הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
אבולוציה היא התיאוריה המדעית שמסבירה את התהליכים שהובילו להתפתחות מגוון היצורים המדהים על פני כדור הארץ. חוקרות בארץ ובעולם מגלות מדי שנה תגליות פורצות דרך לגבי המנגנונים שבהם מתרחשים תהליכים אבולוציוניים וכיצד תהליכים אלו מסבירים תופעות טבע שונות. לרגל יום דרווין הבינלאומי (12 בפברואר) ויום הנשים והנערות במדע (11 בפברואר) בחרנו שלוש חוקרות כאלו, כאן במוזיאון הטבע, ודיברנו איתן על המחקר שלהן ואיך הגיעו לעסוק בתחום:
פרופ' רחל שריג, ראש מרכז דן דוד לחקר תולדות האדם, עוקבת אחר השינויים שחלו במהלך התפתחות האדם במבנה הלסתות והשיניים.
תחום המחקר שבו עוסקת פרופ' שריג נקרא אנתרופולוגיה דנטלית: חקר התפתחות האדם דרך הסתכלות על מערכת הלעיסה, השיניים והלסתות. בעולם המודרני אנחנו סובלים מבעיות שיניים רבות, ביניהן צפיפות שיניים, חוסר שיניים, שיניים כלואות, עששת ומחלות חניכיים. אולם, כשאנו בוחנים אוכלוסיות אדם קדומות, אנחנו מגלים שמצב השיניים שלהן היה טוב בהרבה משלנו. נשאלת השאלה: מה גרם לכך שמצב השיניים שלנו כיום פחות טוב מבעבר? לכתבה המלאה >>
ד"ר קארין תמר היא חוקרת במוזיאון הטבע שמתמחה בתחום הסיסטמטיקה: ענף המדע שעוסק במיון וסיווג עולם הטבע. מחקרה כולל תיאור מינים חדשים למדע, חקר יחסי הקרבה האבולוציוניים בין מינים ושחזור של עצים אבולוציוניים (פילוגנטיים).
מה הקשר בין אקלים היסטורי ואבולוציה של חרדוני צב? תהליך האיסוף של המידע הגנטי ויצירת בסיס נתונים גדול אפשר לד"ר תמר לבחון את האבולוציה של החרדונים הקדומים והתפצלותם למינים חדשים. למעשה, היא הצליחה להראות כיצד שינויים גיאולוגיים, שהתרחשו לפני 15 מיליון שנה איפשרו לחרדוני הצב לעבור מאסיה לחצי האי ערב ולאפריקה ולהתפשט לאזורים חדשים, שם הם עברו עם השנים (הרבה מאוד שנים!) התאמות לתנאי המחיה החדשים. לכתבה המלאה >>
אהבתה של פרופ' נטע דורצ'ין', האוצרת הראשית של אוסף החרקים, להרכבת פאזלים הובילה אותה לעיסוק בטקסונומיה: מיון וסיווג שיטתי של יצורים חיים.
את דגימות היתוצים והעפצים אוספים פרופ' דורצ'ין וצוות המחקר שלה בשטח. כך, לדוגמה, כשהייתה בשנת שבתון בדרום אפריקה היא ביצעה סקר מקיף של צמחי מדבר בצפון המדינה וגילתה עשרות מינים חדשים למדע של יתוצים. בשלב הבא מתחיל שחזור עץ פילוגנטי, המאפשר להבין את הקשרים האבולוציוניים בין מיני החרקים השונים, ואף להשוות אותו לעץ האבולוציוני של התפתחות הצמחים שבהם יוצרים החרקים את העפצים. לכתבה המלאה >>
