08:49
הדפסהשיתוף
  • סיפורה של תולעת
    סיפורה של תולעת

סיפורה של תולעת

הדפסהשיתוף

בחודש מאי 2017, במהלך ניטור שגרתי של נחל סעדיה באזור חיפה, התגלתה תולעת לא מזוהה באחת מתחנות הדיגום. זה נשמע אולי ממצא קטן ולא מעניין, אך מאחורי התולעת הקטנה יש סיפור גדול של חידה מחקרית, המשלבת כמה ממעבדות מוזיאון הטבע ובסופה מסר חשוב לכולנו.

הדיגום בנחל סעדיה הוא חלק מהעבודה השוטפת של המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית. מעבדה זו, בניהולו של ד"ר ירון הרשקוביץ, היא אחד משלושה מרכזי מחקר יישומי מוכוון מדיניות, המנוהלים במוזיאון הטבע, במשותף עם רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה והקרן הקיימת לישראל. מכיוון שהיה מדובר במין לא מוכר של תולעת, היא נשלחה לזיהוי אצל המומחה – ד"ר לירון גורן, חוקר ומנהל אוסף התולעים הטבעתיות במוזיאון. ד"ר גורן זיהה מיד שמדובר במין יוצא דופן, שאינו חלק מהמערכת האקולוגית המקומית, והחל לחקור ולחפש את מקורה. ד"ר גורן זיהה שזו תולעת רב-זיפית, אך למרות שיש קרוב ל-500 מיני תולעים רב-זיפיות בחוף הישראלי בים התיכון, לא מוכר אף מין ממחלקה זו החי במים המתוקים בארץ.

חוקר מהמרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית במהלך הדיגום בנחל סעדיה

חוקר מהמרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית במהלך הדיגום בנחל סעדיה

על מנת לזהות את מין התולעת פנה ד"ר גורן אל מעבדתה של ד"ר תמר פלדשטיין, העוסקת בסיסטמטיקה מולקולרית: מיון וחקר צורות החיים והבנת הקשרים ביניהם. במעבדתה של ד"ר פלדשטיין, גם היא במוזיאון הטבע, משתמשים בכלים מולקולריים, ביניהם שיטת הברקוד הגנטי (DNA barcode), על מנת לזהות מינים של בעלי חיים ולחקור את הקשר האבולוציוני ביניהם. הברקוד הגנטי היא שיטה חדשה יחסית (מתחילת שנות ה-2000), שפותחה על ידי חוקר קנדי ומבוססת על הבדלים קטנים ברצף הבסיסי במקטע קצר של חומר גנטי הקיים בכל היצורים החיים. אצל פרטים מאותו מין יש רצף זהה ב"ברקוד הגנטי" ומידת הדמיון ברצף בין מינים שונים מעידה על מידת הקרבה האבולוציונית ביניהם. בעזרת שיטה זו הצליחו ד"ר פלדשטיין וד"ר גורן לרצף את הברקוד הגנטי של התולעת ומצאו כי מדובר בתולעת מהמין Namalycastis hawaiiensis. התייעצות בנוגע למורפולוגיה של התולעת עם ד"ר כריס גלאסבי (Chris Glasby) מאוסטרליה, מומחה עולמי למשפחה שאליה שייכת התולעת, חיזקה ואישרה כי אכן מדובר במין זה.

התולעת שנמצאה בדיגום בנחל סעדיה, זוהתה כתולעת רב-זיפית שמקורה בהוואי

התולעת שנמצאה בדיגום בנחל סעדיה, זוהתה כתולעת רב-זיפית שמקורה בהוואי

כפי ששמה מרמז, מוצאה של התולעת הזאת הוא מאזור האוקיינוס השקט (איי הוואי), מה שאומר שהיא התגלתה רחוק מאד מביתה. אז איך בדיוק היא הגיעה אל נחל סעדיה בישראל? ד"ר גורן נזכר כי החוקר היפני הירוקאזו אבה (Hirokazu Abe) מצא את אותו מין באקווריום דגי הזהב שלו ביפן ותהה: האם ייתכן שגם לישראל הגיעה התולעת הזו דרך סחר בצמחי אקווריום? על מנת לבדוק השערה זו , ולמרות שנראה היה שהסיכויים קלושים, נכנס ד"ר גורן לחנות חיות מחמד אקראית ליד ביתו ופנה לעובדי החנות בבקשה "משונה" מעט: האם אפשר לבדוק אם יש תולעים באקווריומים שבחנות? ד"ר גורן ביקש מהעובדים "לערבב קצת" את האבנים שבקרקעית האקווריום. כבר בניסיון הראשון עלו מקרקעית אחד האקווריומים כעשרים תולעים. הבעיה הייתה שהדגים עטו עליהן מיד בתיאבון רב. לבסוף הצליח ד"ר גורן לתפוס את אחת התולעים לפני שנטרפה והביא אותה למעבדה. בחינה מתחת למיקרוסקופ הוכיחה בוודאות שמדובר באותו מין.

איסוף דגימות בנחל סעדיה

איסוף דגימות בנחל סעדיה

בשלב הזה הגיעו החוקרים למסקנה כי התולעת הגיעה כנראה לארץ דרך סחר בצמחי מים לאקווריומים, תחום שאין בו מספיק פיקוח ובדיקה, ונראה שהיא נפוצה למדי בחנויות דגים וחיות מחמד. משם הדרך לנחל קלה יחסית. ככל הנראה למישהו או מישהי נמאס לטפל באקווריום, והוא (או היא) חשבו שהם עושים  את "הדבר הנכון" כאשר הם שופכים את תכולתו למקווה המים הקרוב לבית – במקרה זה נחל סעדיה – כדי "לשחרר" את הדגים. הבעיה היא שלא כל מה ש"טבעי" יכול לחזור אל הטבע. עדיין לא ידוע מה יעלה בגורלה של התולעת הספציפית הזו, אך אם היא תתבסס ותתרבה בנחלי הארץ היא תוגדר כמין פולש. מאז התגלו פרטים נוספים של התולעת גם בנהר הירדן, מה שמצביע כנראה על מקרה נוסף של ריקון אקווריום למקווה מים בטבע.

חשוב מאד להדגיש: אסור לשפוך את תכולת האקווריום הביתי למקווה מים טבעי! זה עלול לסכן את המערכת האקולוגית כולה! במקרה זה, אנחנו עדיין לא יודעים איזה נזק עלולה תולעת זו לגרום, ואולי כבר גורמת, אבל אנחנו כן יודעים שבמקרים אחרים בעלי חיים ש"משוחררים" מהבית לטבע עלולים לגרום נזק עצום. בעלי חיים אלו, שמתבססים בסביבה החדשה, הופכים למינים פולשים ויכולים לפגוע באוכלוסיית בעלי החיים המקומית על ידי טריפה או תחרות על משאבים (מזון ומחסה), לדחוק את המינים המקומיים ואף להביא להכחדתם.

יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden