00:47
הדפסהשיתוף

שקוף שזה מתחמם

הם שקופים וקשה לנו להבחין בהם, אבל גזי החממה, אותם גזים שאחראים ל"אפקט החממה" ולהתחממות כדור הארץ, משפיעים על חיינו בצורה דרמטית. האמת? מזל שהם פה! לולא גזי החממה ואפקט החממה הטבעי, הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ הייתה ℃18-! אולם, עם התפתחות הטכנולוגיה, השימוש בדלקי מאובנים – נפט, פחם וגז טבעי – והגידול באוכלוסיית האדם, אנו שורפים יותר ויותר דלקי מאובנים כדי לספק את האנרגיה שנדרשת לייצור חומרים, לחימום, לתעשייה, להפעלת כלי תחבורה ועוד. השימוש המואץ בדלקי מאובנים גורם לשחרור כמות עצומה של גזי חממה, ולתוצאה החמורה - התחממות גלובלית.

יעל נבון | פורסם ב-04 מרץ 2024

בעקבות גזי החממה

גזי החממה, בדומה למרבית הגזים, הם שקופים, ולכן איננו רואים אותם ואיננו מודעים לכמות הרבה של גזים אלה שמשתחררת כל העת ממפעלים, מכוניות, תחנות כוח ועוד. ריכוזם הגבוה מתמיד של גזי החממה וקצב העלייה החסר תקדים בריכוזם הם הגורמים העיקריים להתחממות הגלובלית ולמשבר האקלים, שמאיימים על עולמנו כפי שאנו מכירים אותו. קרינת השמש נכנסת לכדור הארץ ומחממת את פני השטח, שבתורם פולטים בחזרה קרינה אינפרה-אדומה. קרינה זו "מנסה לברוח" לחלל, אך ככל שיש יותר גזי חממה שמצטברים באטמוספרה (השכבה שעוטפת את כדור הארץ), כך האטמוספרה מונעת מהקרינה האינפרה-אדומה להשתחרר לחלל וכדור הארץ מתחמם יותר ויותר.

כדי לבדוק, לתעד ולראות את מה שעין רגילה לא רואה, יצאנו לסיבוב ברחבי ישראל, מצוידים במצלמות: מצלמה רגילה ושתי מצלמות תרמיות, האחת מכוונת לקליטת "חתימת" אורכי הגל של פחמן דו-חמצני (CO2, אחד מגזי החממה העיקריים) ו"רואה" אותו, והשנייה מכוונת לזיהוי גז החממה מתאן, גז בעל אפקט חימום גבוה פי 84 ממולקולת פחמן דו-חמצני. המצלמות הושאלו לנו באדיבות חברת אופגל, שסייעה לנו עם השימוש בהן במשך יום הסיור כולו.

בכל תחנה שבה ביקרנו, צילמנו בו-זמנית במצלמה הרגילה ובמצלמות התרמיות. רוצים לדעת מה גילינו? מוזמנים להצטרף אלינו לסיור. לחצו על התמונה לצפייה בסרטון המלא, שבו מתועד כל מה שראינו באמצעות המצלמות המיוחדות.

תחנת הכוח אורות רבין

התחנה הראשונה שלנו הייתה תחנת הכוח אורות רבין בחדרה, שמייצרת חשמל בתהליך שנשען על שריפת פחם. לנוסעים בכביש וחולפים על פני התחנה נדמה שחלק מארובות התחנה אינן פועלות אף פעם, מכיוון שלא נראה שגז נפלט מהארובות. אולם, מסתבר שלא רק שכל ארובות התחנה עובדות, אלא עובדות במרץ רב… כאשר מצלמים את הארובות במצלמה תרמית, מתגלה לעין הכמות הגדולה של הפחמן הדו-חמצני שנפלטת מהן.

ארובות תחנת הכוח כפי שהן נראות במצלמה רגילה (שמאל) ובמצלמה תרמית (ימין). שימו לב גם להבדל ברקע השמיים. בתמונה הימנית נראה שהאוויר מסביב לארובות רווי בפחמן דו-חמצני

ארובות חדרה כפי שהן נראות במצלמה רגילה (שמאל) ובמצלמה תרמית (ימין). שימו לב גם להבדל ברקע השמיים. בתמונה הימנית נראה שיש ריכוז גבוה של פחמן דו-חמצני באזור הארובות

נמל הבית

התחנה השנייה שלנו הייתה נמל חיפה, שם צילמנו אונייה גדולה שעגנה בנמל. על אף שהאונייה לא נעה, המצלמה התרמית שלנו גילתה לנו שהיא פולטת פחמן דו-חמצני כל העת. מנועיה עובדים ללא הרף ומספקים חשמל לתאורה, למיזוג וכדומה, ועקב כך פולטים כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני.

אוניית הנוסעים כפי שצולמה במצלמה רגילה (שמאל) ובמצלמה תרמית (ימין)

האונייה שעגנה בנמל חיפה כפי שצולמה במצלמה רגילה (שמאל) ובמצלמה תרמית (ימין)

רחוב אחד, בצהרי היום…

התחנה השלישית שלנו הייתה פשוט ברחוב, שם צילמנו שני כלי רכב: האחד מונע באמצעות בנזין, והאחר הוא רכב היברידי, שחלק מהאנרגיה שמשמשת להנעתו מקורה במנוע חשמלי. שני כלי הרכב צולמו כשהם עומדים בחניה ומנועם פועל. מצליחים להבחין בהבדל בכמות הפחמן הדו-חמצני שנפלטת מצינור המפלט (האגזוז) של שני כלי הרכב? על מנת שתיווכחו לראות שאכן שני כלי הרכב מונעים, ביקשנו מהנהגים להתחיל בנסיעה. צפו שוב בסרטון המלא ותוכלו לראות את הפליטה באופן ברור עוד יותר.

בתמונה העליונה נראים שני כלי הרכב, כפי שצולמו במצלמה רגילה. אי אפשר להבחין בגז שנפלט מצינורות המפלט שלהם. בתמונה התחתונה, שצולמה במצלמה תרמית, אפשר לראות שהרכב השמאלי (המונע בבנזין) פולט פחמן דו-חמצני במידה רבה, ואילו הרכב הימני (שהוא רכב היברידי), לא פולט כלל

בתמונה העליונה נראים שני כלי הרכב, כפי שצולמו במצלמה רגילה. אי אפשר להבחין בגז שנפלט מצינורות המפלט שלהם. בתמונה התחתונה, שצולמה במצלמה תרמית, אפשר לראות שהרכב השמאלי (המונע בבנזין) פולט פחמן דו-חמצני במידה רבה, ואילו הרכב הימני (שהוא רכב היברידי), לא פולט כלל

וזו הסיבה להבדל: רכב היברידי מזהם את האוויר הרבה פחות מרכב שפועל על מנוע בעירה בלבד, מכיוון שבחלק מהזמן הוא מונע על ידי מנוע חשמלי, שאינו פולט מזהמים. לעומתו, רכב עם מנוע בנזין פולט פחמן דו-חמצני ללא הפסקה. אילו היינו מסוגלים לראות את פליטת הפחמן הדו-חמצני, היינו נחרדים ממראה כמויות הגז הנפלטות כשאנחנו עומדים בפקק!

תחנת כוח – גז "טבעי"?

התחנה הרביעית בסיורנו הייתה תחנת כוח שמונעת בגז טבעי ונמצאת בחיפה. גז "טבעי", אמרנו? נשמע בלתי מזיק, לא? רובנו בטוחים שהוא לא מזיק, כי הוא "טבעי". פרסומות בטלוויזיה מיתגו אותו כטבעי, נקי ולא מזיק במטרה ליצור לו תדמית חיובית ולקדם את השימוש בו. ובכן… קבלו תיקון: גז "טבעי" מופק אף הוא מדלק מאובנים. 85% מהגז הטבעי שבו משתמשים בתחנות הכוח הוא הגז מתאן (CH4), אחד מגזי החממה העוצמתיים והעיקריים, שאחראי לפחות לשליש מההתחממות הגלובלית הנוכחית.

בתהליך שריפת המתאן בתחנת הכוח נפלט פחמן דו-חמצני. ההוכחה, כפי שתועדה במצלמה התרמית שלנו, מוצגת בתמונות. במקרים רבים הולכת הגז הטבעי בצינורות אינה מושלמת וישנן דליפות, כך שמעבר לפליטות פחמן דו-חמצני עקב שריפת הגז הטבעי, קיים סיכון משמעותי לדליפת הגז הטבעי עצמו, שכאמור מורכב בעיקר ממתאן. למעשה, הגורם המרכזי לפליטות גז החממה מתאן באטמוספרה הוא תהליך הייצור והשינוע של דלקי מאובנים.

משמאל: ארובות תחנת הכוח, שלכאורה אינן פולטות זיהום, כפי שצולמו במצלמה רגילה. מימין: צילום במצלמה תרמית חושף את הכמויות הגבוהות והמטרידות של פחמן דו-חמצני שנפלט מהארובות ומזהם את הסביבה כולה

משמאל: ארובות תחנת הכוח, שלכאורה אינן פולטות זיהום, כפי שצולמו במצלמה רגילה; מימין: צילום במצלמה תרמית חושף את הכמויות הגבוהות של פחמן דו-חמצני שנפלט מהארובות

פרה, פרה…

התחנה האחרונה בסיורנו הייתה רפת, שבה השתמשנו במצלמה שיכולה לקלוט ולצלם מתאן. כשצילמנו את הפרות הופתענו לגלות שמנחיריהן נפלטת ללא הפסקה כמות גבוהה מאוד של מתאן. בנשימתן, הפרות משחררות מתאן שנוצר על ידי חיידקים שנמצאים במערכת העיכול שלהן ומסייעים בתהליך עיכול המזון. מכאן, שככל שבני האדם צורכים יותר בשר בקר ומגדלים יותר פרות, כמות גדולה יותר של מתאן נפלטת לאטמוספרה!

משמאל, פרות ברפת, כפי שצולמו במצלמה רגילה. מימין, פרות שצולמו במצלמה הקולטת מתאן. שימו לב לכמות הגדולה של מתאן שמשתחררת מנחירי הפרות

משמאל, פרות ברפת, כפי שצולמו במצלמה רגילה. מימין, פרות שצולמו במצלמה המזהה מתאן. שימו לב לגז המתאן שמשתחררת מנחירי הפרות

החדשות הטובות הן, שבניגוד לפחמן דו-חמצני, שנשאר באטמוספרה כמה מאות שנים, מתאן נשאר באטמוספרה "רק" כ-12 שנה. לכן, ככל שנצמצם את צריכת הבקר שלנו, נתרום באופן משמעותי להפחתת פליטת המתאן, שכן כך יגדלו פחות פרות לתעשיית הבשר. זה עוד לפני שדיברנו על שאר ההשלכות הסביבתיות של גידול בעלי חיים למאכל אדם – בהן השימוש בקרקעות חקלאיות, בירוא יערות לטובת פינוי שטח למרעה, זיהום מזבל הפרות וצריכת מים אדירה, ועוד.

מצלמים ברפת. ג'ודי לקס, האוצרת המדעית של התערוכה "זה מתחמם" (שמאל), וצוות חברת אופגל (ימין) בעת צילום ברפת, במצלמה רגילה ובשתי מצלמות תרמיות

מצלמים ברפת. ג'ודי לקס, האוצרת המדעית של התערוכה "זה מתחמם" (ימין), וחבר צוות חברת אופגל (שמאל) בעת צילום ברפת, במצלמה רגילה ובשתי מצלמות תרמיות

אם נשתמש פחות בכלי רכב מזהמים, נתייעל בצריכת החשמל (למשל, נכבה מזגנים ונכבה אורות כשאנחנו לא צריכים), נשנה את הרגלי התזונה שלנו, נפחית צריכה ונשתדל לפעול באופן שהוא יותר ידידותי לסביבה, נוכל להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלנו.

 

אולי יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden