13:55
הדפסהשיתוף

מהו אפקט החממה? בואו נעשה קצת סדר

קרני השמש פוגעות בפני השטח של כדור הארץ ומחממות אותו. כדור הארץ, בתורו, פולט קרינה אינפרה-אדומה (קרינה תרמית) חזרה לחלל. זה מאזן האנרגיה בכדור הארץ. אפקט החממה הוא התהליך המתרחש כאשר גזים מסוימים באטמוספרה, פחמן דו-חמצני למשל, מחזירים את הקרינה התרמית הנפלטת מפני השטח של כדור הארץ וכך מונעים ממנה לצאת לחלל. הקרינה הכלואה באטמוספרה מחממת את כדור הארץ ולכן הטמפרטורה הממוצעת עולה. כמו שמיכה ששומרת טוב יותר על חום הגוף ככל שהיא עבה יותר, כך הטמפרטורות הולכות ועולות כאשר ריכוז גזי החממה באטמוספרה גדל.

אופיר רוקח | פורסם ב-27 נובמבר 2023

גיהינום ושמו נוגה

הטמפרטורה הממוצעת על פניו של כוכב הלכת נוגה היא 475 מעלות צלזיוס, גבוהה מספיק כדי להתיך חלק מהמתכות, כמו עופרת ואבץ. הסיבה שכוכב הלכת נוגה חם כל כך היא הרכב האטמוספרה שלו, שגורם לאפקט חממה מוגבר במיוחד. האטמוספרה של נוגה, הצפופה פי 90 מהאטמוספרה של כדור הארץ ומורכבת מ-97% פחמן דו-חמצני, מכסה את פניו של כוכב הלכת ומונעת מהקרינה התרמית לצאת.

מה בין אטמוספרה, טמפרטורה ואפקט החממה?

מעטפת הגזים המקיפה את כדור הארץ – האטמוספרה  – מורכבת מכמה שכבות. השכבה התחתונה ביותר נקראת טרופוספרה, והטמפרטורה הממוצעת בה היא כ-15 מעלות צלזיוס. ההרכב המדויק של האטמוספרה משתנה כתלות בכמות אדי המים באוויר ובמרחק מהקרקע, אך בקירוב היא מורכבת מכ-77% חנקן, 21% חמצן, 1% אדי מים, 0.9% ארגון ו-0.1% גזים אחרים, ביניהם גזי חממה כמו פחמן דו-חמצני ומתאן.

אפקט החממה

בשנים האחרונות רבים מתייחסים לגזי החממה, הגורמים לאפקט החממה, כאל תופעה שלילית, אולם לאמיתו של דבר גזי החממה הם המאפשרים את החיים על פני כדור הארץ כפי שאנו מכירים אותם. יותר מדי גזי חממה, כמו בנוגה, גורמים לטמפרטורות קיצוניות, אולם בזכות גזי החממה ואפקט החממה פני כדור הארץ אינם קפואים. בלעדיהם הייתה הטמפרטורה בכדור הארץ מינוס 18 מעלות צלזיוס!

ההתחממות הקיצונית של כדור הארץ

הטמפרטורות המתונות השוררות על פני כדור הארץ הודות לגזי החממה הן שאפשרו את שגשוג התרבות האנושית, אולם המצב הולך ומשתנה. פעילות האדם במאתיים השנים האחרונות הביאה לעלייה משמעותית בריכוז גזי החממה באטמוספרה, מה שגורם להתחממות כדור הארץ ולשינוי האקלים. שריפת דלקים מאובנים – פחם, נפט וגז טבעי – לצורכי אנרגיה, חקלאות, שימושי קרקע ועיור גרמו לעלייה של 50% בריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה, מ-280 חלקיקים למיליון ב-1750 ל-420 חלקיקים למיליון כיום, עלייה שעודנה ממשיכה.

על פי ניטור מתמשך של הטמפרטורה העולמית, שנעשה בהובלת מדענים ממכון גודארד לחקר החלל של נאס"א (GISS) ובשיתוף גופי מחקר מובילים בכל העולם, הטמפרטורה העולמית הממוצעת על פני כדור הארץ עלתה לפחות ב-1.1 מעלות צלזיוס מאז 1880. אלא שצריך לקחת בחשבון שגם קצב ההתחממות הולך ועולה. רוב ההתחממות התרחשה מאז 1975, בקצב של כ-0.15 מעלות צלזיוס לעשור. הסיבות לעלייה בקצב ההתחממות הן גידול האוכלוסין ועלייה ברמת החיים העולמית, שמגבירות את הביקוש לאנרגיה ולמזון.

מעלת צלזיוס אחת, על מה המהומה?

עלייה של מעלת צלזיוס אחת בטמפרטורה העולמית הממוצעת עשויה להיראות מזערית ושולית, אך כבר עכשיו יש לה השלכות משמעותיות על המערכות האקולוגיות ועל חיי היום-יום שלנו. השינוי הקטן לכאורה הזה גורם להתגברות תדירותם, עוצמתם ומשכם של אירועי מזג אוויר קיצוניים, לעליית מפלס הים, לחוסר איזון של מערכות אקולוגיות, לפגיעה במגוון הביולוגי, לנזקים כלכליים ולפגיעה בבריאותם הפיזית והנפשית של בני האדם. קיומם של היצורים החיים בכדור הארץ תלוי בהרכב האטמוספרה שלו. המחשבה על חיים בכוכב לכת אחר אולי מציתה התרגשות בקרב מיליוני בני אדם, אולם כרגע לתנאים המתקיימים על פני כדור הארץ אין תחליף.

אולי יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden