10:42
המוזיאון סגור עכשיו
הפתיחה הבאה 30.01.2023 10:00
הדפסהשיתוף

מהמורות בדרך לקיימות

מכשולים רבים עומדים בפנינו ברצוננו להטמיע את תפיסת הקיימות, שכן התפיסה המערבית המקובלת אינה מתיישבת איתה בקלות

יעל גבריאלי | פורסם ב-02 פברואר 2021

אלו מאיתנו שנולדו במאה ה-20 נולדו בעולם אחר; עולם של אוכלוסייה אנושית קטנה בהרבה, ולכאורה משאבי טבע בלתי-נדלים לספק את צרכיה, או במילים אחרות, עולם ללא מגבלות סביבתיות לפיתוח. אבל, יותר מכך, נולדנו בעולם שהתייחס אחרת לטבע, לסביבה ולמדע.

בן גוריון שיקף את תפיסת התרבות המערבית בכותבו כך: "האדמה נוצרה למען ספק צורכי בני אדם, ואין להניח מקום שומם. אין דבר חשוב ויקר לאדם מאשר להפריח מקום שומם, ואפשר לעשות זאת בכוח הרצון, בעבודה ובאמצעי המדע".  ועוד כתב בן גוריון: "מהנדסים ואגרונומים, פיזיקאים, גיאולוגים, יביאו ברכה בהשכלתם המדעית – אם ילכו יחד עם שאר החלוצים ליישב השממה ויגייסו ידיעותיהם ואומנותם לכבוש הטבע".
קולו של דוד בן גוריון אינו רק קול הציונות, אלא הוא משקף בצורה חדה וברורה חלק נכבד מרובדי התרבות המערבית שעל פיהם אנחנו פועלים, והם-הם אבני הנגף בדרך לקיימות:
* הטבע כמשאב שניתן לאדם כדי לכבוש, לעצב מחדש ולהשתמש לצורכיו;
* המדע ככלי למימוש השליטה, ה"שיפור" והניצול של הטבע;
* הפיתוח הכלכלי, הממומש על ידי העבודה והמדע, כערך עליון.

למעשה, כל דיון על קיימות יהיה עקר אם לא יתמודד עם יסודות התרבות המערבית של החברה שלנו, אותן תפיסות הבאות לידי ביטוי בדבריו של בן גוריון. זה כמובן אתגר גדול, שמחייב התבוננות וניתוח של הרבדים השונים בתרבות שלנו. כדי לעשות זאת בחרנו כמה תחנות מרכזיות, שכל אחת מהן מציבה מהמורה בדרך לאימוץ תפיסת הקיימות.

תפיסת הקיימות מחייבת את שינוי התפיסה כי האדם נועד למשול בטבע בעזרת המדע
המהמורה הראשונה באימוץ תפיסת הקיימות מוצגת כבר בתחילת ספר בראשית. בסיפורי בריאת העולם מוצגות שתי פרדיגמות בסיסיות ביחס לטבע: האחת, כי האדם נועד לשלוט בטבע – "וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ" (בראשית, א', כ"ח); האחרת הפוכה ממנה, ורואה באדם את שומר הגן – " וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" (בראשית, ב', ט"ו).

אף כי שתי התפיסות מתקיימות זו לצד זו לאורך כל ההיסטוריה האנושית, התפיסה כי האדם נועד לשלוט בטבע קיבלה "רוח גבית" מהמהפכה המדעית ומהצמיחה האדירה שחלה בתחומי המדע, הטכנולוגיה והכלכלה הקפיטליסטית מהמאה ה-17 ואילך. צמיחה זו חיזקה את האפשרות של האנושות לעצב מחדש את פני כדור הארץ כדי להשיב לעצמה את "גן העדן האבוד", מטופח ומנוהל לצרכיה. פרנסיס בייקון, אחד מאבות המדע המודרני, כותב כך: "בגירוש מגן העדן, האדם גורש גם ממצבו התמים וגם משליטתו על הבריאה. שני אובדנים אלו יכולים להיות משוקמים באופן חלקי בחייו; הראשון על ידי הדת והאמונה והשני על ידי האומנויות והמדע".

תפיסת הקיימות מחייבת את שינוי התפיסה כי הטבע משול למכונה ולכן ניתן לפירוק, להרכבה מחדש, ובעיקר לתיקון ולשדרוג אין-סופיים
ההתפתחות הטכנולוגית שליוותה את המהפכה המדעית ופשטה לכל תחומי החיים בדמותם של מנועים, משאבות, מנופים, מכונות ייצור, תנורים ועוד, חיזקה את התפיסה שלפיה היקום כמוהו כמכונה, וליתר דיוק כשעון. המדע המודרני מצא מטפורה – מכונה, וגם שיטת ניתוח – פירוק לגורמים, אשר הבטיחו כי הטבע מציית לשכל הישר. מעבודותיהם של אבות המהפכה המדעית – גליליאו, דקארט וניוטון – מצטיירת תמונה שבה העולם משול למכונה; ויותר מכך, מכונה שאותה אפשר לשפר, או להחליף בה חלק אחד באחר, וכל החלקים פועלים יחד כתוצאה מכישוריו של אומן כלשהו. ואם לא ברור לנו מיהו האומן, הפילוסוף רנה דקארט, בן המאה ה-17 הבהיר זאת: באמצעות המדע (הידע על הכוחות של גופים) "נהפוך את עצמנו לשליטי ולבעלי הטבע".

תפיסת הקיימות מחייבת את שינוי התפיסה כי לטבע אין ערך בפני עצמו


ההסתכלות על העולם כמכונה, המאפיינת את העת המודרנית, צמחה בפיזיקה ובאסטרונומיה, אך הביולוגיה מיהרה לצעוד אף היא באותה דרך ולהתבונן על היצורים החיים כעל רכיבים במכונת הטבע. דקארט הצהיר שבעלי חיים אינם אלא מכונות, שאינן מסוגלות להרגיש כאב או הנאה. לאימוץ גישה זו היו כמובן השלכות משמעותיות: השוואת היצורים החיים למעמדם של רכיבי מכונה אפשרה לחוקרי הטבע להתנתק רגשית ממושאי הטבע שחקרו. כך הוסרו המחסומים האחרונים שעוד נותרו בדרך לניצול כלכלי בלתי מרוסן של הטבע.
מאמצע המאה ה-19 ועד סופה היו אנשי העולם המערבי נחושים לתרבת את כלל העולם, ובכלל זה גם את הטבע. שדה הבור נתפס כנחות מהפארק המטופח, ותרבות הפרא נתפסה כנחותה מתרבות המערב. התפיסה הייתה כי אחד הממדים של החברה התרבותית (של הציוויליזציה) הוא כיבוש הטבע באמצעות המדע והטכנולוגיה. לכן אנו נוהגים לקרוא לתרבות שלנו "קדמה". תפיסה זו קיימת, למעשה, עד היום.

תפיסת הקיימות מחייבת את שינוי התפיסה כי הכלכלה הקפיטליסטית מוצדקת מכיוון  שהיא ביטוי נוסף לחוקי הטבע


היו כמה דרכים שבהן הוצגה והוגנה התפיסה הסביבתית של שליטה על הטבע. בראש ובראשונה נטען, כי המדיניות של כיבוש אקולוגי היא ביטוי נוסף של המאבק התחרותי הדרוויניסטי; כלומר, עליונות האדם על הטבע היא ההוכחה לניצחון החזקים. כך במקרים רבים מאוד הצדיקו תעשיינים, פוליטקאים ודמויות ציבוריות נוספות את הרס הטבע למטרותיהם.

תפיסת הקיימות מחייבת את שינוי התפיסה כי הטבע נחות וכי התרבות המערבית, על מפעליה ומוסדותיה, נעלה עליו


הגנה אחרת על התפיסה של שליטה וניצול הטבע בידי האדם הייתה כי כלכלת ההיגיון עדיפה על פני כלכלת הטבע הבזבזנית. על כן, על האדם לארגן ולסדר את הטבע באופן יעיל יותר. כך לקח האדם על עצמו, בזכות המדע והטכנולוגיה, את תפקיד אלוהים. הכיוון הזה גם ביסס את קו ההגנה השלישי: תפקידה של התרבות כבקרה מוסרית כנגד היצרים השולטים בטבע. אם הטבע באמת פועל כפי שדרווין צייר אותו – עולם של מאבק כוחני-אגואיסטי מתמיד – על האדם התרבותי להתנתק ממנו. במילים אחרות, הקולוניאליסטים תפסו עצמם בני תרבות נאורים, שתפקידם לשלוט ולחנך את הילידים "הפראים". במילים אחרות, אנו מוצאים כי האימפריות המערביות תפסו את עצמן כבעלי תרבות מוסרית, בעלת תוקף לשלוט ולהנהיג את העולם, ואילו את הטבע מושחת ומאכלס תרבויות נחותות, שאותן יש להכניע ו"לתרבת".

תפיסת הקיימות מחייבת את שינוי הגדרת המושג קדמה


וכך אנחנו מוצאים, כי תפקידו של האדם, ואם נדייק, תפקידו של האדם המערבי, הוא לפתח את המדע והטכנולוגיה, ובעזרתם לשכלל את מכונת הטבע, לייעל אותה ולפתח אותה כדי למקסם את התועלות מהטבע, בעיקר הכלכליות. לדוגמה:
* לרוב אנו מתייחסים לצמיחה כלכלית כאל משהו חיובי, חדשות טובות. אולם פעמים רבות משמעותה של הצמיחה הכלכלית היא ניצול יתר של משאבי הטבע, כלומר ניצול המשאבים מעבר ליכולת התחדשותם הטבעית.
* פיתוח מדעי וטכנולוגי עדיין נתפס כשרביט הקסם שיביא רק ברכה ורווחה לאנושות. הוא גם נתפס כפתרון האולטימטיבי לבעיות, כולל בעיות הסביבה, למרות שבדרך כלל כרוך פתרון זה ב"תג מחיר" סביבתי כבד נוסף.
למעשה, אלו הם גם המסרים הסמויים ביסודות תוכנית הלימודים של מערכת החינוך שלנו.

הטמעת תפיסת הקיימות מחייבת, בין השאר, התייחסות אחרת לטבע, למדע ולפיתוח הכלכלי.
האם וכיצד ניתן ליישב זאת?

האקולוגיה מציבה תפיסת עולם חלופית שמתיישבת עם תפיסת הקיימות


פריחתה של האקולוגיה החלה לפני יותר מ-60 שנה, עם כדור אש ותמרות עשן של פטריית פיצוץ רדיואקטיבית – פצצת האטום – שהמחישה לאנושות כי לקדמה ולטכנולוגיה יכולות להיות גם פנים הרסניות ומבעיתות. עוצמת הפצצה הבהילה מאוד גם את קהילת המדענים, כולל את מפתחי הפצצה עצמם, וגם את הציבור הרחב. בפעם הראשונה הייתה לאנושות היכולת להשמיד את החיים על פני כדור הארץ בלחיצת כפתור. הפצצה הטילה צל כבד על סוגיית השליטה של האדם על הטבע. היא העלתה ספקות לגבי הלגיטימיות המוסרית של המדע לשנות סדרי בראשית ולגבי הקדמה הטכנולוגית כבסיס לעושרו ולאושרו של האדם. אף אחד מהספקות האלו לא היה חדש, אבל פיתוח הפצצה האטומית נתן דחיפות שלא הייתה קיימת קודם לצורך בדיון על יחסינו עם כדור הארץ. חששות מהצד האפל של הקדמה התפשטו לא רק בין מדענים, אלא גם בין אנשי רוח ומקבלי החלטות.
אירוע מכונן שני התרחש בחג המולד, 1968, כשהאנושות כולה קיבלה מתנה: תמונת כדור הארץ מהחלל שצולמה על ידי צוות אפולו 8. בתמונה נראה כדור הארץ כשהוא משייט כספינת חלל ביקום ומרחביו אינם אינסופיים; יש לו גבולות ברורים מאוד.
שני אירועים מכוננים אלו, לצד התקדמות המחקר האקולוגי, תרמו ללא ספק לצמיחתה של מודעות מוסרית חדשה – ה"סביבתיות"; מטרתה הייתה להשתמש בתובנות האקולוגיה כדי להגביל את השימוש בכוח הנובע מהמדע על הטבע.
האקולוגיה, במובנה הרחב של המילה, היא המדע שחוקר את המערכות האקולוגיות על פני כדור הארץ. היא מאפשרת לנו להבין הן את התהליכים הטבעיים והן את התהליכים מעשי ידי אדם שמתרחשים על פני כדור הארץ. בניגוד לחלק גדול מהמדעים, החשיבה המדעית האקולוגית לא אימצה לחיקה את הגישה הרואה בטבע מכונה הניתנת לפירוק לרכיבים. ההיפך מכך; האקולוגיה רואה בטבע מערכת מורכבת מאוד ורבת-משתנים, שבה מתקיים עושר של יחסי גומלין.
האקולוגים הפכו להיות שומרי הסף של מערכות החיים השבריריות. ממצאי מחקרים שנערכו על מערכות אקולוגיות שונות הצביעו על כך שהן עוברות שינויים בקצב מסחרר וכי ההידרדרות של חלק ניכר מהן היא תוצאה של פעילות האדם. יתרה מכך; הטבע התברר כמערכת כאוטית, והארגון היחידי הקיים הוא במוחו של האדם. המדענים שעוסקים במערכות כדור הארץ תוהים האם אכן יכול המדע בכלל לתאר את מכלול המורכבויות והמארגים של הטבע. לכן, האקולוגיה ומדעי כדור הארץ לא מציעים מפת דרכים ברורה לציבור או למקבלי ההחלטות. בעידן שהחל בציפיות עצומות מהמדע, אנחנו מוכנים להתפשר על הרבה פחות: תנו לנו איזו שהיא תמונה מבוססת לגבי המגבלות שלפיהן אנחנו חייבים לחיות, ואותן נוכל ליישם ולהנחיל לדורות הבאים. אבל איך עושים את זה?

אוריינות אקולוגית היא הבסיס לחינוך לקיימות


כיום יש לנו ארבע תובנות:
1. החיים על פני כדור הארץ שינו את התנאים על פניו והכשירו אותו לקיום החיים כפי שאנחנו מכירים אותם היום; הם יצרו את הרכב האטמוספרה, שינו את האקלים, יצרו את פוריות הקרקע, מחזורי החומרים ופירוק הפסולת, והעשירו אותו במגוון ביולוגי שמקיים את כל זאת;
2. כדור הארץ הוא מערכת סגורה, בעלת גבולות ברורים ומשאבים מוגבלים. יתרה מכך, נכון להיום איננו מכירים לו תחליף אחר ביקום;
3. באופן טבעי, כדור הארץ נמצא בשינוי מתמיד. עם זאת, הפעילות האנושית יוצרת תהליכי שינוי נוספים, בעלי עוצמה וקצב מסחררים, אשר משנים את פני העולם ללא היכר;
4. האנושות חייבת להכיר בעובדה כי הפעילות הכלכלית, החברתית, המדינית וכל פעילות אחרת מושתתת, מסובסדת ומוגבלת על ידי הביוספרה.

האקולוגיה שופכת אור ומדגישה שורה של מאפיינים של עולמנו, שהם שונים מאוד מתפיסת העולם כמכונה. אלו מסורטטים בעזרת המונחים האקולוגיים הבאים: מערכת, חברה, קהילה, יחסי גומלין, תלות הדדית, גבולות ומגבלות למערכת, מחזוריות, שיווי משקל דינמי, תהליכי שינוי טבעיים ותהליכי שינוי מעשי ידי אדם. הבנת המאפיינים הללו והטמעתם בתפיסת העולם שלנו לגבי הסביבה, הכלכלה והחברה אינה עולה בקנה אחד עם התפיסה שהעולם הוא מכונה שניתנת לשיפור ושכלול בעזרת המדע למען הצמיחה כלכלית. האקולוגיה לוקחת בחשבון  שהצמיחה הזו מבוססת על משאבי טבע במערכת סגורה ובעלת מגבלות, שבה הרכיבים משפיעים זה על זה ותלויים זה בזה. במילים אחרות, האקולוגיה באה ומציבה תפיסת עולם אחרת, קשה ומאתגרת: היא טוענת כי הפיתוח הכלכלי והחברתי אינו יכול לחרוג מהגבולות של המערכת האקולוגית שתומכת בקיומו. בעשורים האחרונים סרטטו האקולוגים, יחד עם כלכלנים, את גבולות הקיימות של כדור הארץ והגדירו מה נדרש כדי שהפיתוח יהיה בר-קיימא.

אנחנו יכולים לשאול את עצמנו שתי שאלות. האחת: היא כיצד אנחנו מדמיינים שכדור הארץ ייראה בעוד 50 שנה? סביר להניח שחלק גדול מהתשובות יצפה את המשך התהליכים הסביבתיים שמתקיימים היום: גידול אוכלוסייה, שינויי אקלים, זיהום, מחסור במים, מדבור, רעב, הידרדרות המערכות האקולוגיות ועוד. והשאלה האחרת: כיצד היינו רוצים לראות את כדור הארץ בעוד 50 שנה? לשאלה זו נקבל מגוון שונה לגמרי של תשובות. היינו רוצים לראות את קץ הרעב והמחלות בעולם, היינו רוצים לראות ערים ירוקות, אנרגיות חלופיות, מים בשפע ועוד. הפער בין מה שאנחנו צופים שיהיה למה שהיינו רוצים לראות הוא האתגר שעליו אנחנו צריכים לגשר על ידי החינוך לקיימות.

מקורות וקריאה נוספת

גוטמן, ר. רוזן, מ. (1986). דוד בן-גוריון – איש החזון והמעש: קטעי מקורות וחומר נוסף. מדריך למורה. משרד החינוך, המחלקה לחינוך מבוגרים.

טל, ט. (עורכת) (2009). חינוך סביבתי וחינוך לקיימות. המשרד להגנת הסביבה. http://sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=Articals^l5935&enZone=rekaa_klalii (נקרא 10.02.2011).

רוס, א., אברמוביץ, י., שורץ, ע. (2004). מהפך ציוני בנגב (טיוטה ניסיונית ראשונה). מתוך: תוכנית של"ח וידיע הארץ, כיתה ט'ח'. משרד החינוך והתרבות, מינהל חברה ונוער, תחום של"ח וידיה"א, מחוז דרום. www.edu-negev.gov.il/shelach/negev/negev1.doc (נקרא 10.02.2011).

Costanza, R., d'Arge, R., de Groot, R., Farber, S., Grasso, M., Hannon, B., Limburg, K., Naeem, S., O'Neill, R.V., Paruelo, J., Raskin, R.G., Sutton, P.,

van den Belt, M. (1997). "The value of the world's ecosystem services and natural capital." Nature 387(6630): 253-260.

Merchant, C. (1995). Reinventing Eden: Western Culture as a recovery Narrative. In: Uncommon Ground: Rethinking the Human Place in Nature. W. Cronon. New York and London, W.W. Norton & Company.

Scientists-Statement. (1992). "1992 World Scientists' Warning to Humanity." from http://www.ucsusa.org/about/1992-world-scientists.html.

United-Nations-General-Assembly (1987). Report of the World Commission on Environment and Development: Our Common Future. http://www.un-documents.net/wced-ocf.htm (Accessed 10/02/2011)

US Census Bureau, http://www.census.gov/ipc/www/idb/worldpopinfo.php  (Accessed 10/02/2011)

The World Bank, Data, http://data.worldbank.org/indicator/NY.GDP.MKTP.CD/countries/1W?display=graph (Accessed 10/02/2011)

Worster, D. (1994). Nature's Economy: A History of Ecological Ideas, Cambridge University Press.

להרחבה בנושא

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden