באנו חושך לגרש?

21 בדצמבר הוא היום הקצר ביותר בשנה, או הלילה הארוך ביותר. הצורך האנושי בתאורה מלאכותית על מנת להאריך את שעות הפעילות גרם לנו לתהות: כיצד משפיעה התאורה המלאכותית על הטבע ועל האדם?

יותר מ-80% מאוכלוסיית בני האדם חשופים לתאורה מלאכותית בשעות הלילה, כזו המשבשת את ההבחנה בין יום ללילה. זיהום אור מוגדר ככלל ההפרעות הנגרמות מהתאורה המלאכותית. זיהום אור לא מסתכם רק בקושי לראות את גרמי השמיים בשטחים הולכים וגדלים רחבי הארץ. התאורה המלאכותית משפיעה על תהליכים פיזיולוגיים ואחרים בצמחים, בבעלי חיים וגם באדם.
בניגוד לסוגים אחרים של זיהום, זיהום אור היא הפרעה שאפשר לצמצם בקלות יחסית. זיהום האור נפסק כשהאור נכבה. באמצעות תכנון נכון אפשר לייעל את השימוש בתאורה המלאכותית ואפילו לחסוך בחשמל.

דברים רבים השתנו בכדור הארץ במהלך שנות קיומו. הרכב האוויר והקרקע עברו שינויים מרחיקי לכת, מינים שונים התפתחו ונעלמו, ואפילו האקלים עובר שינויים שאנחנו ערים להם היום יותר ויותר. עם זאת, דבר אחד היה ונותר קבוע: מחזוריות היום והלילה לאורך היממה ולאורך עונות השנה (התארכות הימים והתקצרותם). זו כנראה הסיבה לכך שכמעט לכל היצורים החיים יש מנגנונים המבוססים על מחזורי אור וחושך המשפיעים על פעילותם, קרי, שעון ביולוגי. התאורה המלאכותית שיצר האדם שינתה את כללי המשחק. כשאנחנו מאירים את הפארקים, הרחובות והבתים שלנו, אנחנו גורמים לזיהום אור, כלומר, לעודף תאורה, הזולג לשטחים הפתוחים ומשנה את אורך היום והלילה הטבעיים. זיהום האור משנה את התנהגותם של בעלי חיים וצמחים, החל מהרגלי האכילה שלהם, דרך יכולות ההתמצאות שלהם וכלה ביכולתם להתרבות.

איך בודקים את השפעת זיהום האור?

אביב אבישר, חוקרת במכון דש"א שבמוזיאון הטבע, עוסקת כיום בזיהום אור בהיבט הרגולטורי, אך היא התוודעה לנושא כמעט במקרה. במהלך במסגרת לימודי התואר השני במעבדתה של פרופ' תמר דיין, יו"ר מוזיאון הטבע, חקרה אבישר את השפעתם של גני אירועים בכרמל על מכרסמים. אבישר הציבה מלכודות במרחקים שונים משלושה גני אירועים ואספה נתונים על מצבם הבריאותי של הפרטים שלכדה, כמו גם על הרכב החברה. אבישר מצאה קשר מובהק בין המרחק שבו נמצאו המכרסמים ובין מצבם הבריאותי, שאותו בחנה באמצעות בדיקת משקל הגוף, מספר הטפילים ושיעור הפרטים המתרבים (למשל, נקבות מניקות או בהיריון). בשלב השני ניסתה אבישר להבין מהו הגורם אשר משפיע לרעה על בריאותם של המכרסמים. על פי הממצאים, בהשפעה השלילית אפשר היה להבחין גם במכרסמים שנלכדו במרחק של 250 מטר ויותר מגן האירועים, אך במרחק הזה לא הייתה עוד השפעה של השלכת פסולת מזון או רעש. הגורם המשפיע היחיד שהגיע למרחק זה היה האור שהבליח מגני האירועים. מאז עוסקת אבישר ברגולציה של זיהום אור במטרה לקדם שינוי. במסגרת עבודתה במכון דש"א פרסמה אבישר סקירה וניתוח מקיפים של המצב החקיקתי בישראל בהשוואה למצב במדינות העולם.

מחקר אחר שנערך במוזיאון הטבע בתחום זה הוא מחקרה של אלה פישמן ממעבדתה של ד"ר נטע דורצ'ין, אשר בחנה את השפעת זיהום אור על גחליליות. גחליליות מחזרות באמצעות איתותי אור, שהן מפיקות באיבר מיוחד בבטנן בתהליך הנקרא ביולומינציה (הארה ביולוגית). הזכרים והנקבות מתקשרים על ידי איתותי אור, ולכל מין גחלילית יש דפוס איתות ותדירות הבהוב ייחודית. יחודו של המחקר של פישמן בכך שהוא בודק את השפעת זיהום האור על הגחליליות באופן מבוקר ולאורך כל ימי חייהן. במחקר קודם דגמו גחליליות מהטבע ובחנו את ההשפעה לאורך יממה, בעוד שבמחקר הנוכחי גידלה פישמן את הגחליליות במעבדה ובדקה את השפעת זיהום האור מרגע הגחתן מהגולם ולאורך כל חייהן. המחקר כלל בחינה של מדדי תנועה של הגחליליות, המשמשים מדד למאמצי הרבייה שלהן.

יוצאים מסנכרון

בצמחים ובבעלי חיים המתרבים ברבייה מינית יש צורך בסנכרון בין הזכרים והנקבות. תהליכי חיזור ורבייה של מינים שונים מסתמכים על מחזורי היום והלילה, ותאורה מלאכותית גורמת לשינויים במחזוריות הזו.
במחקר שנערך לאחרונה התגלה כי זיהום האור פוגע בתהליך החיזור של צרצר השדה. המחקר נערך על ידי פרופ' אמיר אילי וקרן לוי מבית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע באוניברסיטת תל אביב  ופרופ' ענת ברנע מהמחלקה למדעי הטבע והחיים באוניברסיטה הפתוחה, ובהשתתפות יואב ויגרצין ממעבדתו של פרופ' אילי ורוני עפרוני מאוניברסיטת תל אביב.

הצרצרים הזכרים מזמינים את הנקבות להזדווגות על ידי הפקת קולות צרצור באמצעות חיכוך כנפיהם הקדמיות. לצרצרים מחזור פעילות קבוע ומסודר, והחיזור מתבצע בשעות הלילה ונפסק בשעות היום. במחקר נמצא כי חשיפה לתאורה מלאכותית, חלקית או מלאה, גורמת לשינוי בהתנהגותם של הצרצרים. במחקר נחשפו צרצרי שדה לתנאי תאורה שונים, נבדקה ההשפעה על שתי התנהגויות – צרצור ותנועה בשטח – וחושבו מקצבי הפעילות שלהם. נמצא ש-80% מהצרצרים שנחשפו להארה בחלק משעות החשכה יצאו מסנכרון טבעי ופיתחו מקצב פנימי המנותק מהסביבה, ו-5% נוספים איבדו את המקצב לחלוטין. עוד נמצא כי כל הצרצרים שנחשפו לתאורה מלאכותית במשך כל שעות היממה, איבדו את החיבור לסביבה ויצאו מסנכרון, כאשר 29% מהם אבדו כל סנכרון, צרצרו ושוטטו ללא תבנית כלשהי. מכיוון שהצרצור הוא אמצעי התקשורת בין הזכרים לנקבות, זיהום אור יכול להוביל לפגיעה ברבייה של מין זה.

כמה אור זה "יותר מידיי"?

לאור ממדי התופעה וההשפעות המרחיקות הלכת שלה על הטבע והסביבה, חוקרי המארג, התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל שבמוזיאון הטבע, עוסקים בימים אלו בהכנת דו"ח מצב הטבע 2022, שיתפרסם בחודש מרץ הקרוב. הדו"ח, המתפרסם אחת לשנתיים וזמין לציבור, בוחן בכל פעם נושאים שונים הקשורים לאקולוגיה וסביבה בישראל. הדו"ח הנוכחי יעסוק, בין היתר, בזיהום אור אקולוגי ובהשלכותיו על המערכות האקולוגיות בישראל.

לצורך כך ניתחו חוקרי המארג את תצלומי הלווין של סוכנות החלל נאס"א, המתעדים את עוצמות התאורה המלאכותית בשעות הלילה ברחבי העולם, במטרה לבחון את הקף התופעה בישראל. זהו הניתוח המקיף ביותר שנערך בנושא זה בארץ עד כה, והוא בוחן את מגמות והשינויים לאורך השנים. על מנת להבין את השפעות זיהום האור חילקו החוקרים את הארץ לאזורים שונים על פי מאפייניהם, אזורים עירוניים, שמורות טבע וכו', ובדקו את עוצמות האור שנקלטו על ידי הלווין בכל אזור. בנוסף, החוקרים הגדירו ערכי סף להשפעה על מערכות אקולוגיות, כלומר מהן רמות התאורה שידועות כעלולות לשבש את התנהגותם ותפקודם של צמחים ובעלי חיים שונים.

 יש אור בקצה המנהרה!

בניגוד לסוגים אחרים של זיהום, זיהום אור הוא הפרעה שאפשר לצמצם בקלות יחסית. זיהום האור נפסק כשהאור נכבה. חלק מהאור שנפלט מגופי תאורה הוא "אור מיותר", כלומר אור שאיננו מכוון לאזור שרוצים להאיר, וזולג לשטחים הפתוחים ואף לשמיים. מניעת זיהום אור אין פירושה להיות בחשכה. המשמעות של מניעת זיהום אור היא להאיר רק את השטח שאותו רוצים להאיר ולא לאפשר זליגה של אור לשטחים הטבעיים. באמצעות תכנון נכון אפשר לייעל את השימוש בתאורה המלאכותית, ואפילו לחסוך בחשמל. זהו אחד המקרים שבהם הטבה עם הסביבה גם חוסכת עלויות. כבר כיום יש עיריות שמנסות להקטין את זיהום האור על ידי התאמת תאורת הכבישים והמקומות הציבוריים. מצפה רמון היא אחת מהערים שלקחה אחריות על הנושא, בין היתר בשל קרבתה למכתש רמון שהוכרזה כשמורת טבע אור כוכבים בינלאומית.

אז מה אפשר לעשות? לכבות, או לפחות להחליש, אורות לא הכרחיים, לכוון את התאורה כך שהיא תאיר רק את האזור הנחוץ ולהשתמש בנורות חסכוניות שמאירות בצבע צהוב חם (2700-3200 קלווין).