המגוון הביולוגי הוא המגוון והשונות שבין כל היצורים בטבע באשר הם – במים, ביבשה ובאוויר. מגוון זה בא לידי ביטוי בשונות הגנטית בין פרטים באותו מין (מגוון גנטי), במגוון המינים ובמגוון המערכות האקולוגיות, הן מערכות אקולוגיות טבעיות והן מערכות שמושפעות או מנוהלות על ידי האדם.

תפיסת המגוון הביולוגי
המונח מגוון ביולוגי כה שגור כיום בשפה המדעית, עד כי קשה להאמין שהוא הומצא רק באמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת. המונח גובש בקהילת המדענים האמריקאית במטרה לשנות את ההתייחסות לטבע, הן בקהילה המדעית והן בציבור הרחב, ובעיקר כדי להסב את תשומת הלב הציבורית ואת זו של קובעי המדיניות לתהליכי אובדן מינים ואובדן מערכות אקולוגיות בקצב שלא היה כדוגמתו בעבר.
תפיסת המגוון הביולוגי באה להדגיש כי המגוון הביולוגי מתקיים בכל מקום על פני כדור הארץ, במערכות אקולוגיות טבעיות ובמערכות אקולוגיות מעשה ידי אדם. היא פותחה כדי להסב את תשומת לב הציבור, הקהילה המדעית ופעילי הסביבה לחשיבות שירותי המערכות האקולוגיות וחיוניותם לקיום החיים על פני כדור הארץ; למצבה המידרדר של הביוספרה, או ליתר דיוק למשבר המגוון הביולוגי; ולעובדה שהחלטות הנוגעות למגוון הביולוגי משפיעות גם על רווחת האדם. תפיסת המגוון הביולוגי מדגישה את הערכיות של הביוספרה מתוך ראייה מערכתית כוללת.
תשתית לשירותי המערכות האקולוגיות
המגוון הביולוגי יוצר את מארג החיים ואת שירותי המערכת האקולוגית, המהווים תשתית לחיים על פני כדור הארץ וגורם מרכזי ברווחת האדם. אף כי המגוון הביולוגי הוא רק מעטפת דקיקה על פני כדור הארץ, בקרקע, במים ובאוויר, הוא מהווה את הרכיב המורכב, הדינמי והמגוון ביותר של כדור הארץ. הפעילות של כלל היצורים, בין אם הם חיידקים מיקרוסקופיים ובין אם יונקים גדולי-ממדים, יוצרת את מארג החיים: רקמת הקשרים המסועפת ואינסוף התהליכים הכימיים והפיזיקליים שקושרים יחד את האטמוספרה, הגיאוספרה, ההידרוספרה והביוספרה למערכת סביבתית אחת – היא כוכב הלכת 'ארץ'. פעילות המגוון הביולוגי יוצרת את שירותי המערכות האקולוגיות, המאפשרות חיים על פני כדור הארץ: חמצן באוויר, מים לשתייה, קרקע פורייה, אקלים שמתאים לחיי האדם, מזון, חומרי טבע ועוד.
מדידת המגוון הביולוגי
בהתייחסותנו למגוון הביולוגי, עלינו להתייחס לממדיו המרובים: לשונות הגנטית, למגוון המינים ולמגוון המערכות האקולוגיות, ולאופנים שבהם משתנים ממדים אלו בזמן ובמרחב. תהליכי השינוי של המגוון הביולוגי בזמן ובמרחב, על פני תקופות זמן ארוכות, הם תהליכים אבולוציוניים וביוגיאוגרפיים; תהליכים המתרחשים בתקופות זמן קצרות יותר הם בדרך כלל תהליכים אקולוגיים, שיכולים ללמד אותנו על תפקוד המערכות האקולוגיות ושירותי המערכת האקולוגית שמהן אנחנו, בני האדם, נהנים.
למרות הכלים הרבים ומקורות מידע שרק גדלים, קשה למדוד במדויק את המגוון הביולוגי. עם זאת, במרבית המקרים אין צורך במדידה מדויקת כדי לדעת את מגמות השינוי של המגוון הביולוגי בזמן ובמרחב, ואת המשמעויות הנגזרות מכך לתפקוד המערכות האקולוגיות, לשירותי המערכת האקולוגית ולרווחת האדם. לכן, בדרך כלל, מדידת המגוון הביולוגי תתבצע על ידי מדדים אינדיקטורים, במרבית המקרים דגימה של מינים מסוימים בבית הגידול.