בסבך הקנים | ממשק חישות קנים בנחלים ובשטחי חקלאות

קנה מצוי, צמח רב-שנתי מקומי ממשפחת הדגניים, הוא אחד הצמחים הסתגלתניים והנפוצים ביותר בעולם, וגם בישראל. לצמח קנים חלולים, זקופים וגבוהים, שבראשם תפרחת יפה דמוית מברשת. חישת קנים, סבך הקנים הצפוף שצמחי הקנה יוצרים לאורך גדות נחלים ובתי גידול לחים אחרים, הוא מראה שכיח ברוב אזורי ארצנו ומוכר בוודאי לכולנו. פסטורלי? אולי. אך כשחישות הקנים מתפשטות ומשתלטות על שטחים נרחבים, הן מהוות מטרד אקולוגי וסביבתי שכלל לא פשוט להתמודד אתו.

אף שיש הסכמה רחבה בקרב מנהלי השטח לגבי הצורך לווסת את האוכלוסיות המתפרצות של הקנה המצוי, אופי הממשק המתאים לטיפול בבעיה בשטח שנוי במחלוקת. וזה האתגר: למצוא את הדרך לממשק וניהול נכונים של חישות הקנים.

בין המצוי לרצוי

הקנה המצוי גדל במגוון של בתי גידול לחים: בגדות נחלים וביצות, בשולי מעיינות, במלחות וגם בבתי גידול מופרים ומזוהמים, כגון תעלות ניקוז וביוב, נחלים שזוהמו במי שופכין, שולי בריכות דגים ועוד. הקנה יכול לגדול בהצלחה בקרקעות מסוגים שונים ובטווח גדול של תנאי סביבה. הוא מתרבה ביעילות, וקצב הצימוח וההתחדשות שלו גם אחרי שריפה או כיסוח מהיר ביותר.

במערכות אקווטיות טבעיות, הקנה המצוי הוא מין בר שמהווה חלק מהמערכת האקולוגית ונמצא בשיווי משקל עם חברות צומח מקומיות. חישות הקנים הן בית גידול למינים רבים של צמחים ובעלי חיים ומסדרון אקולוגי עבורם. חישות הקנים תורמות למורכבות המבנית של המערכת האקולוגית ולמגוון הביולוגי המאכלס אותה. סבך הקנים הצפוף מגביל את פעילות האדם בבתי הגידול הלחים הטבעיים הללו, ולעיתים אף מסתיר אותם מעיני הציבור, ובכך שומר עליהם. בנוסף, הקנה המצוי מספק שירותי מערכת אקולוגית חיוניים, כגון מיתון השפעות של שינוי האקלים, האטת זרימות מים והפחתת סיכוני שיטפונות, טיהור מים ועוד.

בעשורים האחרונים, בין השאר בעקבות זיהום והרעת מצבם של בתי הגידול הלחים בישראל, הסתגלנות של הקנה למשרע רחב של תנאי סביבה נותנת לו יתרון והוא הופך הרבה פחות "ידידותי". במקומות כאלו, שבהם מופר האיזון הטבעי של המערכת, הקנה המצוי משגשג, דוחק מיני צומח מקומיים והופך למין דומיננטי ולעיתים יחיד בשטח, עם כל ההשלכות שיש לכך על המגוון הביולוגי. יצירת עומדים צפופים של קנים גם משפיעה על כושר הניקוז של הנחל או התעלה. עומדים צפופים עשויים לסתום את ערוץ הזרימה, להאט משמעותית את מהירות הזרימה ולעודד שקיעת סדימנט. תהליכים אלו משפיעים על כושר ההולכה של הערוץ ועלולים לעודד הצפות ושיטפונות של השטחים לצד הנחל. בנוסף לכך, הקנה מתפשט אל מחוץ לבית גידולו הראשוני ומתבסס באופן אגרסיבי בשטחים סמוכים, חקלאיים ואחרים, שבהם הוא לחלוטין אינו רצוי.

יודע חקלאי פיקח?

התפשטות הקנה מנחלים ותעלות ניקוז אל תוך שטחים חקלאיים מהווה פגיעה בגידולים ואיום על מקור פרנסתם של החקלאים. במקומות שבהם יש השקיה עודפת או ניקוז לקוי, הקנה חודר לעומק השטח ומתחרה עם הגידול החקלאי על משאבים; עומדי הקנה הצפופים משמשים מקום מסתור לחיות בר שפוגעות בתשתיות ההשקיה; והקנים עצמם מהווים מקור מדבק לכנימת עש הטבק ומזיקי חקלאות אחרים. בנחל עקרון ובנחל השלושה שבאגן ניקוז שורק, לדוגמה, קיימים כמה מוקדים משגשגים וגדולים במיוחד בהיקפם של צמחי קנה. רשות הניקוז שורק-לכיש פועלת לפתוח את הנחלים שנסתמים בחישות הקנים באופן תדיר, בעיקר בכדי להקטין את סכנת ההצפה בשטחים חקלאיים שגובלים בהם. החקלאים, מצדם, מנהלים אף הם מאבק מתמשך בקנה שפולש לשטחי העיבוד שלהם, ומבחינתם כל האמצעים להרחקתו  כשרים.

מסתבר, שניהול אוכלוסיות של קנה מצוי הוא משימה לא פשוטה. החקלאים ומנהלי השטח נוקטים מגוון שיטות בניסיון למגר את הקנה המצוי: רעיית בקר, חיפוי סולארי, הדברה כימית ושימוש בקוטלי עשבים, שריפות יזומות, תחזוקה מכנית אגרסיבית (כיסוח, קציר, עקירה, ריסוק וסילוק), ועוד. שיטות אלה, לא רק שאינן פותרות את הבעיה לצמיתות, אלא מקנות במקרים רבים יתרון תחרותי לקנה, שניחן ביכולת השתקמות גבוהה, וגורמות לנזק אקולוגי וסביבתי.

"לחוש" את חישות הקנה– חקר מקרה

לצורך לימוד מעמיק של הסוגיה באגן ניקוז שורק, וכדי לאתר ולזהות גורם מרכזי שמעודד את התפתחות החישות קנים בהיקפים גדולים, ערך צוות מכון דש"א (דמותה של ארץ), יחד עם משרד אורי מורן, דב גולדווין וד"ר עודד כהן, "חקר מקרה" יסודי באפיקי הנחלים עקרון והשלושה. במסגרת המחקר (ביולוגיה, תפוצה ושיטות לניהול אוכלוסיות מתפרצות של קנה מצוי), שבוצע במימון קרן נקודת ח"ן, התקיימו סיורים וראיונות עם חקלאים תושבי האזור וכן עם נציגים מרשות הניקוז שורק-לכיש. בנוסף לכך, נערכה סקירת ספרות מעמיקה ונבחנו עשרות צילומי אוויר (משנת 1944 ועד היום), שבהם תועדו השינויים בשימושי הקרקע בשטח לאורך השנים.

ממצאי המחקר מראים שקיים קשר בין התפשטות חישות הקנים לשינויים מעשה ידי אדם באזור בעשורים האחרונים. נראה, שהסיבה העיקרית להתרחבות הדרמטית של חישות הקנים ולגלישתן אל מעבר לגבולות הנחל היא התפתחות המטעים לצד הנחלים, שכללה חקלאות אינטנסיבית והשקיה של המטעים, ואולי גם שינוי בהרכב הכימי של מי ההשקיה. לדברי ד"ר אביב אבישר, ממובילות המחקר מטעם מכון דש"א, חשוב להסביר זאת לחקלאים ולמנהלי השטח, לנסות למצוא פתרונות מתאימים לוויסות התפשטות הקנים ולהגביל את השימוש בדרכי פעולה ובממשקים לא יעילים, שפוגעים בתפקוד הנחלים ובמערכת האקולוגית. המחקר מעלה כיווני פעולה שנראה שיש להם פוטנציאל למיתון תהליכים שליליים, כמו הרחבת רצועות נחל, טיפול משולב לדיכוי הקנה ובניית מערכת אקו-הידרולוגית יציבה, שבתנאים מסוימים תוכל להביא לדחיקת הקנה.

אורי רמון, מנהל מכון דש"א, מוסיף: "למרות ממדי התופעה ועלויות הטיפול הגבוהות, המחקר על הקנה המצוי בארץ נמצא בראשיתו ועדיין קיימים פערי ידע לא מעטים. יש לערוך סקרים ומחקרים נוספים", ממליץ אורי, "שיוכלו לסייע בהנחת תשתית ידע משופרת, לשם קבלת החלטות מושכלת לניהול מיטבי של השטח".

לאחוז את הקנה בשני קצותיו

הקנה המתפרץ מציב אתגר לא פשוט למנהלי השטח בהיבטים של ניקוז, ניהול חקלאי ושמירת טבע. הכלים הקיימים לניהול אוכלוסיותיו מוגבלים ביעילותם, ולצד התועלת, יש להם מחיר כלכלי וסביבתי גבוה. הממשק הטיפוסי הנהוג במרחב המשותף לנחל ולחקלאות פוגע בשתי המערכות גם יחד. בניהול חישות הקנים יש לשאוף ליצירת איזון בין נוכחותו הטבעית של הקנה באפיקי נחלים וברצועות חיץ (אזורי מעבר שיש במקומות מסוימים בין הנחל לגידולים החקלאיים), ובין מניעת התפרצותו. שינוי הממשק הקיים במרחב המשותף למערכת הנחל ולמערכת החקלאית ויישום המלצות לממשק נכון עשויים להשיב לכל אחת מהמערכות הללו תפקודים שנפגעו, להעצים את השירותים והתועלות שמערכות אלו מספקות ולממש את הפוטנציאל של קיומן שתי המערכות זו לצד זו. כך, על פי מדריך לשיקום נחלים במרחב החקלאי של אגמא (המרכז לאגני היקוות, נגר ונחלים) ושותפים.

בפרויקט ההדגמה שיקום מעלה נחל נהלל, אשר נמצא בתחומי ״משק המודל לחקלאות בת-קיימא״ במרכז מחקר נווה יער, בוצעו בשנים 2023-2021 כמה פעולות לשיקום שטח כולל של כ-60 דונם בגדות וברצועת החיץ של מעלה נחל נהלל. כחלק מהשיקום נעשו פעולות לטיפול בקנה המצוי ולעידוד צימוח של מינים מקומיים. על בסיס התובנות והניסיון שנצבר בפרויקט זה נכתב מדריך מקצועי, שמרכז ידע תיאורטי ומציע "סל" פעולות משולבות והמלצות מעשיות לריסון של קנה מצוי בגדות נחלים, בגישת ניהול אדפטיבי (מותאם) והתערבות מתונה: טיפול בקנה ודחיקתו באמצעות כיסוח בעצימות משתנה ונטיעת עצים, ופעולות עקיפות, שכוללות שיפור התנאים האביוטיים בנחל ובסביבתו באמצעות טיוב איכות המים בנחל וביסוס רצועת חיץ של צמחייה מקומית, בין גדות הנחל לשטחים החקלאיים.

מיזמים מקומיים כדוגמת פרויקט נחל נהלל, סקרים, מיפוי, מחקרים על השפעת ממשקי טיפול שונים וכדומה ושיתוף פעולה עם חקלאים, מנהלי שטח ובעלי עניין אחרים, יכולים להוות בסיס לתשתית ידע מעשי לריסון קנה מצוי ולסייע בשיקום ובשמירה על נחלים ובתי גידול לחים בעלי רגישות אקולוגית גבוהה, לצד תמיכה בחקלאים ושמירה גם על האינטרסים החשובים שלהם.

מקורות וקריאה נוספת: 

• לדף המחקר באתר מכון דש"א- ביולוגיה, תפוצה ושיטות לניהול אוכלוסיות מתפרצות של קנה מצוי (Phragmites australis) | אביב אבישר, אורי רמון, דב גולדווין, ד"ר עודד כהן, עמית מדינה, אורי מורן, סיגל עוז. מימון: קרן נקודת ח"ן.
• אבישר א, ואחרים. 2021. התפרצות קנה מצוי בבתי גידול לחים בישראל – ביולוגיה וממשק. אקולוגיה וסביבה 12(3): 45-47.
• אבישר א, ואחרים. 2021. בחינת ממשק חישות קנים בנחלים ובשטחי חקלאות. מסמך מסכם. מוגש לקרן נקודת ח"ן.
• אגוזי ר, ואחרים. 2023. ריסון קנה מצוי (australis Phragmites) צומח גדות מתפרץ, לטובת שיקום אפיקי נחלים ורצועות החיץ. | מדריך מקצועי.
• אגמא | מדריך לשיקום נחלים במרחב חקלאי https://agriculture.agma.org.il/