נחלים בעידן שינוי האקלים | נחל חרמון כמקרה בוחן

מעיינות שופעים, נחלי איתן שוצפים, שלוליות חורף וגופי מים מתוקים, שהיו בעבר חלק בלתי נפרד מנופי ארצנו, הם בבחינת "עולם הולך ונעלם" לנוכח השינויים הדמוגרפיים המואצים ושינוי האקלים. הזמנים משתנים, אבל לא תמיד צריך "לזרום עם השינוי".

מקום לדאגה

נחלים וגופי מים אחרים הם חיוניים לקיומנו. בין השאר, הם מספקים לנו מים לשתייה ולהשקיה, מווסתים את הטמפרטורה, ממתנים את האקלים ומשפיעים על דפוסי מזג האוויר המקומיים וגם מהווים מרחב לפנאי, נופש והנאה. אולם, במהלך העשורים האחרונים, מעל 80% מבתי הגידול המימיים והלחים ברחבי העולם נפגעו כתוצאה מפעילות אנושית. גם בישראל, מצב הנחלים חמור ביותר, והם מבתי הגידול המאוימים והרגישים ביותר, לא רק להשפעות האדם, אלא גם להשפעת שינוי האקלים.

זה הזמן להגן על בתי הגידול המימיים והלחים שלנו, לפעול לשימור המגוון הביולוגי באזורים שצפויים להיפגע ולשקם ככל האפשר את המערכות האקולוגיות הטבעיות.

שינוי האקלים – התחזית לאזורנו

ישראל מתאפיינת במזג אוויר יבש במשך מרבית ימות השנה, במקורות מים מעטים ובכמות משקעים נמוכה, ולפיכך נתונה במיוחד לשינויים אקלימיים. מודלים אקלימיים עדכניים לאזורנו מצביעים על מגמה של עלייה בטמפרטורות, לצד הפחתה בכמות המשקעים הכללית הצפויה בעשורים הקרובים. במקביל לכך, צפויה עלייה בתדירותם ובעוצמתם של אירועי גשם קיצוניים, כפי שכבר מדגימים החורפים של השנים האחרונות. המשמעות היא הגברת הנגר העילי מחד גיסא והקטנת המילוי החוזר של האקוויפרים (מאגר מי התהום) מאידך גיסא.

על פי נתונים עדכניים, ירידה של אחוזים בודדים בכמות הגשמים עשויה להתבטא בירידה של עשרות אחוזים בנפח המים המגיעים לאקוויפר ומזינים את המעיינות. להקטנת כמויות המים שיגיעו אל גופי המים החשובים שלנו –  הכנרת, ים המלח, הנחלים ובריכות החורף – תהיינה השלכות על משק המים בישראל, וכתוצאה מכך, על אספקת המים לשימושים שונים. וחמור מכך: העלייה הצפויה בהתרחשותם של אירועים כגון סערות קשות, הצפות ושיטפונות, לצד בצורות, גלי חום ושריפות, עלולה לגבות מחיר כבד גם במונחים של נזק לרכוש ולחיי אדם.

ההשפעות וההשלכות של שינוי האקלים על נחלי ארצנו

דו"ח מצב הטבע 2022 של המארג (התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל; מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב) מצא, שבעקבות הירידה בכמות המשקעים והעלייה בטמפרטורה הממוצעת בישראל, צפויה פגיעה משמעותית בבתי גידול של מים מתוקים (אקווטיים) כנחלים, מעיינות ובריכות חורף, שתפקודם התקין והמגוון הביולוגי שבהם תלויים במידה רבה בזמינות המים, בכמותם ובאיכותם.

על פי הממצאים המוצגים בדו"ח, שינוי האקלים צפוי לקצר את "עונת המים" בנחלי האכזב ובבריכות החורף. כתוצאה מכך, משך הזמן שבו בעלי החיים יוכלו להשלים את מחזור חייהם יתקצר, מה שעלול להביא לכך שהם יעברו מחזור חיים קצר במיוחד (ואז גופם כבוגר יהיה קטן מהרגיל) או אף לא יסיימו אותו כלל. גם נחלי איתן עלולים להשתנות בעקבות שינוי האקלים, וחלקם יהפכו לנחלים עונתיים. במצב כזה, המים צפויים לחדול לזרום ברציפות ולהיקוות לבריכות קטנות ומקוטעות לאורך הערוץ. זה עלול להיות קריטי במיוחד עבור מינים התלויים במים בכל מחזור החיים שלהם (רכיכות מסוימות, סרטנים, דגים).

העלייה בטמפרטורות והגברת האידוי גורמות לירידה בנפח המים, דבר שגורם לעלייה בריכוז מלחים, מזהמים וחומרי דשן (כמו חנקן וזרחן). עלייה בריכוז הדשנים עלולה להביא לפריחת חיידקים ואצות ולירידה בכמות החמצן המומס במים (בתנאים מסוימים), מה שיוביל בסופו של דבר להרעה נוספת באיכות המים. שינויים אלה עשויים להשפיע על הרכב החברות בכל בתי הגידול של מים מתוקים, ובמיוחד במקווי מים רדודים ללא זרימה. מינים בעלי ספציפיות גבוהה לבית גידול (למשל, מינים חובבי זרימה, שקיומם תלוי בזרימת המים) או בעלי רגישות גבוהה למליחות, לטמפרטורות גבוהות או לריכוזי חמצן נמוכים, עשויים להיעלם מהחברה. את מקומם יתפסו מינים עמידים יותר, מקומיים או פולשים. תהליכים אלה, הנכונים בחלקם גם לגבי צמחים, יגבירו עוד את הפגיעה במגוון הביולוגי המקומי.

העלייה בתדירותם ובעוצמתם של סופות גשם, הצפות ושיטפונות צפויה להגביר את הסחיפה בנחלי איתן ובנחלי אכזב, ואף לשנות את מבנה הקרקעית וגדות הנחל, כולל הצמחייה. הרס פשטי ההצפה והתשתית הטבעית של אגני הניקוז של הנחלים, כולל כיסוי הצומח, פוגע ביכולות ספיגת המים והחלחול ומגביר עוד יותר את עודפי הנגר העילי והסכנות הכרוכות בו.

המשמעות של כל אלה היא פגיעה חמורה בתפקוד המערכת האקולוגית של בתי הגידול המימיים והלחים ובשירותי המערכת שהיא מספקת, ובהם שירותי ויסות האקלים.

חוקרים עוקבים בדאגה אחר התייבשות נחל חרמון

ממסקנות דו"ח המארג עולה, כי קיימים פערי ידע משמעותיים לגבי השפעת שינוי האקלים על המערכות האקולוגיות בישראל, ובכללן אלו של הנחלים ומקווי המים הפנים-ארציים. כדי להקטין את פערי הידע וכבסיס לניהול בר-קיימא, הכולל צמצום נזקים וסכנות, שיקום מערכות שנפגעו ותכנון עתידי, יש צורך חיוני במחקר אמפירי ובניטור ארוך-טווח.

מכון דש"א (דמותה של ארץ) והמלא"ק (המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית), הפועלים גם הם במסגרת מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, לצד שותפים נוספים, השלימו ממש לאחרונה מחקר ארוך-טווח, שבחן את השפעת שינוי האקלים על נחל חרמון ומעיינות הבניאס והקצינים המזינים אותו. אלו מקורות מים חשובים בארצנו, שעתידם כמערכת אקולוגית טבעית, המהווה בית גידול ייחודי למגוון צמחים ובעלי חיים ומספקת שירותי מערכת חיוניים, נתון בסכנה. במחקר זה, נחל חרמון ועיינות הבניאס והקצינים – מקרה בוחן לתהליכי התייבשות כתוצאה משינויי אקלים (דו"ח מספר 7), תואר לראשונה התהליך האקולוגי של התייבשות נחל איתן, על כל המשתמע מכך.

החוקרים מצאו, שהשפעות האקלים באגן הכנרת מתבטאות בירידה בכמויות המשקעים, בהתקצרות העונה הרטובה ובעלייה במספר הימים בין אירועי גשם. בניתוח מידע מתחנות מטאורולוגיות באגן נחל חרמון נמצאו ירידה של כ-15% בממוצע המשקעים השנתי ב-50 השנים האחרונות וירידה בשפיעת מעיין הבניאס ומעיין הקצינים בשיעור של כ-20%. כתוצאה מכך, ירד בשבעה אחוז הנפח השנתי הכולל של הנחל.

כמתואר בדו"ח המחקר, עם הירידה בספיקת המים נחשפו בנחל אזורים שבעבר היו מכוסים במים, וכתוצאה מכך נפגעו מינים שאינם נעים במהירות, כגון רכיכות, ספוגים או טחבים. התייבשות גדות הנחל עם נסיגת מפלס המים מסכנת צמחיית גדה ייחודית, שלעיתים מפנה את מקומה לצמחייה פולשת. ניתוק ערוץ הנחל הראשי מצמחיית הגדות שלו גורר ירידה נוספת של הפאונה המאכלסת בית גידול זה. בתרחיש שבו ספיקות המים ימשיכו לרדת, הנחל הרציף יתייבש לרוב אורכו ושרידיו יהפכו לבריכות רדודות המתחממות בשמש, שספיקת החמצן בהן אפסית. בריכות כאלו עלולות להפוך למלכודות לבעלי חיים שאינם מסוגלים לעזוב את המים. בנוסף לכך, אל הנחל מוזרמים מי פלט מבריכות הדגים הסמוכות ובקר מזהם את מימיו. לאורך הנחל יש מבנים החוסמים את זרימת המים החופשית, מעצימים את השפעת הזיהום ומגבילים את יכולתם של דגים ובעלי חיים אקווטים (מימיים) לנוע ולמצוא מקלט קר, נקי ובטוח במעלה הנחל.

בעקבות אירועי התייבשות ממושכים ותכופים, המלווים בהאטת מהירות הזרימה, החברה הביולוגית צפויה להשתנות באופן קיצוני. ממסקנות המחקר עולה, כי הפגיעה ביציבות המים ובאיכותם צפויה להחריף עם שינוי האקלים ולפגוע בבעלי החיים ובצמחים הייחודיים שמאכלסים את מקורות הירדן, שעבור חלק מהם נחלי הצפון הקרים הם גבול תפוצה דרומי. מאחר שמדובר על יצורים שמותאמים לחיים בנחלים קרים, אין להם מקור להתחדשות במקרה של התייבשות, ועל כן אירועי התייבשות תכופים עלולים לגרום להכחדה של מינים רבים ולהמשך התדרדרות מצבו האקולוגי של הנחל.

החוקרים מדגישים שיש לעשות שינויים באופן ניהול הנחלים ותהליכי קבלת ההחלטות כבר היום! לאחרונה הוגש סיכום כולל של המחקר המלא: נחלים תחת שינוי אקלים | מכון דש"א, ובו, בין השאר, גם המלצות והצעת תוכנית פעולה לטווחי הזמן המיידי, הבינוני והארוך עבור משרדי הממשלה ומקבלי ההחלטות האמונים על היבטים שונים בניהול הנחלים.

על פי המלצת החוקרים, עלינו לפעול למתן את השפעות האדם, המחמירות עוד יותר את השפעות האקלים, כדי להגדיל את חוסנו ויכולתו של הנחל להמשיך להעניק לאדם שירותי מערכת, גם בעידן של אקלים משתנה.

 

מקורות וקריאה נוספת:

• הדו"ח הסופי של המחקר (באתר מכון דש"א): דוח 8- השפעות של שינוי אקלים על המערכות הנחליות בישראל ותוכנית פעולה לתכנון וניהול נחלים בעידן זה | אביב אבישר
• המערכות האקולוגיות של מקווי מים פנים- ארציים – הפרק המלא | גפני, ש', פרגמנט, ד' וגרוסברד, ש' (עורכים). (2018). בתוך: מערכות אקולוגיות ורווחת האדם | המארג
• כתבה נוספת שפורסמה במדור "חדש בסביבה": מים בששון? על חשיבות משאב המים