מרוב עצים, דווקא כן רואים את היער

אין ספק שלעצים יש חשיבות רבה ותרומה משמעותית לקיומנו ולאיכות חיינו. כדי לשמור עליהם, ועל מנת שאפשר יהיה להפיק מהיערות את מרב היתרונות מבלי לפגוע במערכות האקולוגיות ובערכי הטבע שלהן, חשוב להכיר את "תורת ניהול היער החדשה" – תוכנית סדורה ומפורטת שפיתחה קק"ל, שמבוססת על לימוד מעמיק של כל רכיבי היער, ומיישמת עקרונות של ניהול בר-קיימא בהתאם לייעוד השטח.

נפלאות העצים

יערות טבעיים ונטועים מספקים מגוון רחב של שירותי מערכת. עצים קולטים פחמן דו-חמצני ומשחררים חמצן, תורמים להפחתת זיהום האוויר והקרקע, יוצרים צל ומסייעים במיתון האקלים, בספיגת מי גשמים ובמניעת שיטפונות, הצפות וסחיפת קרקע. היערות והחורשים מהווים בית גידול עשיר למגוון יצורים חיים (צמחים, בעלי חיים, פטריות ועוד), ובכך תורמים לשמירה על המגוון הביולוגי. בנוסף, היערות מעניקים שירותי תרבות, כגון נופש, ספורט ופנאי, חינוך, מחקר ומורשת.

לעצים, ובעיקר לעצים ותיקים ובעלי חופה רחבה, חשיבות רבה גם במרחב העירוני. הם יוצרים מיקרו-אקלים נוח, ממתנים את הרעש וסופחים מזהמים. הם גם תורמים לבריאותם הנפשית של התושבים ולאיכות החיים העירונית.

בעשרות השנים האחרונות האקלים משתנה, תהליכי מדבור באזורים יבשים ויבשים למחצה מתגברים ואוכלוסיית האדם ממשיכה לגדול בקצב מואץ, מה שמוביל לעלייה בלחצי בינוי ופיתוח, לשינוי בשימושי קרקע ולאובדן שטחים פתוחים, על כל המשמעויות שנגזרות מכך: התרבות מקרי השריפה, התפשטות של מזיקים, מחלות ומינים פולשים ועוד. כל אלה מעלים חששות לגבי עתידן של המערכות האקולוגיות בכלל, ולגבי שלמותם ותפקודם של היערות והחורשים בארץ בפרט.

את היער צריך לנהל

עם הגידול באוכלוסייה וצמצום השטחים הפתוחים, הולך וגובר השימוש ביער כמשאב מרכזי של נופש ופנאי לחברה בישראל. שימוש זה לא תמיד עולה בקנה אחד עם שמירת ערכי הטבע, המגוון הביולוגי ותפקוד היער כמערכת אקולוגית. בהיבט של ייעור, ובמיוחד באזורים יבשים ויבשים למחצה בישראל, שרגישים יותר לשינוי האקלים, יש להקפיד על ניהול מותאם של היער והחורש ולשמור ולטפח את מגוון המינים, בתי הגידול ותצורות הצומח שבהם על מנת לשמור על חוסנם כמערכת אקולוגית מתפקדת ולהתאים את ממשק היער לאתגרי השעה.

מי מנהל את היער בישראל? נכון לשנת 2021, כשליש משטח ישראל היו שמורות טבע וגנים לאומיים בניהול רשות הטבע והגנים הלאומיים (רט"ג), או שטחי יער בניהול קרן קימת לישראל (קק"ל). השטחים שמוגדרים ״שטחי יער״ מהווים שבעה אחוז בלבד משטח ישראל, אך הם מגוונים מאוד. כמחצית מהם כוללים יערות נטועים, קרוב למחצית הם שטחי יער טבעי, והשאר (כעשרה אחוז) הם שטחי יער-פארק.

מסמך המדיניות תמ"א 22 (תכנית מתאר ארצית ליער ולייעור), שאישרה ממשלת ישראל בשנת 1995, מדגיש את תרומתם של יערות הארץ לשמירה על המגוון הביולוגי ולתפקודם התקין של מסדרונות אקולוגיים. בשיתוף יערנים, אנשי מקצוע ואקולוגים, ובהתבסס על ניסיון העבר ועל ידע שנצבר, גיבשה קק"ל מסמך ייעור עדכני, "תורת ניהול היער בישראל". מסמך זה מציג את מכלול העקרונות וההנחיות להקמה וחידוש יער בישראל, מגדיר את מטרות הייעור בארץ, את סוגי היערות וכן עקרונות ודרכי טיפול וממשק, בהתאם לייעוד השטח ולמען הבטחת שגשוגו של היער. מטרת המסמך היא לתת מענה מעשי וישים לניהול בר-קיימא של היערות בישראל ולמימוש מטרות הייעור שהוגדרו.

בניגוד לתפיסת יערות קק"ל שמוכרים לנו מימיה הראשונים של המדינה, היער של זמננו הוא בעל מבנה מורכב, רב-מיני ורב-גילי ונתפס כיום כמערכת אקולוגית שמאכלסת ממגוון צמחים ובעלי חיים. לפי "תורת ניהול היער החדשה", מטרת-העל של מפעל הייעור היא אספקת מגוון שירותי מערכת אקולוגית לתושבי ישראל. יחד עם זאת, היא גם קובעת ששמירה על המגוון הביולוגי היא מטרה חשובה לא פחות, וכי כדי ליישם ניהול יער בר-קיימא בישראל יש להתבסס ככל האפשר על תהליכים טבעיים ולשמור על ערכי טבע ובתי גידול ייחודיים. אחת הדרכים לעשות זאת היא על ידי פיתוח ממשק יער מבוסס מחקר. לשם כך נבנה מערך חדש לעריכת סקרים ולניטור היער והחורש, במטרה ליצור בסיס נתונים מקיף ומפורט של היערות בישראל, שישמש בסיס לקבלת החלטות לביצוע ממשקים מותאמים לכל יער.

כך הולכים הסוקרים 

בחמש השנים האחרונות עורכים קק"ל, רט"ג ומכון דש"א פרויקט משותף של פיתוח כלים ושיטות למיפוי, סקר וסימון ערכי טבע מוגנים ביערות קק"ל. כחלק מהפרויקט פותחו פרוטוקולים לסקרים אקולוגיים שמבוצעים ביערות שמיועדים לדילול או לחידוש, ונבנה מערך נתוני ממ"ג (מערכות מידע גיאוגרפי) של קק"ל בנושא ערכי טבע ביערות. במהלך הסקרים הורחב הידע על היערות והתגלו ממצאים בוטניים משמעותיים, שמדגישים את חשיבות הממשק לשמירת ערכי הטבע. ממצאים ראשוניים מצביעים על מגוון ביולוגי גבוה יחסית ביערות קק"ל ועל חשיבותם של היערות לשימור מיני דגל ומינים בסכנת הכחדה.

לקריאת כתבה נוספת בנושא, שפורסמה באתר מוזיאון הטבע

פרויקט נוסף, שיוצא ממש בימים אלה לדרך לאחר שנתיים של הכנות, הוא פרויקט ניטור ארוך טווח בגלבוע, שגם הוא עוסק בצמחים בסכנת הכחדה ומיני דגל ביערות קק"ל. הפרויקט נעשה עבור מחלקת אקולוגיה של אגף הייעור בקק"ל ובהנחייתה, ומבוצע על ידי אקולוגים ובוטנאים ממכון דש"א. על הפרויקט סיפרה לנו דבורה לב רמתי, רכזת סקרי טבע ונוף במכון דש"א. מטרת הפרויקט היא לבחון את ההשפעה של ממשקי יער שונים שמבוצעים ביערות קק"ל על מינים שנמצאים בסכנת הכחדה. ביערות שבהם נערך המחקר מוקמות חלקות ניטור קבועות בשטחים שיש בהם ממשקים יערניים שונים, כגון רעייה, דילול וחידוש יער, נוכחות קהל, רמות כיסוי וצפיפות עצים שונות וכדומה. ממצאי ההשוואה בין החלקות יאפשרו ביצוע של ממשק מיטבי, שיבטיח את הגנתם ושימורם של המינים הנדירים ובתי הגידול הייחודיים ביערות הללו.

להמלצות הסוקרים והמומחים וליישומן על ידי הגופים שאמונים על ניהול היערות והשטחים הפתוחים חשיבות רבה בהבטחת ממשק יער בר-קיימא, שמבוסס על מחקר וידע מדעי מקצועי, בהתאם למטרות ולעקרונות תורת ניהול היער החדשה בישראל.

מקורות וקריאה נוספת: 

• דו"ח מצב הטבע 2022 של המארג (התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע). פרק 4: ניהול השטחים הטבעיים והמיוערים בישראל וההגנה עליהם
• אוסטרובסקי, ג. 2020. עצים, שיקום אקולוגי וחוסן חברתי. אקולוגיה וסביבה 11(3)
• אסם, י. ועמיתיו. 2014. תורת ניהול היער בישראל: מדיניות והנחיות לתכנון ולממשק יער. ירושלים: קק"ל
• לב רמתי, ד. ועמיתיה. 2022. פיתוח כלים ושיטות למיפוי, סקר וסימון ערכי טבע מוגנים ביערות קק"ל המיועדים לדילול או לחידוש
• פורת, י. ורותם, ד. 2019. ניהול יערות קק"ל ותפקודם כעוגנים טבעיים ברצף השטחים הפתוחים והמסדרונות האקולוגיים. אקולוגיה וסביבה 10(1): 8–10
• קפלן, מ. ועמיתיו. 2023. התוכנית האסטרטגית ליער: מתווה עקרוני לעתיד היער בישראל. אקולוגיה וסביבה 14(3)
• קפלן, מ. תכנית מתאר ארצית ליער ולייעור, תמ"א 22 מסמך מדיניות. קק"ל
• שליו, ע. ועמיתיו. 2020. פיתוח כלים ושיטות למיפוי, סקר וסימון ערכי טבע מוגנים ביערות קק"ל המיועדים לדילול