אין לנו טבע שני | שינוי האקלים והפגיעה במגוון הביולוגי

בעשרות השנים האחרונות, העדויות לשינוי האקלים הולכות ומתגברות, והתחזיות, לצערנו, אינן אופטימיות. שינוי במועדי נדידה של מינים, חוסר סנכרון בין פעילות של חרקים מאביקים לפריחה וחריגה של מינים מאזורי התפוצה שלהם הם רק חלק מהתופעות שאנו רואים כבר כיום, אשר משפיעות ומשנות את המערכות האקולוגיות, ההכרחיות גם לקיום שלנו, בני האדם.

אקלים של שינוי

עליית הטמפרטורה, שינוי בפיזור המשקעים, עלייה בשכיחותם ובעוצמתם של אירועי מזג אוויר קיצוניים, ובהם שרפות, בצורות, סופות, הצפות ושיטפונות, כל אלה ועוד גורמים לנזק כלכלי וחברתי חסר תקדים. ההתמודדות עם שינוי האקלים ניצבת בראש רשימת האתגרים הגדולים ביותר שעומדים בפני האנושות במאה ה-21, לצד משבר המגוון הביולוגי.

שינויים בתנאי הסביבה של צמחים, בעלי חיים ושאר יצורים חיים עשויים לפגוע בהם באופן ישיר ולצמצם את אוכלוסיותיהם, לעיתים עד כדי סכנת הכחדה או אפילו הכחדה ממש, במיוחד כאשר מדובר בשינוי מהיר, שלא מאפשר להסתגל אליו בזמן.

מחזור החיים של מינים רבים (תרדמת חורף, נשירת עלים וכדומה) מושפע מאורך היום, טמפרטורה, משקעים ועוד, ולכן שינוי האקלים עלול לשבש אותו ולהשפיע על מאפיינים התנהגותיים, פיזיולוגיים ואפילו גנטיים. שינוי האקלים משפיע גם על תהליכים אקולוגיים חשובים, כמו האבקה ורביית צמחים. שינוי בתזמון הנביטה והפריחה של צמחים, למשל, יכול להשפיע לא רק על תפוצת הצמחים עצמם, אלא גם על מי שקשור אליהם באופן כזה או אחר ותלוי בהם לצורכי רבייה, תזונה וכדומה.

התחזיות האקלימיות צופות פגיעה משמעותית במגוון הביולוגי בעקבות החמרת השפעותיו של שינוי האקלים, כבר בעתיד הקרוב. פגיעה במגוון הביולוגי גורמת להחלשת חוסנן של המערכות האקולוגיות ומשבשת את יכולתן להתאושש מתנאי אקלים קיצוני, מזיקים ומחלות. קיומו של האדם תלוי במערכות הטבעיות הללו ובמגוון השירותים שהמערכות האקולוגיות מספקות לו, כמו מזון וחומרי גלם, ויסות אקלים, טיהור אוויר ומים, מניעת סחף קרקע, תרבות ופנאי ועוד. כאשר הטבע נפגע, המשמעות היא שגם עתידו של האדם בסכנה.

בישראל, עוצמתם וקצב השפעתם של האיומים על המגוון הביולוגי גדולים במיוחד. על פי דו"ח מצב הטבע 2023 של המארג (התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט), מדובר בכמה גורמים שחוברים יחד. צפיפות האוכלוסייה וקצב גידולה המהיר, פיתוח אינטנסיבי, גודלה המצומצם של ישראל ושיקולים תכנוניים, שבמקרים רבים לא שמים את השמירה על הטבע בעדיפות עליונה, כל אלו הם רק חלק מאותם הגורמים. בנוסף לכך, מזרח אגן הים התיכון, שבו ישראל נמצאת, הוא אזור שמושפע במיוחד משינוי האקלים.

השקד פורח מוקדם מדי

פריחת השקדיות הייתה תמיד סמל לט"ו בשבט. השקד המצוי נפוץ באזורנו ופריחתו מוקדמת יחסית לעצי פרי אחרים: היא מתחילה באמצע ינואר, בתחילת עונת הצמיחה והלבלוב (ונמשכת עד פברואר-מרץ), בדיוק "בזמן המתאים" לציון ט"ו בשבט. אולם, בשנים האחרונות, יש יותר ויותר דיווחים על פריחה מוקדמת במיני עצים הגדלים באזורים הרריים, ביניהם גם שקדיות. ואכן, אפשר לראות עצי שקד מלאי פרחים כבר בחודשים נובמבר-דצמבר.

ההנחה היא, שהתנודות במשטר הטמפרטורות ותופעות מזג אוויר שונות משבשות את עונת הפריחה: השקד מקדים לפרוח בשל טמפרטורות גבוהות יותר, ואולי גם מחסור בגשם. הבעיה העיקרית היא שהשיבוש במועדי הפריחה עלול להוביל לחוסר סנכרון ולפגיעה ביחסים בין הצמח ובין המאביקה העיקרית שלו, דבורת הדבש. דבורי הדבש הרבה פחות פעילות בגשם ובטמפרטורות נמוכות, מה שיוביל להאבקה לא יעילה מספיק. הדבר יכול לפגוע באופן ישיר בייצור הזרעים ובתפוקת הפרי, וכמובן גם עלול לייקר את מחירו.

מי הזיז את אזור התפוצה שלי?

חלק ממיני הפרפרים מגלים "נאמנות" לצמחים מסוימים ותלויים בהם לקיום מחזור חייהם. פגיעה או שינוי סביבתי שמשפיעים על מצב הצמחים ותפוצתם צפויים להשפיע גם על הפרפרים הקשורים אליהם. ממצאים שמסכמים 13 שנות ניטור ארוך טווח של פרפרים בישראל (2010–2022), שפורסמו בדו"ח מצב הטבע האחרון של המארג, מראים כי חלה דחייה של חודש שלם (!) בשיא שפע הפרטים של מיני הפרפרים שנצפו. זהו שינוי קיצוני במחזוריות העונתית של הפרפרים, שככל הנראה נובע משינוי האקלים: העלייה בטמפרטורת הסביבה משבשת את דגם הפעילות של חלק ממיני הפרפרים באופן ישיר, וגם באופן עקיף, דרך השפעה על מצב הצומח.

השפעה נוספת שיש לשינוי האקלים על הפרפרים היא שינוי באזורי התפוצה שלהם. בעקבות ההתחממות, הפרפרים נודדים מקו המשווה לכיוון הקטבים בחיפוש אחר אקלים קריר יותר, או שהם עולים לגובה במעלה הרים. על פי נתוני ניטור הפרפרים בישראל, עושר מיני הפרפרים הגבוה ביותר נמצא בהר החרמון וברכס הרי מירון. החרמון הוא גבול התפוצה הדרומי העולמי של כמה מיני צמחים ובעלי חיים. מינים שחיים בגבול תפוצה נוטים להיות פגיעים במיוחד לשינויים בסביבה, ובהם שינוי האקלים. המשך מגמת ההתחממות עשוי לדחוק צפונה את מיני הפרפרים החיים בחרמון, ולהוביל להכחדה מקומית של מיני פרפרים חובבי קור שחיים בשיא ההר, מפני שאין להם יותר לאן לעלות.

מזג ים-תיכוני

בישראל, שינויים בפיזור הגשמים ועליית הטמפרטורה משפיעים על מערכות המים הטבעיות, כדוגמת נחלים, מעיינות ובריכות חורף. התייבשות מקורות מים טבעיים עשויה להשפיע על בעלי חיים ממגוון הקבוצות (עופות, זוחלים, דו-חיים, חרקים ועוד), שתלויים במים במחזור החיים שלהם.

בכנרת, לדוגמה, שינוי האקלים הוביל, בין השאר, לעלייה בטמפרטורת המים הממוצעת, וכתוצאה מכך לפגיעה במגוון הביולוגי באגם ולשינויים בהרכב האוכלוסיות. שינויים קיצוניים במפלס המים הובילו להתמעטות חמורה של שפע הרכיכות המקומיות באגם ולהשתלטות של חילזון פולש מהמין  Thiara scabra, שמהווה כיום כ-95% מסך החלזונות באגם. פעמים רבות המינים הפולשים חזקים ועמידים יותר מהמינים המקומיים, מתחרים איתם על משאבים ודוחקים אותם, ובכך גורמים להשפעה אקולוגית בעייתית.

כדי לשמור על הטבע בישראל מפני שינוי האקלים העולמי, יש להמשיך ולחזק את מאמצי שמירת הטבע הקיימים ולפעול לשמירה על שלמות המערכות האקולוגיות. ניטור, מחקר וידע מדעי הם חלק מהגורמים שיאפשרו להפעיל מדיניות סביבתית מושכלת, לחוקק חוקים ולאכוף את השמירה על המערכות האקולוגיות. האם הטבע יצליח להתאושש? כדאי שלא נשאיר את התשובה ליד הגורל ונפעל בהקדם. הטבע צריך אותנו, ולא פחות מכך, אנחנו צריכים את הטבע.