עדכונים חמים מוועידת האקלים

מקום לדאגה

הדאגה לעתיד האנושות והחשש מהשלכות ההתחממות הגלובלית ושינוי האקלים משותפים למדינות רבות בעולם והם שהובילו אותן להצטרף לאמנת האקלים של האו"ם (UNFCCC– United Nations Framework Convention on Climate Change). בבסיס האמנה עומדת התחייבות לנקיטת צעדים מעשיים לצמצום ההשלכות העולמיות עקב פליטות גזי חממה. אחת לשנה, כל פעם במדינה אחרת, מתכנסת ועידת ה-COP (Conference Of the Parties), "ועידת המדינות החברות": פורום בינלאומי שבו מתקבלות החלטות חשובות ובעלות תוקף מחייב בכל הקשור ליישום אמנת האקלים.

בין מטרותיו העיקריות של הפורום: קידום מודעות וקבלת החלטות בנושא שינויי האקלים, הסכמה על עקרונות ועל דרכים להתמודדות, הסתגלות והיערכות לקראת המשבר האקלימי הצפוי, מעקב אחר ביצוע ומתן סיוע למדינות פגיעות שצפויות להיפגע יותר מאחרות מהמשבר. זאת, בשיתוף פעולה גלובלי ורחב היקף בין חוקרי אקלים, מדענים ומומחים מתחומים שונים, מנהיגים עסקיים, פוליטיקאים, דיפלומטים ונציגי ממשלות לאומיות, ארגוני סביבה, פעילים, ובעלי עניין מכל המגזרים והמדינות החברות.

28COP – פסגה חמה במיוחד

ממש לאחרונה (30.11.23 – 12.12.23) נערך בדובאי, שבאיחוד האמירויות הערבית, 28COP, הכנס ה-28 במספר במסגרת ועידות האקלים (שמתקיימות מדי שנה מאז ההתכנסות הראשונה בברלין, בשנת 1995). כ-85,000 נציגים ומובילי דעה, ובהם מספר שיא של 150 מנהיגים מתוך קרוב ל-200 מדינות מכל העולם, התכנסו כדי לדון בהיבטים עכשוויים הקשורים להתמודדות עם משבר האקלים העולמי.

בהצהרה הרשמית, שפורסמה מטעם מארגני הוועידה עם סיומה, הוכרז על הגעה להסכם שמסמן את "תחילת הסוף" של עידן השימוש בדלקי מאובנים על ידי הנחת התשתית והאמצעים הכספיים למעבר מהיר, צודק והוגן לשימוש בחלופות באמצעות קיצוצים משמעותיים בפליטות גזי חממה (ובהם מתאן), ומימון מוגדל למען מטרה זו. בנאום הסיום שלו יצא מזכיר האו"ם לשינוי האקלים בפנייה נוקבת אל כל הממשלות והעסקים להפוך את ההבטחות הללו למעשים כלכליים אמיתיים, ללא דיחוי.

למרות מידה מסוימת של עמימות בניסוח הכללי ושאלות שעולות לגבי אופן היישום המעשי, ניתן לראות בהצהרה החגיגית הזו הישג חשוב. זו היא הפעם הראשונה בתולדות כנסי האקלים שמוזכרים דלקי מאובנים, נפט וגז, ונאמר במפורש שיש הכרח "to move away", כלומר "לעבור הלאה" משימוש בדלקים אלה, עד להפסקה מוחלטת של השימוש. זאת, מתוך הבנה והסכמה שזהו מהלך חיוני להתמודדות עם משבר האקלים והדרך להגעה ליעד של נטו אפס פליטות גזי חממה עד שנת 2050.

וכדי להוסיף נופך דרמטי, יש לציין שהצהרה זו פורסמה למרות התנגדותן המפורשת של המדינות החברות בקואליציית הנפט העולמית (אופ"ק) שמפעילות לחץ בלתי פוסק שלא להזכיר את הנושא כלל, מהסיבה הפשוטה שתעשיית דלקי המאובנים מהווה מרכיב עיקרי של הבסיס הכלכלי שלהן, כמו גם של חלק מהחברות באיחוד האמירויות, מארחת הוועידה.

תקציר הישגי הוועידה

ב-28COP, לראשונה מאז שנוסדו ועידות האקלים, בוצעה "ספירת המלאי העולמית", תהליך שנקרא Global Stocktake (GST), מעין בדיקה תקופתית שמטרתה להעריך את ההתקדמות שנעשתה בעולם מאז היעדים החשובים שהוגדרו בהסכם פריז (שנחתם ב-2015), ולזהות את הפערים בפעולת האקלים עד כה בתחומים הבאים: הפחתת פליטות גזי חממה (מיטיגציה, אפחות), היערכות לשינוי האקלים (אדפטציה, הסתגלות) ומימון הטיפול במשבר האקלים.

כדי להגביר את הפעולה למען האקלים לפני סוף העשור, במטרה כוללת להגיע ליעד של נטו אפס פליטות גזי חממה עד 2050 ולהצליח לעמוד ביעד של שימור מגבלת עליית הטמפרטורה העולמית עד לא יותר מ-1.5°C, נקבע כי יש להגדיל פי שלושה את האנרגיה המיוצרת מאנרגיות מתחדשות ולהכפיל את ההתייעלות האנרגטית עד 2030. עוד הוחלט כי "יש לעשות מאמצים מואצים לקראת הפחתה הדרגתית של השימוש התמידי באנרגיה פחמנית, להפסיק את הסבסוד של דלקי מאובנים לא יעילים ולנקוט צעדים נוספים שיקדמו את הפסקת השימוש בדלקי מאובנים במערכות אנרגיה- כל זאת בצורה צודקת, מסודרת ושוויונית, בהובלת המדינות המפותחות."

התקדמות חשובה נוספת שהושגה בוועידה היא הגעה להסכמות מעשיות בדבר תפעול הקרן הייעודית "נזקים והפסדים" (Loss & Damage), שנוסדה ב- COP27 (ועידת שארם א-שייח, 2022), שמטרתה לתמוך במדינות פגיעות ורגישות במיוחד לסיכונים ולהשלכות של משבר האקלים. מדינות האיים הקטנים, למשל, שייפגעו יותר מעליית מפלס הים; מדינות שייפגעו מבצורת, שכבר היום סובלות ממחסור במים; מדינות שעלולות להיפגע משיטפונות בעקבות גשמים הרבה יותר חזקים ותדירים. המדינות החזקות ובעלות האמצעים והיכולת מתחייבות לסייע בכל דרך אפשרית למדינות הללו, כדי שגם להן תהיה אפשרות לעבור לשימוש באנרגיה נקייה, להסתגל לשינוי האקלים ולהיערך כראוי לבאות.

גאווה ישראלית

פתרונות טכנולוגיים ופורצי דרך יכולים גם כן לסייע ולתרום באופן משמעותי להתמודדות עם משבר האקלים. ישראל היא "שחקנית ראשית" בתחום החדשנות האקלימית. הביתן הישראלי בכנס, שנוכחות הנציגים בו השנה הייתה מצומצמת בשל המלחמה, התמקד בהצגת פיתוחים ישראליים בתחומים שונים, כגון אנרגיה מתחדשת, בטחון מזון, חקלאות מדייקת, תחליפי חלבון מן החי, מים ופתרונות מבוססי טבע, בהשתתפות כמה חברות סטארט-אפ מהנגב המערבי. לנציגי ישראל היה חשוב להעביר את המסר, שלמרות שישראל בתקופת משבר, ההייטק הישראלי ממשיך לתפקד, ואף פועל בשיתוף עם הירדנים, הפלסטינים וגורמים בתוך רצועת עזה כדי לתמוך באזור כולו ולחזק את יכולת ההתמודדות עם השלכות המלחמה והחרפת המשבר האקלימי בעקבותיה.

מחזון למציאות

הועידה הבאה, COP29, תתקיים בשנת 2024 בבאקו, אזרבייג'ן. אתגרים חדשים ולא צפויים מצטרפים לקודמים, שלא תמיד נפתרים, ואין ספק כי אנו צועדים לקראת עתיד מדאיג. לצד העדויות לאקלים חם יותר ולעלייה בתדירותם, במשכם ובעוצמתם של אירועי קיצון מסכני חיים ורכוש, יש הבנה ברורה וחד-משמעית שחייבים להפסיק לחלוטין את השימוש בדלקי מאובנים ולנקוט צעדים נוספים כדי לא לעבור את ערך הסף הקריטי של ההתחממות הגלובלית. לעליית הטמפרטורה מעבר לערך זה צפויות השלכות משמעותיות מאוד על האקלים ועל כלל המערכות האקולוגיות בכדור הארץ.

למרות הקשיים והביקורת שיש לא פעם כלפי ועידות האקלים ויכולתן של המדינות החברות לעמוד בדרישות ולממש את החזון שהן מציגות, ועידות אלה הן פלטפורמה בינלאומית רבת פוטנציאל לפתרון הנושא של משבר האקלים. האם אכן ניתן לעמוד ביעדים אלה? זה תלוי, במידה רבה, בכל מדינה ומדינה. ההישג של COP28, ולמעשה של כל הוועידות עד כה, הוא ביצירת שיח ומהלכים בזירה הבינלאומית, שבסופו של דבר יבואו לידי ביטוי ברמת המדינות. על כל מדינה ומדינה מוטלת האחריות להגדיר ולעדכן את היעדים הספציפיים שלה, לדווח עליהם ולעשות כל מה שביכולתה כדי לעמוד בהם.
זה המקום לסיים בתקווה, ולהביע משאלה שגם אנחנו, מדינת ישראל, נעשה הכל כדי לעמוד ביעדי האקלים שניצבים בפנינו.