מהם תרחישי אקלים ולמה צריך להיות לנו אכפת מהם?

מתווים מייצגים של ריכוז גזי חממה, או במילים אחרות: תרחישי אקלים

מדידת שינוי האקלים היא עסק מסובך ומורכב, אולם יש שיטות לחשב את השינוי העתידי בטמפרטורה באמצעות מודלים חישוביים על סמך תצפיות עבר ומדידות בהווה. תרחישי האקלים שנוצרו במודלים הללו מביאים בחשבון גורמים טבעיים, כמו מחזור הפחמן, טמפרטורת האטמוספרה והאוקיינוסים וכמות משקעים, לצד גורמים חברתיים, כמו צמיחה כלכלית, שינויים דמוגרפיים (ילודה ותמותה), שינויים באורח החיים, התקדמות טכנולוגית ומדיניות אקלים.

בשל מספרם הרב של הגורמים שמשתנים כל הזמן יצר הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים ארבע תחזיות מקבילות, כל אחת מהן מייצגת הרכב שנותן משקל שונה לגורמים שיש להתחשב בהם. בשמן המלא נקראות התחזיות הללו מתווים מייצגים של ריכוז: Representative Concentration Pathway, או בקיצור – RCP. הכוונה היא לריכוז גזי חממה, או, באופן מדויק יותר: רמת הקרינה המייצגת את מאזן האנרגיה באטמוספרה, הנמדדת בערכים של ואט למטר רבוע.

מהאופטימי ביותר ועד לתרחיש קטסטרופלי: ארבעת התרחישים העיקריים

תרחיש ראשון, "התרחיש האופטימי" (RCP 2.5): לפי תרחיש, זה אם נגביל את פליטת גזי החממה עד שנת 2100 ונצליח להפחיתה, השינוי הצפוי בטמפרטורה הגלובלית יהיה קטן יחסית: עלייה של 2 מעלות צלזיוס בהשוואה לטמפרטורה הממוצעת לפני העידן התעשייתי.

תרחישים שתיים ושלוש, "תרחישים מציאותיים" (RCP 4.5, RCP 6): תרחישים אלה משקפים מסלולים עם פליטות ריאליות ביחס לגידול האוכלוסייה הצפוי והעלייה ברמת החיים. השינויים הנלווים בטמפרטורה הגלובלית על פי תרחישים אלה משקפים איזון מסוים בין הפחתת הפליטות להמשך הגידול הכלכלי וגידול האוכלוסייה, ויתבטאו בעלייה ממוצעת של כ-4-3 מעלות צלזיוס עד 2100.

תרחיש רביעי, "תרחיש עסקים כרגיל" (RCP 8.5): תרחיש זה משקף פליטה גבוהה של גזי חממה, שבאה לידי ביטוי בריכוז הגבוה שלהם באטמוספרה. תרחיש זה מייצג מצב של "עסקים כרגיל", עם מאמצים מוגבלים בלבד להפחתת פליטות. על פי תרחיש זה, הטמפרטורה העולמית תעלה בממוצע בכ-5.5 מעלות צלזיוס עד 2100 ואולי אף יותר, ולכך עלולות להיות השפעות משמעותיות על איכות החיים שלנו.

 תרחישי האקלים והעולם היום, בשנת 2024

כיום, הטמפרטורה הממוצעת העולמית גבוהה בכ-1 מעלות צלזיוס בהשוואה לתקופה הטרום-תעשייתית, והשפעות ההתחממות כבר מורגשות במקומות רבים בעולם. בשנים האחרונות הולכים ומצטברים דיווחים בתקשורת על גלי חום קיצוניים ושריפות, למשל. חשוב לזכור, שבינתיים גם קצב ההתחממות עולה, מה שאומר שעולה גם הסיכוי לתרחיש הרביעי והגרוע מכל. המשמעות היא שאנחנו לא פועלים למתן את כמות הפליטות. כמובן שאנחנו לא צריכים לחזור לחיים ללא חשמל, ובטח שלא לעודד חיים כאלה במקומות שבהם עולה רמת החיים בצורה משמעותית, בחלק ממדינות אפריקה למשל, אולם יש דרכים לצמצמם את הפליטות ולשמור על רמת חיים גבוהה.

אל תגידו "לנו זה לא יקרה"

חלק מתרחישי האקלים מפחידים כמו סרט רע, אבל חשוב לא להיכנס לפאניקה ולזכור שהם נועדו לספק לנו תובנות חשובות, כדי שנקבל החלטות מושכלות לגבי מגוון האפשרויות העומדות בפנינו. כיצד? כל תרחיש מתרגם את העלייה הממוצעת בטמפרטורה להשפעות ישירות על המערכות האקולוגיות ועל האדם. כבר עכשיו יש כמה תובנות חשובות הנגזרות מתרחישי האקלים שצריך לתת עליהן את הדעת:

1. מערכות אקולוגיות רגישות במיוחד: מערכות טבעיות אלה, כמו שוניות אלמוגים או קרח ימי, סובלות כבר עתה משינוי האקלים ונמצאות בסיכון. כל עלייה נוספת בטמפרטורה מחמירה את המצב ומעמידה אותן בסיכון גבוה יותר.
2. אירועי מזג אוויר קיצוניים: כבר היום מורגשים הסיכונים הקשורים לשינוי האקלים, אך הם נחשבים למתונים עדיין. התחממות של מעלת צלזיוס נוספת תגרום לכך שהסיכויים לאירועים כמו גלי חום קיצוניים וממושכים, סופות וגשמים כבדים תעלה.
3. חוסר שוויון חברתי: האתגרים שמולם עומדות קהילות מוחלשות ועניות עקב שינוי האקלים הם גדולים במיוחד. קהילות אלה תלויות מאוד בחקלאות, ולכן לאירועי מזג אוויר קיצוני עלולות להיות השלכות חמורות וקשות ביותר על כלכלתן. למשל, התחממות של יותר מ-2 מעלות עלולה לגרום לירידה משמעותית בתפוקת היבול. בנוסף, סביר להניח שקהילות אלה תלויות יותר במשאבי הטבע ובשירותי המערכת האקולוגית בהשוואה לערים עשירות, שבהן התשתיות יכולות לספוג חלקית את הנזק.
4. אסונות גדולים ובלתי הפיכים: כמו הרס מוחלט של שוניות האלמוגים, איבוד כיפת הקרח היבשתי של גרינלנד, היעלמות הקרח הימי ועלייה קיצונית במפלס הים, שתגרום להצפת מערכות אקולוגיות יבשתיות וחופים מיושבים. ככל שאנו מתקרבים יותר לתרחיש הרביעי, כך גובר הסיכוי לאירועים מסוג זה.

בחזרה לעתיד ולהסכם פריז

היעד של הסכם פריז – הגבלת העלייה בטמפרטורות ל-2 מעלות צלזיוס מעל הטמפרטורה העולמית הממוצעת בעידן הטרום-תעשייתי – נראה כמטרה שאפתנית מדי. מבין ארבעת תרחישי האקלים המפורטים בדוח האחרון של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) משנת 2023, הסיכוי להשיגו תלוי בנקיטת אמצעים מחמירים באופן מיידי נגד פליטת גזי חממה, דבר שלא קורה בפועל.

מפתה מאוד להיכנע  לצורת החשיבה של "לנו זה לא יקרה", ולהמשיך בעסקים כרגיל. אבל שינוי האקלים הוא אתגר ממשי, הדורש פתרונות ממשיים. איננו יכולים לחזור אחורה בזמן להסכם פריז ואז לתקן את העתיד, אולם על ידי הכרה בסיכונים ונקיטת פעולות אחראיות נוכל לבנות בכל זאת עולם שעתידו בר-קיימא.