תכונות משותפות ותכונות ממיינות

כאשר אנו בוחנים את התכונות השונות של היצורים, מטרתנו היא למצוא עדויות שיסייעו לנו לקבץ את היצורים לקליידים יותר ויותר מפורטים.

חשוב לזכור:
* ביסוד כל שושלת קיים אב קדמון שהוריש את תכונותיו למינים שהתפתחו ממנו.
* כאשר מופיעה תכונה ממיינת חדשה השושלת מתפצלת.
* כל זה מתרחש לאורך זמן.

כל התפצלות או ענף מייצגים נקודה שבה השושלת התפצלה בגלל הופעת תכונה ממיינת חדשה שקיימת רק אצל חלק מהצאצאים.בדוגמה המוצגת באיור, יונקים הם קלייד שכלול בקלייד גדול יותר של בעלי שק מי שפיר, שכלול בקלייד של בעלי ארבע גפיים, שכלול בקלייד של חולייתנים.

לעיתים תכונה מסוימת שמשותפת לקלייד נעלמת בחלק מהמינים השייכים לקלייד זה. לדוגמה, דו-חיים, צבים, לטאות, נחשים, תנינים, ציפורים ויונקים שייכים כולם לקלייד של בעלי ארבע גפיים, למרות שחלקם איבדו את גפיהם בהמשך התפתחותם. כאשר בוחנים נחשים מודרניים לא רואים אמנם ארבע גפיים, אך מעדויות מאובנים אפשר להסיק שלנחשים הקדומים היו גפיים. כמו כן, בחלק מהנחשים המודרניים אפשר להבחין בשרידי גפיים. ארבע גפיים היא תכונה נגזרת משותפת מאב קדמון משותף, והיא מייחדת את הקלייד הזה משאר החולייתנים.

עם זאת, קיומן של ארבע גפיים היא תכונה שאינה יכולה לשמש לקביעת היחסים בתוך הקלייד הירוק המוצג באיור, מכיוון שתכונה זו קיימת בכל חברי הקבוצה. כדי לבחון את היחסים בתוך הקלייד עלינו לבחון תכונות אחרות שמשתנות בתוך השושלת.