלים בשנת 2017, מוביל המארג (התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט) תוכנית ניטור רב-שנתית בניהול חטיבת המדע של רשות הטבע והגנים. מטרת התוכנית היא לזהות ולאפיין את השפעת הזיהום על המערכת האקולוגית לאורך הנחל. תוצאות הניטור מעידות על פגיעה קשה במרכיבים שונים של המערכת האקולוגית, אך גם על תהליך שיקום איטי בחלקים מסוימים של הנחל.

נחל אשלים, העשיר בחי וצומח, מצוי בלב שמורת מדבר יהודה ונחשב למסלול טיול פופולרי בקרב מטיילים.

באירוע הזיהום בנחל אשלים שטפו דרך הנחל מאות אלפי מטרים מעוקבים של שפכים תעשייתיים חומציים, שמקורם בבריכת אגירה של חברת כי"ל רותם, שהכילו גבס, זרחן, פלואור ומתכות כבדות שונות. האירוע גרם לתמותת בעלי חיים וצמחים רבים ולזיהום קיצוני של הקרקע וגבי המים בנחל, ויצר הד ציבורי נרחב בישראל.

עוצמתו וחריגותו של אירוע הזיהום הובילו את רשות הטבע והגנים להקים תוכנית ניטור רב-שנתית בהובלת המארג. הניטור מבוסס על פעילות דגימה וניסוי של 15 קבוצות מחקר ממוסדות מחקר שונים. הממצאים החשובים שנאספו עד כה, הוצגו במסגרת יום עיון לסיכום חמש שנות ניטור בנחל אשלים, שהתקיים במוזיאון הטבע בשלושה במאי, 2023. המשך הניטור בשנים הקרובות מתעתד להרחיב את ההבנה לגבי השפעות הזיהום על המערכת האקולוגית ולנטר את ממשקי השיקום המתוכננים בנחל.

ממצאים מרכזיים

לדברי רכז התוכנית במארג, ד"ר רייל הורביץ, על-פי תוצאות הניטור נראה כי קיימת פגיעה רחבת היקף ומתמשכת במערכת האקולוגית של נחל אשלים. פגיעה זו ניכרת במרכיבי המערכת האביוטית והביוטית, וברמות טרופיות שונות במערכת – יצרנים, צרכנים וטורפים. הפגיעה במעלה הנחל, באזור החולי, נמצאה כמשמעותית ביותר. באזור זה קיימים ריכוזים גבוהים של המזהמים בקרקע, ויש הצטברות של מתכות כבדות ברקמות צמחים ובעלי חיים שמקורן באירוע הזיהום.

עוד אומר ד"ר הורביץ, כי מרכיבים מסוימים של הנחל מראים סימני התאוששות, בין השאר בזכות מספר חריג ורב של אירועי גשם ושיטפונות חזקים שהשפיעו על גֵבי המים הרבים המצויים באזור המצוקי של הנחל. כך, חברת חסרי החוליות המאכלסות את גבי המים השתקמה בהדרגתיות. שלוש שנים לאחר הזיהום נמצאו במי הגבים סרטנים ירודים, לאחר שנעדרו כליל בסקרי השנים שלפני כן. לעומת זאת, אירועי הגשם כמעט שלא השפיעו על האזור החולי והטרסות שבשולי הנחל, שנפגעו מהזיהום ומכילים ריכוז גבוה של מזהמים גם שלוש שנים לאחר האסון. נמצא שהזיהום השפיע בצורה חמורה על קרומי הקרקע ועל אוכלוסיות החיידקים, ובפרט גרם להיעדרות קבוצת החיידקים המספקים מקורות חנקן לצמחים.

תוצאה משמעותית, המעידה על השפעת הזיהום, היא הפגיעה בצומח של נחל אשלים. באסון עצמו מתו כמעט מחצית מהשיחים, ובניטור שנערך בשנים שלאחר מכן נמצא שבנק הזרעים בקרקע וכן עושר מיני הצומח בנחל נמוכים יחסית לממצאים מנחלי הביקורת, אך נראה שהנחל משתקם לאיטו.

גם תוצאות ניטור פרוקי הרגליים מוסיפות מרכיב חשוב להבנת אופן השפעת הזיהום בנחל. נמלים אוכלות זרעים נעדרו באופן כמעט מוחלט מהאזור החולי, דבר המעיד על פגיעה בבנק הזרעים של הצומח. באזור הסחף, במורד הנחל, נצפה בשנה שלאחר האסון מספר רב של חרקים מוצצי מוהל צמחים, המוכרים כמזיקים לצמחים, אך כבר בשנה לאחר מכן חלו ירידה וחזרה למספר הרגיל בהשוואה לאתרי הביקורת. זו עדות נוספת לעקה שבה נמצאים הצמחים בעקבות הזיהום ולתהליך שיקום באזור הסחף, בהשוואה לאזור החולי.

מבט לעתיד

לדברי ד"ר הורביץ, תוכנית הניטור מתמקדת כעת באפיון ובהבנה של תהליכי הצטברות המזהמים במארג המזון, ובוחנת אם צפויה פגיעה בכשירות אוכלוסיות החי והצומח בטווח הארוך. המשך הניטור והמחקר בשנים הבאות יקדם הבנה מעמיקה יותר של הפגיעה במערכת האקולוגית ויוביל לקבלת החלטות מושכלות בכל הנוגע לשיקום הנחל.

לצפייה במצגת סיכום תכנית הניטור בנחל אשלים ומבט לעתיד (רייל הורביץ)