08:55
המוזיאון סגור עכשיו
הפתיחה הבאה היום ב 10:00
הדפסהשיתוף

משבר המגוון הביולוגי

בפתח העשור השלישי של המאה ה-21 אנו ניצבים בעיצומו של משבר שלא היה כמותו מאז היווצרות החיים על פני כדור הארץ - משבר המגוון הביולוגי

ענת פלדמן | פורסם ב-23 פברואר 2021

אחד המאפיינים של המגוון הביולוגי הוא היותו דינמי – המערכות האקולוגיות נמצאות בשינוי מתמיד, מינים נוצרים ואחרים נכחדים. זהו תהליך טבעי באבולוציה של החיים על פני כדור הארץ, כפי שאפשר ללמוד למשל מעדויות של מאובנים. אולם מאז המהפכה התעשייתית (אמצע המאה השמונה-עשרה), וביתר שאת מאז שנות השבעים של המאה העשרים, תהליכים אלו מואצים בעקבות מעורבות הולכת וגוברת של האדם בטבע. בפתח העשור השלישי של המאה העשרים ואחת אנו ניצבים בעיצומו של משבר שלא היה כמותו מאז היווצרות החיים על פני כדור הארץ – מינים מאוימים ונכחדים, בתי גידול נהרסים ומערכות אקולוגיות משתנות לבלי הכר.

איבוד שטחי יער בקמבודיה: ימין - 20.2.1999, שמאל - 5.2.2017. מקור: אתר נאס"א

איבוד שטחי יער בקמבודיה: ימין – 20.2.1999, שמאל – 5.2.2017. מקור: אתר נאס"א

כדי לעקוב אחר מצבו של המגוון הביולוגי פיתחו מדענים כמה מדדים. אחד מהם הוא ה-Living Planet Index (LPI). LPI מבטא את מגמות השינוי במצבן של אוכלוסיות של בעלי החוליות (דגים, דו-חיים, זוחלים, עופות ויונקים) במערכות אקולוגיות יבשתיות, מימיות וימיות. המדד פורסם לראשונה ב-1970, וערכו נקבע ל-1. מאז ועד 2016 הוא ירד ב-68% (מבוסס על 4,392 מינים ב-20,811 אוכלוסיות בכלל היבשות). משמעות הדבר היא שבממוצע גודלן של אוכלוסיות בעלי החיים במערכות האקולוגיות היבשתיות הוא פחות מחצי בהשוואה לגודלן ב-1970. הירידה אינה זהה במקומות שונים בעולם, והיא גדולה במיוחד באזורים הטרופיים של אמריקה (94%).

השינוי במדד LPI, המקור: https://livingplanetindex.org/

השינוי במדד LPI, המקור: https://livingplanetindex.org/

הכחדת מינים

דוח של האו"ם משנת 2019 קבע כי 25% ממיני בעלי החיים והצומח נמצאים בסכנה, וכי ללא נקיטת אמצעים לשימורם מיליון מהם צפויים להיכחד בעשורים הקרובים. על פי הערכות, קצב הכחדת המינים כיום גבוה פי כמה עשרות עד מאות מאשר בעבר, דבר המוביל לצמצום של מגוון המינים בקצב שלא היה כמותו בהיסטוריה של החיים על פני כדור הארץ. הארגון העולמי לשמירת טבע (International Union for the Conservation of Nature and Nature Resources, IUCN), מפרסם מדי שנה את ה"רשימה האדומה", רשימת המינים המאוימים ביותר בכל קבוצה טקסונומית, בחלוקה למינים שהם בסכנת הכחדה חמורה (CR), מינים שהם בסכנת הכחדה (EN) ומינים שהם פגיעים (VU). ברשימה של 2020 מופיעים למעלה מ-35 אלף מינים מאוימים, שהם 28% מכלל המינים שנבדקו. בין המינים הללו נמנים כ-40% ממיני הדו-חיים, 38% מהזוחלים, 14% מהעופות ו-26% ממיני היונקים. חשוב לזכור שהכחדה של מינים לא רק מצמצמת את מגוון המינים, אלא גם משנה את הרכב האוכלוסיות ואת הרכב המערכות האקולוגיות שעל פני כדור הארץ, ולכן גם משנה את תפקודי המערכות האקולוגיות ואת מחזורי החומרים בטבע.

משבר המגוון הביולוגי הוא לא רק נושא סביבתי. למגוון הביולוגי יש חשיבות רבה בכל תחום של האנושות – בהיבט הכלכלי, הביטחוני, האתי והמוסרי, והמשך אובדנו פוגע ביכולתנו להשיג את המטרות שהציב האו"ם לפיתוח בר-קיימא. על כן יש חשיבות רבה להבנת הגורמים המניעים את המשבר.

הכחדת מינים, דו"ח האום, מקור: https://ipbes.net/sites/default/files/2020-02/ipbes_global_assessment_report_summary_for_policymakers_en.pdf

הכחדת מינים, דו"ח האום, מקור: https://ipbes.net/sites/default/files/2020-02/ipbes_global_assessment_report_summary_for_policymakers_en.pdf

גורמי השינוי

הגורם העיקרי למשבר המגוון הביולוגי הוא הרס ושינוי של בתי הגידול, הנובע בעיקר משינוי הייעוד של הקרקע לצורכי חקלאות, כרייה והפקת אנרגיה, בנייה, סלילת כבישים ועוד. מבין אלו השפעתה של החקלאות היא הניכרת ביותר. כך למשל לפני 1,000 שנים שטחן של הקרקעות ששימשו לחקלאות היה 4 מיליון קמ"ר, וכיום השטח הכולל של שטחי החקלאות הוא למעלה מ-50 מיליון קמ"ר, כ-38% מהשטח היבשתי של כדור הארץ.

גורם נוסף הוא ניצול יתר של מינים לצרכים שונים, למשל למזון, למסחר ולהפקת אנרגיה. הבעיה חמורה במיוחד במערכות אקולוגיות ימיות, הסובלות מדיג יתר (אך לא רק). משנת 1961 ועד 2017 גדלה צריכת הדגה העולמית ב-3.1% מדי שנה – קצב הגבוה כמעט פי שניים מקצב גידול האוכלוסייה האנושית באותן שנים. בשנת 2018 לבדה נצרכו 178 מיליון טונות של דגה למאכל ולשימושים אחרים (הפקת שמן למשל), לעומת 20 מיליון טונות בשנת 1950. על פי הערכות של ארגון המזון והחקלאות (FAO – Food and Agriculture Organization), רק כ-66% מהדגה בעולם מנוצלת באופן שמאפשר דיג בר-קיימא, בהשוואה ל-90% בשנת 1970.

גורם שינוי שלישי הוא שינויי אקלים. מאז המחצית השנייה של המאה התשע עשרה (1850–1990) עלתה הטמפרטורה העולמית הממוצעת ב-0.87 מעלות צלזיוס וטמפרטורת פני השטח ב-1.53 מעלות צלזיוס. בשנת 2019 הייתה הטמפרטורה הממוצעת גבוהה ב-1.15 מעלות צלזיוס בהשוואה לתקופה של 1850–1900. ההתחממות הגלובאלית מגבירה את התדירות ואת העוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים כגון גלי חום, סופות אבק, בצורות ושיטפונות. לכל אלו השפעות מרחיקות לכת על מגוון המינים, בתי הגידול והמערכות האקולוגיות.

תופעת המינים הפולשים, שהתרחבה מאוד במאה העשרים, היא גורם שינוי רביעי. מינים פולשים משפיעים על המערכת האקולוגית שאליה הם מגיעים במגוון של צורות, למשל תחרות עם מינים מקומיים, הכחדה של מינים או צמצום אוכלוסיות והעברת מחלות. במקרים חמורים הם אף עשויים לשנות את הרכב המערכת האקולוגית כולה.

גורם פגיעה ישיר חמישי הוא זיהום. זיהום, ובפרט העמסת יתר של נוטריינטים, נחשב כגורם שינוי עיקרי במערכות אקולוגיות של מים מתוקים וגם במערכות אקולוגיות יבשתיות וימיות. עודף הנוטריינטים הוא תוצאה של דישון יתר שמטרתו הגדלת יכולת ייצור המזון בחקלאות. ב-50 השנים האחרונות גדל הדישון החנקני פי חמישה והדישון הזרחני פי שלושה.

 

מקורות וקריאה נוספת

FAO (2019). The State of the World’s Biodiversity for Food and Agriculture. J. Bélanger & D. Pilling (eds.). FAO Commission on Genetic Resources for Food and Agriculture Assessments. Rome. 572 pp. (http://www.fao.org/3/CA3129EN/CA3129EN.pdf)

IPBES (2019). Summary for policymakers of the global assessment report on biodiversity and ecosystem services of the Intergovernmental Science-Policy Platform on Biodiversity and Ecosystem Services. https://ipbes.net/sites/default/files/2020-02/ipbes_global_assessment_report_summary_for_policymakers_en.pdf

IPCC (2020). Special report: Climate change and land. https://www.ipcc.ch/srccl

Hannah Ritchie (2019, November 11). Half of the world’s habitable land is used for agriculture. Our World in Data. https://ourworldindata.org/global-land-for-agriculture.

WWF (2020). Living Planet Report 2020 – Bending the curve of biodiversity loss. https://livingplanet.panda.org/en-us/

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden