הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
צוות הבוטנאים המומחים של מכון דש"א (דמותה של ארץ) מבצע מדי שנה, כבר מעל לעשור, סקר ארצי מקיף של מיני צמחים בסכנת הכחדה בישראל. לניטור עקבי ורציף של מינים אלו חשיבות רבה בעדכון מצבן של אוכלוסיות הצמחים בשטח ולצורך גיבוש המלצות לפעולות השימור הנדרשות, במיוחד על רקע אובדן השטחים הפתוחים והטבעיים בישראל והפגיעה המתמשכת במגוון הביולוגי.
פיתוח מואץ, שינויים בשימושי קרקע, הרס בתי גידול ושאר גורמים מפירי שלווה וסביבה לא פסחו על צמחי ארצנו, ונכון להיום, מעל 400 מינים של צמחי בר מוגדרים בסכנת הכחדה בישראל.
והמספר הזוכה הוא… המספר האדום
הצמחים הוגדרו כך לראשונה, בצורה מסודרת, בספר האדום – צמחים בסכנת הכחדה בישראל, שיצא לאור בהוצאת רשות הטבע והגנים בשני כרכים (ב-2007 וב-2011). הספר מתעד את מצבם של מיני הצמחים בטבע בישראל, ומהווה, מאז פרסומו, בסיס מדעי למדיניות ממשק ולקביעת עדיפויות בשמירת טבע ובהגנה על צמחים על פי חוק.
כדי להעריך את מצבו של מין מסוים של צמח ואת מידת הסיכון שבפניה הוא עומד, בוחנים עד כמה הוא נדיר, האם הוא ייחודי לישראל (וסביבתה), האם הוא או בית הגידול שלו מאוימים וכדומה. משקלול כל הנתונים הללו מחושב "מספר אדום", ערך מספרי שמתקבל עבור כל מין בהתאם לערכי הקריטריונים הללו ולמידת חשיבותם היחסית. על פי ערך זה קובעים האם "זכאי" הצמח להיכלל ב"רשימה האדומה" של הצמחים בסכנת הכחדה שבספר.
מינים בסכנת הכחדה בישראל. תמונה ימנית- שלמון סורי; במרכז- אלקנת הגליל, מין אנדמי; תמונה שמאלית- לשון שור נגבית, מין אנדמי. צילום: מרב לבל וין
המידע שבספר האדום הועלה לאתר ייעודי באינטרנט- אתר צמחים בסכנת הכחדה של רט"ג (רשות הטבע והגנים), שמתעדכן מעת לעת על-פי נתונים מהשטח, ומשמש כמקור המעודכן ביותר כיום למידע על צמחים בסכנת הכחדה בישראל.
מתוך: אתר צמחים בסכנת הכחדה בישראל, רט"ג
התוכנית להגנת צמחים
רשימת המינים שבספר האדום מהווה המלצה מדעית לשימורם של מינים אלו. בהמשך לפרסום "הספר האדום" יזמה רט"ג תוכנית אסטרטגית לאומית לשמירה על צמחים בסכנת הכחדה בישראל, והחליטה לקיים סקר ייעודי מתמשך, במטרה לאסוף מידע עדכני על תפוצת מיני הצמחים המאוימים ולהעריך את מצב אוכלוסיותיהם, גודלן וקצב ההכחדה שלהן לאורך השנים. הסקר מוכוון מטרה מעשית: לברר ולהחליט אילו הצמחים שהכי חשוב ודחוף להגן עליהם.
חרחבינה חופית- צמח בבית-גידול מאויים הנמצא בסכנת הכחדה. צילום: מרב לבל וין
בשנת 2013 יצא לדרך הסקר הראשון, שנועד להשלים ולעדכן את המידע שבספר האדום. לגבי רבים ממיני צמחים אלו, הידע דאז היה מבוסס רובו ככולו על תיעוד היסטורי ועל כמה סקרים ייעודיים משנות ה-90 של המאה ה-20. לביצוע הסקר פנתה הוועדה המקצועית לטיפול בצמחים בסכנת הכחדה (שמינתה חטיבת המדע של רט"ג) אל יחידת הסקרים של מכון דש"א (דמותה של ארץ), שעמה נמנים כמה מהבוטנאים והבוטנאיות המובילים בישראל.
הם הולכים בשדות
הסקרים והמחקרים שמבצעים הבוטנאים במכון דש"א מתבססים על תיעוד וניטור של צמחיית הבר, כולל העשבים הקטנים והנדירים ביותר. במשך ימים ארוכים ושעות רבות, כשהם מצוידים במיומנות, מקצועיות, התמדה וניסיון, סורקים הבוטנאים את מרחבי השטח הנסקר בחיפוש אחר צמחים לזיהוי, אפיון והגדרה.
בוטנאי מכון דש״א בסקר צמחים בסכנת הכחדה. ימין למעלה- סקר טופח שעיר פרי. צילום: בר שמש; שמאל למעלה- סקר ניידת החוף. צילום: נעם שגב; ימין למטה- סקר מישור החוף. צילום: מרב לבל וין; שמאל למטה- סקר כשות בבלי. צילום: בר שמש
בר שמש, בוטנאי ואקולוג, מנהל מחלקת בוטניקה ורכז סקר צמחים בסכנת הכחדה במכון דש"א, מספר: "תכנון הסקר מתחיל כל שנה בימי החורף הקרים. אז אנחנו יושבים מול רשימות צמחים בסכנת הכחדה שחסר לגביהם מידע עדכני ועוברים על המידע ההיסטורי בספרים, במאמרים, ברשת וב"עשבייה" (Herbarium)– אוסף מקוטלג וממוין של צמחים מיובשים, משומרים בגיליונות, שבהם אפשר לעיין, כמו בספרייה". לדברי שמש, עיון בצמחים המיובשים מאפשר לבוטנאים ללמוד על המאפיינים המיוחדים של כל מין ועל התפוצה ההיסטורית שלו; היכן נאסף בעבר, מה בית הגידול שלו ומה המועד שבו קיימים רוב הסיכויים למצוא אותו. "לאחר ששלב איסוף המידע הושלם", מוסיף שמש, "אנחנו בוחרים את מיני המטרה ואת האתרים הספציפיים שבהם המין תועד בעבר, אך נכון להיום אין מידע עדכני אם הוא עדיין קיים בהם או שנכחד, ויוצאים לשטח". בזכות הסקר, עדכון המידע ודיוק הזיהוי הטקסונומי של הצמחים, מתגלים ונוספים גם מיני צמחים חדשים לרשימת מיני הצמחים בישראל, שמסיבות שונות לא היו מתועדים עד כה בספרות הבוטנית של הארץ.
לא עוצרים באדום
מכיוון שהוגדרו מעל 400 מינים בסכנת הכחדה שיש לתת עדיפות לשימורם, החליטה הוועדה המקצועית המייעצת שמלווה את הסקר, שהוא יבוצע באופן הדרגתי רב-שנתי, תוך מתן קדימות למינים מסוימים. וכך, בסקר שנערך בין השנים 2013-2018, ניתנה קדימות לסקירת 40 מיני צמחים בסכנת הכחדה שהם גם אנדמיים לישראל, כלומר, מינים שתחום התפוצה שלהם מוגבל לישראל בלבד. בחירה זו מדגישה את האחריות ברמה העולמית של מדינת ישראל בכלל ושל רשות הטבע והגנים בפרט, למניעת הכחדה של מינים ייחודים לישראל, בהתאם לאמנות הבינלאומיות שעליהן חתומה ישראל.
תהליך גיבוש התוכנית האסטרטגית לשמירה על צמחים בסכנת הכחדה בישראל. מתוך: שמירה על צמחים בסכנת הכחדה: סיכום עשור 2021-2011. הוצאת רשות הטבע והגנים, 2022.
בשנת 2019 הוכנס תיקון לחוק המגן על צמחי הבר בישראל, וכל המינים מהספר האדום נכנסו לרשימת צמחי הבר המוגנים. החוק מתעדכן בערך אחת לעשור, ואילו רשימת המינים בסכנת הכחדה מתעדכנת מדי שנה. מרב לבל וין, רכזת פרויקט שימור צמחים בסכנת הכחדה ברשות הטבע והגנים, ומי שהובילה את סקר מיני צמחים בסכנת הכחדה בתחילת דרכו, מדגישה שהכנסת המינים המוגדרים כמינים בסכנת הכחדה לרשימת המינים המוגנים על פי חוק חשובה ביותר, מכיוון שהיא מאפשרת לנקוט צעדים לשמירה על מינים אלו ועל בתי הגידול שלהם.
עם השנים התווספו עוד כמה מטרות לסקר, למשל, סקר בתי גידול מאוימים. התברר, שחלק גדול מהמינים מאכלסים בתי גידול שהם עצמם נדירים ונמצאים בסכנה, ולכן גם לצמחים שגדלים בהם נשקף איום משמעותי. וכך, משנת 2020 ואילך הסקר מבוצע באופן משולב: לפי מין ולפי בית גידול. חשוב ביותר לבצע ניטור שוטף, כי המצב בשטח דינמי מאוד. קצב השינויים גבוה, ולמרבה הצער, הזמן לא פועל לטובת בתי הגידול והצמחים שמאכלסים אותם.
לא שומרים על המסורת
אחד מבתי הגידול שהולך ונעלם מנופי הארץ הוא זה של החקלאות המסורתית. בעקבות המעבר משיטות עיבוד מסורתיות, כגון קלטור, לחקלאות מודרנית, שכוללת חריש ועיבוד מכאני עמוק של האדמה, דישון וריסוס, נכחדו אוכלוסיות רבות של עשרות מיני צמחים מלווי חקלאות שאכלסו שולי שדות ומטעים בעבר הלא רחוק. חלק ניכר מהמינים בסכנת הכחדה של האדמות הכבדות הם בעלי זיקה לעיבוד חקלאי מסורתי, ולעיתים אף תלויים בו. מצד אחד, הם פגיעים למעבר לחקלאות מודרנית, ומצד שני מאוימים מהפסקת העיבוד לחלוטין עם נטישת השדות. מצב זה יוצר אתגר גדול לשימור ומצריך תכנון וקיום של ממשק עיבוד מסורתי בשטחים שמיועדים לשימור.
מימין- כרם זיתים בעמק חירם (גליל עליון). צילום: בר שמש; משמאל- שום הגלגל, מין מלווה חקלאות מסורתית בקרקעות עמוקות, שאוכלוסיותיו הולכות ומצטמצמות. צילום: מרב לבל וין
ממצאי הסקר וממצאים נוספים מהשטח מספקים למנהלי השטחים הפתוחים, לגופי תכנון ולמשרדי הממשלה הרלוונטיים מידע עדכני שמאפשר להם לקבל החלטות ומסייע בגיבוש סדר העדיפויות הנדרשים בשימור בתי גידול ומינים בסיכון, וכן בריכוז מאמץ תקציבי, ממשקי ומחקרי להגנתם.
לתוצאות ממצאי הסקרים שנערכו עד- כה ולהיכרות עם מיני הצמחים המיוחדים והנדירים של ישראל ועם סיפורים מהשטח, מוזמנים לעיין בעמוד הסקר באתר מכון דש"א.
מקורות וקריאה נוספת
- קישור לסקר באתר מכון דש"א- סקר צמחים בסכנת הכחדה | מרב לבל, מימי רון, בר שמש, הילה גיל, דר בן נתן
- לבל מ, וולצ'אק מ וקרן-רותם ת. 2022. שמירה על צמחים בסכנת הכחדה: סיכום עשור 2021-2011. הוצאת רשות הטבע והגנים
- צמחים בסכנת הכחדה – פרויקט הערכת סיכון מיני הצמחים בישראל | רשות הטבע והגנים
- שמידע א ופולק ג. 2007. הספר האדום, צמחים בסכנת הכחדה בישראל, כרך א'. ירושלים: הוצאת רשות הטבע והגנים בסיוע המשרד להגנת הסביבה ויד הנדיב
- שמידע א, פולק ג ופרגמן-ספיר א. 2011. רשימת הצמחים האדומים לכרך ב' של הספר האדום של צמחי ישראל- צמחים בסכנת הכחדה בישראל. ירושלים: הוצאת רשות הטבע והגנים בסיוע המשרד להגנת הסביבה ויד הנדיב
קישור לכתבות נוספות ב"חדש בסביבה"
- הבלתי מתועדים: מיני צמחים חדשים בישראל | מכון דש"א
- חול הולך ונעלם | דו"ח מצב הטבע 2023 | המארג
- מיפוי, סקר וסימון ערכי טבע מוגנים ביערות קק"ל | מכון דש"א
