קוצן זהוב הוא מכרסם מדברי קטן. מקצת השערות המכסות את החלק האחורי של גבו הן זיפים קוצניים, ומכאן שמו. רגליו האחוריות ארוכות בהרבה מהקדמיות, ובכך מַקְנוֹת לו כושר קפיצה מעולה.
בישראל חי הקוצן הזהוב בעיקר באזורים סלעיים במדבר יהודה ובהר הנגב. הוא ניזון בעיקר מפְּרוקֵּי רגליים יבשתיים, אך גם מזרעים, חלזונות וחומר צמחי ירוק.
בימים קרירים הקוצן הזהוב פעיל בשעות היום, ובימים חמים נדחקת פעילותו לדמדומי הבוקר והערב. במשך הלילה הוא שוהה בנקיקי סלעים או במחילות שהוא מוצא (הוא אינו כורה אותן בעצמו). ככל הנראה, פעילותו היומית נובעת מ"הפסד" בתחרות עם הקוצן המצוי. במחקר נמצא שבמקומות שמהם הורחק הקוצן המצוי החל הקוצן הזהוב להיות פעיל גם בלילה.
ההיריון ארוך יחסית לעומת מכרסמים קטנים אחרים (כ־ 40 יום), והגורים נולדים מפותחים יחסית: הם מכוסים שיער קצר, עיניהם ואוזניהם פקוחות, וזמן קצר לאחר ההמלטה הם כבר מסוגלים ללכת.
שם מדעי: Acomys russatus
קוֹצָן זָהֹב
מילים ולחן : שחר אבן צור
קוצן זהוב
גם אם לא הכרתם אותי
הנה אני בא לגנוב את ההצגה
כוכב זהוב
חי רק את הרגע
לא מצוי, אל תתבלבל – זהוב
אגדה חיה
אני חי לי במדבר
זה להיות או לא להיות
בין סלעים לנקיקים
בין תפילות למחילות
אני חייב לאכול כמעט הכול
פרוקי רגליים וזרעים וירקות
וחרקים וחלזונות
אתם יושבים בבתי קפה
אני עובד קשה
כי המדבר זה לא בופה
אין לי שמש אחרת
מתרוצץ לה כל היום
ובלילה בלילה
בדיוק כמוכם חולם חלום
כשמי גם פרוותי
זהובה וקוצנית
אני תמיד בתחרות
מול המצוי אל מול עצמי
אני לא אוגר
גם לא גרגר
במחילה שוב מסתתר
אותה תחושה, אותו הסבר
אני בסטרס אני חופר
אולי ארגיע, אשב לרגע, ארגע
זה לא חיים לרוץ
תמיד אני רודף אחרי דבר-מה
קוצן זהוב
גם אם לא הכרתם אותי
הנה אני בא לגנוב את ההצגה
כוכב זהוב
חי רק את הרגע
לא מצוי, אל תתבלבל – זהוב
אגדה חיה