09:00
המוזיאון סגור עכשיו
הפתיחה הבאה היום ב 10:00
הדפסהשיתוף

המגוון הביולוגי ואנחנו

חיינו שלובים במגוון הביולוגי. המגוון הביולוגי מעצב את התנאים על פני כדור הארץ ומספק לנו, בני האדם, מגוון רחב של שירותים ותועלות – שירותי המערכות האקולוגיות

מאת: יעל גבריאלי | פורסם ב-07 מרץ 2021

המגון הביולוגי גורם לחלק מהמחלות שאנו חווים אך גם מספק לנו חלק גדול מהתרופות. חלקו מקיים מגוון של יחסי גומלין איתנו, וישנם מינים שעברו התאמה לחיים בסביבתנו. וחשוב לציין גם את המגוון הביולוגי שמצוי בתוכנו, המיקרואורגניזמים המתקיימים בגופנו ותורמים לבריאותנו

המגוון הביולוגי עיצב את התנאים לקיום חיים על פני כדור הארץ

מדוע אין חיים על כוכבי הלכת האחרים המוכרים לנו? מדוע לא הקמנו עד היום מושבה בחלל? מה מייחד את כדור הארץ ומאפשר את קיומנו בו?

התשובות לשאלות אלה טמונות בעובדה כי על פני כדור הארץ קיימים תנאים ייחודיים, שאפשרו את היווצרות החיים בעבר ומאפשרים את המשך קיומם בהווה. תנאים אלו, שמאפשרים חיים, נוצרו על פני כדור הארץ במשך מיליארדי שנים על ידי החיים עצמם.

במהלך ההיסטוריה של כדור הארץ, היצורים החיים שינו את הרכב האטמוספרה, את האקלים, את הקרקע ועוד. הם אפשרו את התפתחותן של צורות חיים מורכבות יותר ויותר ואת יצירת המגוון הביולוגי: מגוון המינים על המגוון הגנטי שבו, מגוון המערכות האקולוגיות ומגוון התהליכים האקולוגיים, כפי שהם מוכרים לנו כיום.

אחד מהאירועים המרכזיים, אם לא החשוב מביניהם, התחולל לפני כ-2.5 מיליארד שנה,  כשהכחוליותclose החלו לבצע פוטוסינתזה: תהליך שבו אנרגיית השמש מותמרת לאנרגיה האצורה במולקולות של סוכר. בתהליך זה, פחמן דו-חמצני מהאוויר משמש לבניית מולקולות אורגניות, הבסיס לחומר החי. תוצר לוואי של התהליך – מולקולות חמצן – נפלטות לאוויר.  כתוצאה מהפוטוסינתזה שביצעו הכחוליותclose, ובהמשך הצטרפו לכך גם צמחים,  האוויר הלך והועשר בחמצן. במקביל ירד ריכוז הפחמן הדו-חמצני, שהפך להיות חומר אורגני בגופם של היצורים החיים וכן בשלדים ובגזעי העצים שנותרו אחרי מותם. ירידת ריכוז הפחמן הדו-חמצני, המוכר גם כ"גז חממה", השפיעה על האקלים, כשתרמה להפחתת אפקט החממה ועיצוב האקלים כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. עליית ריכוז החמצן אפשרה את התפתחותם של יצורים נושמי חמצן, המהווים כיום את מרבית המינים על פני כדור הארץ. אך בזאת לא תם הסיפור. הכחוליותclose – אותם מיקרואורגניזמים פוטוסינתטיים – יצרו סימביוזה כה הדוקה עם יצורים אחרים, עד שהפכו חלק מהם כ"מנועי" פוטוסינתזה תוך-תאיים, המוכרים לנו כיום ככלורופלסטים בצמחים. התפתחות הצמחים אפשרה את היציאה מהים, את כיבוש היבשה ואת מגוון היצורים החיים היום.

המגוון הביולוגי הוא רכיב מרכזי בהון הטבעי ומספק את שירותי המערכת האקולוגית

במהלך ההיסטוריה אנושית למדנו לנצל משאבים רבים מהטבע. לדוגמה, אנחנו כורים פחם וברזל מבטן האדמה, מגדלים גידולי חקלאות בקרקע הפורייה, משתמשים במים, דגים מגוון יצורים מהים ובונים מעץ. כל המשאבים הללו, הקיימים בטבע, הם הון עבורנו, ההון הטבעי. המגוון הביולוגי, מגוון המינים ומגוון המערכות האקולוגיות מספקים לנו מגוון של תועלות, אשר זכו למונח "שירותי המערכות האקולוגיות".

המערכות האקולוגיות והתהליכים המתקיימים בהן תורמים לרווחת האדם. חלק משירותים אלו ניתנים לכימות כלכלי, אך ערכם של שירותים אחרים, חשובים לא פחות, מורכב יותר ולעיתים אף בלתי אפשרי לכימות. לדוגמה, במערכת אקולוגית של יער קל לחשב את ערכו של העץ הגולמי, אך מורכב יותר למדוד את תרומת היער לקיבוע פחמן ולמיתון האקלים, למניעת סחף קרקע ושיטפונות, לפונציאל העתידי לחומרי טבע וכמקום בילוי, תיירות והשראה.

הערכת שירותי המערכות האקולוגיות חיונית לשיח עם מעצבי מדיניות ומקבלי החלטות

מאמץ מחקרי גדול נעשה כדי להעריך את ההון הטבעי ואת שירותי המערכת האקולוגית. מי שמובילים את המחקרים בתחום הם אקולוגים, כלכלנים, חוקרי מדיניות ועוד, שעוקבים אחר הידרדרות ההון הטבעי, כלומר הידרדרות המערכות האקולוגיות והשירותים שהן מספקות. הערכה זו נועדה לכלול את השירותים והתועלות שהאדם מקבל מהטבע בשיח עם מעצבי מדיניות ומקבלי החלטות, כדי שיוכר מחירו האמיתי של הפיתוח הכלכלי. לדוגמה, תמחור הסבת שטח טבעי לשטח בנוי צריך לכלול גם את אובדן התועלות מאותו שטח, לדוגמה השירותים שהצמחייה מספקת: קיבוע פחמן דו-חמצני, מניעת שיטפונות, מיתון אירועי מזג אוויר, מקור השראה, מקום בילוי ועוד.

במחקרים שבוצעו בעשרות השנים האחרונות חושב ערכם של שירותי המערכות האקולוגיות – שירותי החינם של הטבע. בכל ההערכות נמצא כי ערכם גדול במידה משמעותית מכלל הפעילות הכלכלית של האנושות. פירוש הדבר כי גם אם נרצה להחליף את שירותי המערכות האקולוגיות בפתרונות טכנולוגיים לא נוכל, כי המחיר יהיה גבוה מסך המשאבים העומדים לרשותנו. לדוגמה, אם עקב היעלמות דבורים מאביקות נפתח מכשיר האבקה, או אם עקב מחסור במים נתפיל מים, לא נוכל ליישם זאת כפתרון גורף, כי העלויות תהיינה גבוהות מערך התוצר העולמי.

המגוון הביולוגי בסביבת האדם

כמו כל יצור בטבע, גם המין האנושי מקיים יחסי גומלין עם מגוון מינים אחרים. מקצתם הם המזון שלנו, במקרים אחרים אנחנו המזון שלהם; מקצתם הם נשאי המחלות שמהן אנחנו סובלים ומקצתם מחוללי המחלה עצמם. לדוגמה, היתושים שעוקצים אותנו ניזונים מהדם שלנו, אבל לעיתים הם גם נשאים של מיני יצורים אחרים, שיגרמו לנו לחלות במלריה, בקדחת דנגי או בנגיף הזיקה.

מינים רבים של יצורים הם מינים מלווי אדם. מינים אלו נהנים מסביבת האדם ומשגשגים בה. בולטים ביניהם המינים המבויתים, חיות המחמד וחיות המשק, צמחי החקלאות וצמחיית הגינון, הפטריות והמיקרואורגניזמים בתעשיית המזון והתרופות. אך בנוסף למינים המבויתים, שבמו ידינו שינינו, הרבינו והפצנו ברחבי הגלובוס, קיימים מיני בר שהצליחו לעשות זאת בעצמם. לדוגמה, העורבים, התנים, התיקנים, החולדות והנמלים הפכו לחלק בלתי נפרד מהסביבה העירונית. מיני בר אלו למדו לנצל את השינויים שחלו בסביבה בעקבות הפיתוח האנושי והפכו את סביבת האדם לסביבתם המועדפת.

המגוון הביולוגי מתקיים גם בתוכנו

חשיבותו של המגוון הביולוגי אינה רק בכך שהוא עיצב את התנאים לקיום החיים על פני כדור הארץ או בכך שהוא מספק את שירותי המערכות האקולוגיות. בגופנו (כמאה טריליון תאים) גבוה פי עשרה ממספר התאים אנושיים. אוסף המיקרואורגניזמים שחיים בגוף האדם נקרא מיקרוביום אנושי(Human microbiome) . המיקרואורגניזמים שמרכיבים את המיקרוביום האנושי הם בעלי חשיבות רבה לבריאותנו ואחראים על מגוון תהליכים, ביניהם:
* ביצוע מגוון פעולות מטבוליות שגוף האדם לא מסוגל לבצע;
* הענקת עמידות בפני מחוללי מחלות;
* תרגול המערכת החיסונית שלנו.

במהלך הלידה, התינוק נחשף לראשונה למגוון גדול של חיידקים. כשהתינוק עובר דרך תעלת הלידה הוא מקבל את אוכלוסיית החיידקים של תעלת הלידה של האם, וזו יוצרת את הבסיס להתפתחות אוכלוסיית החיידקים של התינוק. לאוכלוסייה זו חשיבות בשמירה על בריאות התינוק. במחקרים נמצא שלתינוקות שנולדו בניתוח קיסרי יש אוכלוסיית חיידקים שונה מזו של תינוקות שנולדו בלידה רגילה; אוכלוסייה זו דומה דווקא לאוכלוסיית החיידקים של עור האם.

מקורות וקריאה נוספת

Natural Capital – Convention on Biological Diversity

Natural Capital Project

Hamady and Knight (2009) Microbial community profiling for human microbiome projects: Tools, techniques, and challenges. Genome Research, 19: 1141-1152.
Fierer et al. (2008) The influence of sex, handedness, and washing on the diversity of hand surface bacteria. PNAS, 105(46): 17994-17999.
Costello et al. (2009) Bacterial community variation in human body habitats across space and time. Science, 326: 1694-1697.
Robinson et al. (2010) From Structure to Function: the Ecology of Host-Associated Microbial Communities. Microbiology and Molecular Biology Reviews, 74(3): 453–476.
Dominguez-Bello (2010) Delivery mode shapes the acquisition and structure of the initial microbiota across multiple body habitats in newborns. PNAS, 107(26): 11971-11975.

שירותי המערכת האקולוגית

    כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
    אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
    Silence is Golden