הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
שממית החרמון היא מהשממיות הזעירות ביותר החיות בישראל. אורכה, כולל זנבה, הוא כשבעה סנטימטרים בלבד, אבל גופה מגושם מעט. צבעה כצבע נחושת, על גבה פסי רוחב שחורים עקלקלים ולרוחב זנבה טבעות צהובות וקשקשים מוגדלים וקוצניים.
לראשונה התגלתה שממית החרמון בשנת 1967. זו לטאה אֶנְדֶּמִית (ייחודית) לאזור החרמון, שם היא שוכנת בגובה 1,300 מטר ומעלה. היא פעילה בשעות היום, ואפשר לראותה נחבאת בנקיקי סלעים ומתחת לאבנים.
שממית החרמון נמצא בסכנת הכחדה בעיקר בשל התחום הגיאוגרפי המצומצם שבו היא נפוצה ורגישותו הגבוהה של בית הגידול שלה לפגיעה עקב פעילות האדם.
שם עברי ומדעי: שְׂמָמִית הַחֶרְמוֹן (Mediodactylus amictopholis)
שְׂמָמִית הַחֶרְמוֹן
שְׂמָמִית חֶרְמוֹנִית
מילים ולחן : שחר אבן צור
לא תכננתי שיר פרידה
אבל נותרתי בפסגה …לבד
בין אבנים ובין סלעים
1,300 מטרים מעל פני הים
שממית חרמונית, קשקשים על הגב
וזנבי מעוטר טבעות של זהב
אני ישראלית, הייתי סורית אתמול
עכשיו אני כאן כדי לשאול
איך גלגל מסתובב, איך קרה,
לא נשארה לנו פיסת אדמה
פעם מתחת כל אבן חיו עשר לטאות
פעם היו לי חברות
אני אנדמית לחרמון
זה אומר שאין אותי חוץ מכאן בשום מקום …בעולם
שממית חרמונית, קשקשים על הגב
וזנבי מעוטר טבעות של זהב
אני ישראלית, הייתי סורית אתמול
עכשו אני כאן כדי לשאול
איך גלגל מסתובב, איך קרה,
לא נשארה לנו פיסת אדמה
פעם מתחת כל אבן חיו עשר לטאות
פעם היו לי חלומות
איך גלגל מסתובב, איך קרה
לא נשארה לנו פיסת אדמה
כאן בין הסלעים רק שבעה סנטימטרים
אם אתם שומעים אז אל תרימו אבנים, כי
זה מסתור וזה בית כשקר וכשחם
גם אני לא הרמתי אבן מעולם
חיילים, אנשים, סוללים לי כבישים
עוד טנק, עוד אוטובוס מלא תיירים
ואני לטאה, חיה רק בחרמון
מה ביקשתי כבר, סלע? בשבילי זה ארמון
בשירה ובשיר שתכירו אותי
ואולי ניפגש בעולם אמיתי
אמיתי כמו השלג כמו הזריחה
בני אדם, התנצלות תתקבל בברכה
כשאתם מטיילים אל תרימו אותי
לא, אני לא פריט מאוסף פרטי
אך אם הגעתם עד הלום
סלאם עליכום ושלום!
