לו הייתי תמנון. פרופ' נועה שנקר

נועה שנקר הייתה רוצה להיות תמנון. היא מסבירה שהתמנון הוא חיה אינטליגנטית מאוד, שההתנהגות שלה מורכבת ולפעמים מפתיעה. למשל: אפשר לשכן את התמנון באקווריום אבל התמנון עלול למצוא דרך לברוח. התמנון גם יודע להסוות את עצמו להפליא, וכך הוא אורב לטרף שלו ולוכד אותו. השיר האהוב על נועה הוא Octopus's Garden של הביטלס. כאמא לילדים, לנועה יש עוד סיבה אישית לכך שהיא אוהבת את התמנון ואפילו מקנאת בו קצת – יש לו שמונה זרועות.

הכל בחייה של נועה הוביל אותה אל הים. היא גדלה בהרצליה ממש ליד הים, וכשראתה אנשים לבושים בחליפות צלילה ומפליגים בספינות, הם תמיד נראו לה הרפתקנים. אביה של נועה היה מסתכל מדי יום על אותה רצועת חוף והיה נוהג לומר: 'אח, איזה יופי!'. בגיל 14 היא החליטה שהיא רוצה להיות ביולוגית ימית. כמעט בכל יום הלכה נועה לים, אפילו רק לאכול שם ארוחת ערב או ללמוד לבגרויות. בבית היה לה אקווריום, והיא צפתה בסרטי טבע וקראה ספרים שעסקו בים. כשהשתחררה מהצבא, היא עברה קורס צלילה באילת ואז נסעה לאוסטרליה והגשימה חלום: ביקור בשונית המחסום הגדולה.

נועה השלימה את התוכנית, וכיום היא פרופ' לזואולוגיה במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל-אביב. היא חוקרת במעבדה שלה ואוצרת באוסף חסרי החוליות הימיים במוזיאון. נועה ממליצה לילדים לבקר במוזיאון הטבע החדש, ואומרת שביקור בו הוא הזדמנות מופלאה להיחשף לעולם המחקר הימי בלי להירטב יותר מדי (אפשר למצוא כרטיסים כאן).

בימים שבהם נועה לא נמצאת באוניברסיטה וחוקרת, היא יוצאת לימי צלילה בים התיכון. החוקרים נפגשים בים מוקדם בבוקר, ובלילה שלפני כן מכינים את הציוד: מכלי צלילה, חליפות, ציוד צלילה ודיגום – צנצנות מיוחדות או בקבוקים – וכמובן מצלמות. ליאון, מנהל המעבדה של נועה, אוהב להכין מאפים, והוא מכוּנה "האופה הימי". החוקרות והחוקרים מתענגים על המאפים, וכך יש להם כוח לצלול ולגלות את האוצרות הסמויים שבים. בעיקר, הם מוצאים אצטלנים (לקריאה נוספת על האצטלנים).

האצטלנים הם קבוצה של חסרי חוליות שאותם ניתן למצוא בכל הסביבות הימיות. מקור השם "אצטלנים" הוא במלה "אצטלה", משום שהגוף שלהם עטוף במעין גלימה. הם יפים ומופיעים בצורות ובצבעים שונים, וחוקרים הצליחו לבודד באמצעותם תרופות.

לילדים שרוצים להיות ביולוגים ימיים נועה ממליצה בהתלהבות לראות את שתי העונות של הסדרה "כוכב הלכת הכחול", וגם לנסוע לאילת לביקור במצפה התת-ימי. ולא פחות חשוב: לקחת מסיכה ושנורקל בכל פעם שהם הולכים לחוף הים, ובעיקר לחוף סלעי, שבו יש הרבה דברים לראות. יש גם ספרים שיכולים לעזור לילדה או לילד שרוצים להיות כמו נועה: האנציקלופדיה של "החי והצומח של ארץ ישראל" והמגדירים של רשות הטבע והגנים.

כשנועה רואה את כל האנשים שנושאים עיניים לשמַיים ומסתכלים על הכוכבים ביראת כבוד ובהערצה היא אומרת לעצמה שהעתיד שלנו בכלל נמצא באוקיינוס. לדעתה, במקום להצטרף למרוץ המטורף לחלל החיצון, צריך לזכור שהכל בעצם זה כאן – בים ובאוקיינוס שמסביבנו.

בואו לבקר אותנו!
עכשיו במוזיאון
אירועים במוזיאון