מהי תורשה?

בדנ"א יש הוראות המקודדות לבניית חלבונים, שהם אבני הבניין של גוף היצור החי. המידע המקודד בדנ"א קובע את התכונות המשותפות לכל הפרטים במין מסוים, לדוגמה, גורי אריות יהיו דומים לאריה ולא לפיל משום שהם יורשים את הדנ"א של האריה, השונה מזה של הפיל.  הדנ"א אחראי גם לשוני בתכונות של פרטים באוכלוסיות של אותו מין, לדוגמה, לרוב ילדים דומים יותר להוריהם מאשר לזוג אנשים זרים ברחוב. למרות שהם כולם שייכים לאותו מין  – האדם הנבון –  יש הבדלים שקשורים בתכונות של הפרטים עצמם, כגון צבע העין, מבנה האף ועוד. בתהליך הרבייה, הורים מעבירים לצאצאיהם את תכונותיהם, המקודדות בחומר התורשתי.

הדנ"א מורכב מיחידות מידע שנקראות גנים. הגנים הם מעין תבנית לייצור חלבונים האחראיים לביטוי התכונות. הם נמצאים בכל תא ותא בגופו של היצור החי, כאשר בכל תא רק גנים מסוימים באים לידי ביטוי. לדוגמה גנים שמשפיעים על צבע העיניים לא יתבטאו בשריר הלב. הגנים הנמצאים בתאי המין של ההורים הם אלו שעוברים בתורשה לצאצאים. בכל תא בגוף נמצאים שני עותקים של גן לתכונה מסוימת, למעט בתאי המין, שבהם קיים רק עותק אחד.

בתהליך הרבייה המינית, כל הורה מעביר עותק אחד של כל אחת מתכונותיו אל הדור הבא, והצאצא נוצר מתא המכיל עותק אחד של הגן מהאב ועותק של אותו גן מהאם, לכל תכונה.

רבייה מינית יוצרת הרכבים גנטיים חדשים. צאצאים אינם זהים גנטית להוריהם ואחים אינם זהים זה לזה. שונות זו נובעת מכך שבתהליך הרבייה המינית מתרחש עירוב גנים משני ההורים, שיוצר הרכב חדש של גרסאות הגנים (או התכונות). כולנו מכירים את התחביב המשפחתי לחפש בתינוק חדש שמצטרף למשפחה את הדמיון לאבא ואמא, סבתא וסבא; ממי קיבל את צורת האוזניים?
יש גם מינים המתרבים ברבייה שאינה רבייה מינית. ברביה זו הורה יחיד מוריש את כל תכונותיו לצאצא. צאצאים שנוצרים ברביה א-מינית הם העתק של ההורה.

לסיכום, תורשה היא העברה של חומר תורשתי המקודד בדנ"א, מהורה לצאצאיו. החומר התורשתי מכיל את כל המידע ליצירת יצור חדש. יחידותיו של החומר התורשתי הקובעות את התכונות מכונות גנים.