סקר פרפרים | אלות עדה, בתות מנשה ואחו בנימינה

סקר פרפרים זה בוצע עבור רשות הטבע והגנים, במסגרת מהלך לקידום אכרזה של שלוש שמורות טבע: שמורת אלות עדה, שמורת רמות מנשה (שתיהן במעמד סטטוטורי מוצע) ושמורת אחו בנימינה (במעמד סטטוטורי מאושר). מטרת הסקר הייתה לבחון את חברת פרפרי היום של שטח השמורות (כל אחת בנפרד) מבחינת שפע הפרטים, עושר המינים, מגוון המינים ונוכחות מינים מוגנים ומאוימים, בדגש על צמריר הקדד ונחושתן הנמלים הגלילי. הסקר בוצע על פי שיטת פולארד, המקובלת בדיגום פרפרים בישראל ובעולם. הדיגום התקיים בימים בהירים, חמימים ומעוטי רוח, ובוצע לאורך מסלולי ניטור הכוללים את בתי הגידול העיקריים של השמורות.

מבצעי הסקר: גלעד בן צבי, אור קומאי, עדי רמות, יעל מיארה ושרון אסיס

פרפרים מהווים ביואינדיקטורים (סמנים ביולוגיים) למצבם של צמחי צוף ומיני צמחים נוספים המהווים פונדקאים שלהם. בנוסף, שפע הפרפרים ומגוון המינים מושפעים מתנאי הסביבה, ולכן מלמדים אותנו גם על מצב בית הגידול ואיכותו. הסקר נערך על ידי צוות המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, תל אביב.

ניטור צמריר הקדד ונחושתן נמלים גלילי

צמריר הקדד הוא מין פרפר הנמצא בסכנת הכחדה, שנצפה בעבר בשטחי שמורת אלות עדה. הפונדקאי של המין הוא הצמח קדד גדול-פרי, מין בעל תפוצה כתמית, המאכלס בעיקר בתות עשבוניות ויערות פתוחים. ברמות מנשה יש כמה אוכלוסיות חשובות של מין זה. בשטח של בתות מנשה לא נערכו סקרי קדדים וצמרירים בשנים האחרונות, וגם באלות עדה נסקר רק החלק הצפון מזרחי של השמורה. לכן, צמריר הקדד היה מין דגל של הסקר, ובסקירתו הושקעו מאמצים מיוחדים. מין מאוים נוסף שעתידו בסכנה, הוא נחושתן נמלים גלילי. נחושתן הנמלים נצפה בעבר פעם אחת בחלק המערבי של אחו בנימינה, ונצפה באופן קבוע בחולות שבין אור עקיבא לפארק תעשיות קיסריה, מדרום מערב לאחו בנימינה.

הממצאים העיקריים

שמורת אלות עדה משתרעת על פני שטח רחב באזור רמות מנשה. מבחינת שימושי אדם, רוב שטח השמורה הוא שטח אש פעיל המשלב גם רעיית בקר. חברת הפרפרים באלות עדה הראתה עושר ושפע דומים לאלה שנצפו באזורים אחרים של בתות עשבוניות. בתי הגידול השונים של השמורה תרמו בצורה שונה לשפע ולעושר: יער הפארק וגדות הנחלים, לדוגמה, היו השופעים ביותר, והרמה העשבונית המזרחית הייתה הכי פחות שופעת וענייה ביותר במינים. מבין 15 מיני הפרפרים שנצפו וזוהו בשמורה במהלך הסקר, צמריר הקדד הוא המין היחיד שמוגן ומוגדר כ'מין בסכנת הכחדה'*. במהלך הסקר הנוכחי, נצפה הצמריר במקומות חדשים שבהם לא דווח עד כה על הימצאותו. השטח של אלות עדה עשיר מאוד בריכוזים כתמיים של קדד גדול-פרי, ולפיכך השמורה מהווה אתר מחיה חשוב של צמריר הקדד. צבעון שקוף, מין פרפר אחר, שנמצא בשמורה בשכיחות גבוהה, מוערך בספר האדום של הפרפרים בדרגת 'קרוב לסיכון', כך שנוכחותו של מין זה בשטח השמורה אף היא בעלת חשיבות. בנוסף לפרפרים, נמצאו בסקר באלות עדה מינים מוגנים ומאוימים מקבוצות טקסונומיות אחרות, רובם צמחים גיאופיטים, המאפיינים את הבתה העשבונית. עוד נצפו חמישה פרטים של צב יבשה מצוי (מין שעתידו בעולם בסכנת הכחדה), וחתול ביצות אחד (מין שעתידו בישראל בסכנה). מבין מיני החרקים הרבים שנמצאו, בולט מין לא שכיח של ארינמל בשם שובלית נאה, המאפיין בתות עשבוניות.

*הערכת דרגת האיום על המינים נעשית על פי הספר האדום של הפרפרים בישראל (רנן וחובריו, בהכנה).

שמורת בתות מנשה היא חלק משטחי הליבה במרחב הביוספרי מגידו. בשטח מתקיימת רעייה של בקר וצאן. בבתות מנשה נצפו וזוהו עשרה מיני פרפרים, אף אחד מהם לא בסכנת הכחדה. נמצאו הבדלים מובהקים בין בתי הגידול המאפיינים את השמורה: הבתה עשירה ושופעת פרפרים בהשוואה לאזורי הגריגה (שיחייה) והנחלים. הסיבה להבדל הזה היא שהבתה פתוחה הרבה יותר מהגריגה, הסבוכה מאוד לעיתים, ורוב מיני הפרפרים מעדיפים לעופף בה בשל קלות המעוף, הטמפרטורה הגבוהה יותר (בשל היעדר צל) והצפיפות הגדולה יותר של צמחי צוף. יחד עם זאת, חשוב לציין שיש מינים שמעדיפים אזורים של צומח מעוצה, למשל אפורית המכבים, מין פרפר שמאפיין חורש וגריגה, ונדיר לצפות בו במרחב של רמות מנשה. התצפית במין זה מבהירה את חשיבות הגריגה למגוון הכללי של חברת הפרפרים בבתות מנשה, בהיותה בית גידול מועדף למיעוט חשוב של מיני פרפרים.

שמורת אחו בנימינה מהווה בית גידול ייחודי במישור החוף, המשלב בתי גידול אקווטיים מגוונים עם קרקעות מגוונות ועם שימושי אדם, כגון מטע אקליפטוס לעץ ורעיית בקר אינטנסיבית. באחו בנימינה נצפו וזוהו אחד עשר מיני פרפרים, אף אחד מהם לא בסכנת הכחדה. בתי הגידול בשמורה נמצאו שונים זה מזה בשפע הפרטים ובעושר המינים של חברת הפרפרים. השטח החולי המערבי, לדוגמה, יוצא דופן בשפעו ובעושר מיניו (וגם במגוון שלו), תוצאה של שילוב של אזורים מוצפים מים בקביעות ומוצפים עונתית, המוקפים בצומח עשבוני ביצתי עשיר בצמחי צוף, עם גדת נחל ועם אזור חולי של דיונות מיוצבות. הפרפרים מהווים רק היבט אחד של המגוון הביולוגי המיוחד באחו בנימינה. בכל הקשור לחרקים אחרים, מסתמן ששטח השמורה עשיר מאוד במינים בכלל ובמינים נדירים בפרט, למשל חיפושיות ממשפחות הרצניתיים והחדקוניתיים. מומלץ לערוך בשמורה סקר מסודר, שיאפשר להכיר טוב יותר את המינים הייחודיים והמאוימים החיים בשמורה וכך לשפר את הממשק ולהכווינו לשימור מינים אלה. 

לסקרי הטבע חשיבות רבה בסיוע לגורמי תכנון ולמקבלי החלטות בקביעת עדיפות בהגנה על שטחים שונים ובקידום מהלכים של אכרזה עליהם כשמורות טבע, במיוחד אלה המייצגים אזורים בעלי מגוון ביולוגי גבוה ייחודי או שיש בהם מינים בדרגה כזו או אחרת של איום וסכנה.

לקריאת הדו"ח המלא: דוח סקרי פרפרים ברמות מנשה_מאלי_רטג_2022

*בשנה הקרובה צפוי להתפרסם "הספר האדום" של הפרפרים בישראל. הספר נכתב לפי הכללים הבינלאומיים של ארגון שמירת הטבע העולמי (IUCN) ויציג את מצב השימור של פרפרי ישראל לצד הסיכונים שעומדים בפניהם, וכן מידע ביולוגי ואקולוגי לגבי תפוצת המינים, מחזורי החיים שלהם ועוד. בהמשך מתוכננים כרכים נוספים, שיהוו יחד את "הספר האדום" של כלל חסרי החוליות בישראל. הספר האדום הוא מיזם משותף של המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית ו"המארג" במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, התוכנית הלאומית לניטור פרפרים בישראל, רט"ג וקק"ל.