הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
מי יודע מה משותף לשמות הבאים: אספסת חן, אספסת זוטה, דבקה נימית, גלומנית רעופה וענבלית קיליקית? אין לכם מושג? אל דאגה, אתם לא לבד! אלו הם שמות של חמישה מיני צמחים, שלא היו מתועדים עד כה בספרות הבוטנית של הארץ. המינים החדשים התגלו בשנים האחרונות במהלך סקרים בוטניים שמוביל מכון דש"א, וחשוב ומשמח לצרפם לרשימת צמחי הבר של ארץ ישראל.
צוות הבוטנאים והבוטנאיות ביחידת הסקרים של מכון דש"א (דמותה של ארץ) מבצע בצורה מקצועית ושיטתית סקרי צומח ברחבי הארץ. במהלך הסקרים נאסף ידע עדכני ומקיף לגבי התפוצה והדינמיקה של אוכלוסיות מיני הצומח במגוון בתי הגידול המאפיינים את נופי הצומח והיחידות האקולוגיות של ישראל. "על הדרך" גם מתגלים מינים חדשים, שמצטרפים לרשימת מיני צמחי הבר של ישראל, הכוללת כ-2,500 מינים.
והרי החדשים, והעיקריים שבהם תחילה
העניין המחודש במגוון ובטקסונומיה של הצומח של ישראל, בשילוב ביצוע סקרים בוטניים ושיפור מיומנויות הזיהוי וההגדרה, הובילו בשני העשורים האחרונים, ובמיוחד בחמש השנים האחרונות, לגילוי למעלה מ-60 מינים חדשים של הצומח המקומי. ב"חדשים", הכוונה היא לכאלה שלא תועדו עד כה בצורה רשמית, אם בכלל, בספרות הבוטנית של הארץ. כמעט כל מיני הצמחים שהתגלו הם צמחים עשבוניים חד-שנתיים, צורת חיים שמאפיינת את הצמחייה המקומית של ישראל.
מיני צמחים חדשים בישראל. תמונה ימנית- חסמסת גפורה. צילום: בר שמש; במרכז-אספסת חן. צילום: דר בן נתן; תמונה שמאלית- דבקה נימית. צילום: דר בן נתן
28 ממינים אלה כבר הוצגו במאמר מדעי שפורסם באפריל האחרון (2024) על ידי דר בן נתן ובר שמש ממכון דש"א וד"ר אורי פרגמן-ספיר, המנהל המדעי של הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים. השלושה לקחו על עצמם לרכז ולסכם את החידושים הללו ולפרסמם בצורה מסודרת בכתבי עת מדעיים, בין השאר כחלק ממאמץ לאומי לעדכון רשימת מיני הצמחים המקומיים ולקידום ההגנה על פי חוק על מינים בסכנת הכחדה בישראל.
המינים החדשים הם ברובם נדירים מאוד ולכן גם מוגדרים, בדרך כלל, כמינים בסכנת הכחדה בישראל. יחד עם זאת, חשוב להסביר שלא כל מין נדיר הוא בהכרח בסכנת הכחדה, וכי ישנם קריטריונים נוספים שעל פיהם נקבעת דרגת הסיכון של המין. כך או כך, בשל הנדירות הגבוהה של הצמחים החדשים שמתגלים, נדרשות פעולות מיידיות לשימורם, הן בבתי הגידול הטבעיים שלהם והן באתרי שימור. וכך, בגנים בוטניים, כדוגמת הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים, ובחלקות וגני מקלט נוספים, שרובם שוכנים בתחומי שמורות טבע וגנים לאומיים המנוהלים על ידי רשות הטבע והגנים, מגדלים ושומרים זה לצד זה גם צמחים בסכנת הכחדה וגם צמחים נדירים, שאינם בסכנת הכחדה.
ידע "צומח"
צמחיית ארץ ישראל נחקרה באופן מקיף החל מסוף המאה ה-19, ורשימת המינים הכוללת ביותר של הצמחייה המקומית פורסמה לפני כ-25 שנה. במהלך השנים שחלפו מאז, ועל אף הגילויים החדשים, לא עודכנה הרשימה. גילוי המינים שטרם תועדו בארץ מעיד על המגוון הביולוגי העצום של ישראל, ומדגים את חשיבותם של סקרי שטח יסודיים להכרת מגוון הצומח המקומי.
בוטנאי של מכון דש"א בסקר צמחים בסכנת הכחדה. צילום: בר שמש
ביוזמת רשות הטבע והגנים, משנת 2013 מבוצע סקר ייעודי מתמשך, סקר מיני צמחים בסכנת הכחדה, בהנחיית ועדה מקצועית לטיפול בצמחים בסכנת הכחדה שמינתה חטיבת המדע של רט"ג. הסקר מבוצע על ידי צוות הבוטנאים והבוטנאיות של מכון דש"א ומומחים נוספים. בין מטרות הסקר, איסוף מידע עדכני על תפוצת מינים בסכנת הכחדה וריכוז וביסוס ידע בוטני, מקצועי ומהימן עליהם ועל בתי הגידול שהם מאכלסים.
בעקבות ממצאי סקר 2021 ודיונים בוועדת המומחים המלווה הוחלט להוסיף לסקר של השנים הבאות קבוצת מינים חדשה לסקירה: צמחים קשים להגדרה ו/או בעלי מורכבות טקסונומית שדורשת בירור, כאלה שהמידע העדכני (או אפילו ההיסטורי) לגביהם מועט, חסר או שאינו אמין, ויש קושי בהגדרה ובזיהוי ודאי שלהם. יש צמחים שמופיעים בתיעוד הבוטני של ישראל אך "מתעלמים" מהם, כי הם קשים לזיהוי והגדרה, אין עליהם מספיק מידע ואין מספיק תמונות, אין מיקום מדויק ועוד. מקרב צמחים אלה, לאחר דיוק והשלמת המידע, מתגלים לפעמים מינים "חדשים". בסקר 2023 הוחלט להתמקד בסקירת אותם מינים "חדשים" הנתונים בסכנת הכחדה ואשר אין עליהם מידע עדכני, בסקירת מינים נדירים מאוד, שהמידע העדכני לגבי תפוצתם ואוכלוסיותיהם חסר, וכן בסקירת בתי גידול מאוימים, שבהם יש פוטנציאל למצוא צמחים בסכנת הכחדה. בזכות הסקר ודיוק הזיהוי הטקסונומי נוספים מדי שנה צמחים חדשים לרשימת מיני הצמחים בישראל, והרשימה ממשיכה להתעדכן באופן שוטף.
בר בשטח
צוות הבוטנאים המומחים של מכון דש"א, בשיתוף פעולה מקצועי והדוק עם הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים ועם רט"ג, מעדכן את רשימת צמחי הבר של ישראל, הן מבחינה טקסונומית והן מבחינת התפוצה והתכונות של המינים השונים. עבודה זו נשענת על איסוף מידע רב מהשטח, לצד מחקר הספרות המדעית המתפרסמת בארץ ובעולם ובחינת גיליונות העשבייה.
בר שמש, מנהל מחלקת בוטניקה ורכז סקר צמחים בסכנת הכחדה במכון דש"א. צילום: ענבר שניצר
חלק מהמינים החדשים התגלו על ידי בוטנאים חובבים, שנתקלו במקרה בצמח לא מוכר והעבירו אותו להגדרה לבוטנאים מומחים או הגדירו אותו בעצמם. לדברי בר שמש, מנהל מחלקת בוטניקה ורכז סקר צמחים בסכנת הכחדה במכון דש"א (ואחד מכותבי המאמר שהוזכר לעיל), מידע רב לגבי צמחים חדשים נאסף גם מפלטפורמות לא פורמליות של אנשי שטח וחובבי צמחים שבהן יש שיתוף ידע, למשל, פוסטים בפייסבוק או התכתבות בקבוצות בוטנאים כגון "צמחיית ישראל ברשת". "מדובר בידע חשוב, שקיים אך לא פורסם באופן רשמי", אומר שמש, "והוא תורם רבות לידע הנצבר על הצמחייה של הארץ".
המידע נאסף, האמינות ודיוק הזיהוי נבדקים על ידי צוות המומחים (בתהליך שנמשך לעיתים יותר משנה), ואז מחליטים אם להוסיף את הצמח החדש לרשימת הצמחים של ישראל. לאחר קביעת מין הצמח הוא מתועד בגיליון עשבייה, ובד בבד נערכים סקרים לקביעת תפוצתו ומספר אוכלוסיותיו בישראל.
אל תגידו שלא הכרתם
מרב לבל וין, רכזת פרויקט שימור צמחים בסכנת הכחדה ברשות הטבע והגנים, ומי שהובילה את "סקר מיני צמחים בסכנת הכחדה" בתחילת דרכו, מסבירה שמינים חדשים מתגלים פעמים רבות במקומות נידחים, שלא נעשו בהם די סקרי צומח (אם בכלל), אך גם באתרים מוכרים מבחינה בוטנית שנסקרים באופן שוטף. "לעיתים לא מבחינים במינים קטנים מאוד, או שהמין החדש דומה למין ידוע ולכן משייכים אותו בטעות למין אחר", אומרת לבל וין.
מרבד שיבולת-שועל גדולה בשמורת בני ציון. צילום: בר שמש
כזה, למשל, הוא המקרה של שיבולת-שועל גדולה, מין נדיר וחשוב של בתי גידול חוליים. שמש מספר, שמאות אלפי פרטים ממין זה התגלו לאחרונה בשמורת הטבע בני ציון שבשרון. "למרות שבוטנאים רבים סקרו בשנים עברו את השמורה, נראה שפספסו אותה, או שהיא זוהתה בטעות כשיבולת-שועל נפוצה. עבודה טקסונומית מעמיקה יכולה לגלות טעויות עבר בזיהוי ובשיוך של מינים, ויש לכך משמעות גדולה", מדגיש שמש. "אנחנו נמצאים בשטח במסגרת של סקרים ופרויקטים שונים, בכל רחבי הארץ ובכל עונות השנה", מוסיפה לבל וין. "את הידע והניסיון הרב שנאספים אנחנו מרכזים לטובת מחקר טקסונומי ואקולוגי ומאמצי שימור ושיקום של הצומח בישראל, שנחוצים במיוחד לנוכח הפיתוח המואץ והפגיעה בשטחים הפתוחים והטבעיים".
דבורה לב רמתי ובר שמש (מכון דש"א) במיפוי, סקר וסימון ערכי טבע מוגנים ביערות קק"ל. צילום: רונה וינטר-לבנה
ניטור עקבי ויסודי של השטח, שיתוף במידע שנאסף ואיחוד כוחות של טובי הבוטנאים, שעמלים ושוקדים ללא לאות על מלאכת הזיהוי וההגדרה, תורמים לעדכון וחידוש הידע לגבי תפוצת הצמחים ומגמות באוכלוסיותיהם. בנוסף לכך, מתאפשר גילוים של מינים חדשים, שמתווספים בגאווה לרשימת צמחי הבר שהתברכה בהם ארצנו.
מקורות וקריאה נוספת
- קישור לסקר באתר מכון דש"א- סקר צמחים בסכנת הכחדה | מרב לבל, מימי רון, בר שמש, הילה גיל, דר בן נתן
- לבל מ, וולצ'אק מ וקרן-רותם ת. 2022. שמירה על צמחים בסכנת הכחדה: סיכום עשור 2021-2011. הוצאת רשות הטבע והגנים
- צמחים בסכנת הכחדה – פרויקט הערכת סיכון מיני הצמחים בישראל | רשות הטבע והגנים
- שמידע א ופולק ג. 2007. הספר האדום, צמחים בסכנת הכחדה בישראל, כרך א'. ירושלים: הוצאת רשות הטבע והגנים בסיוע המשרד להגנת הסביבה ויד הנדיב
- שמידע א, פולק ג ופרגמן-ספיר א. 2011. רשימת הצמחים האדומים לכרך ב' של הספר האדום של צמחי ישראל- צמחים בסכנת הכחדה בישראל. ירושלים: הוצאת רשות הטבע והגנים בסיוע המשרד להגנת הסביבה ויד הנדיב
קישור לכתבות נוספות ב"חדש בסביבה"
