הערצב לא עזב | גילויו מחדש של ערצב ים המלח

במשך שעות ארוכות, ימים ולילות, ובמגוון אמצעים ושיטות, נערכו בשנים האחרונות חיפושים אחר ערצב ים המלח, אחד מארבעה מינים של ערצבים שחיים בישראל. מאז שנמצא פרט אחרון ממין זה בשנות ה-90, נעלמו עקבותיו. לאחרונה, לאחר כמה ניסיונות חיפוש כושלים, נמצאו סוף סוף עדויות לנוכחותו של ערצב ים המלח בכמה אזורים לאורך חופו המערבי של ים המלח.

ערצב ים המלח חי אך ורק באזורים מלוחים בחופו המערבי של ים המלח. העדויות החדשות להימצאותו עוררו התרגשות רבה בקרב חוקרים וחובבי טבע, משום שההנחה הרווחת הייתה שמין זה נדחק מאזור ים המלח, ואולי אף נכחד, בעקבות התפשטות מין אחר של ערצב, ערצב הגינה.

ארבעת המינים

מעט מאוד ידוע על מיני הערצבים בישראל, תפוצתם וההבדלים ביניהם. ערצב ים המלח התגלה לראשונה על ידי חוקר טבע צעיר, טוביה קושניר, בשנות ה-40 של המאה ה-20, ופרט אחרון ממין זה נאסף בשנת 1995. ערצב הגינה, שהוא מין ים-תיכוני, השכיח ונפוץ בעיקר במרכז הארץ ובצפונה, חדר ככל הנראה בשנים האחרונות לאזור ים המלח, בייחוד לשטחי חקלאות ולערוצים שבהם יש זרימת ביוב. שני מיני הערצבים הנוספים בישראל הם ערצב אפריקני וערצב ננסי, ושניהם ידועים מאיסופים בודדים בערבה ולאורך בקע ים המלח.

מבחינה חיצונית, ערצב ים המלח דומה מאוד לערצב הגינה, עד כדי כך שקשה מאוד להבחין ביניהם על בסיס המראה בלבד. החוקרים הגדירו את ערצב ים המלח על סמך סמנים גנטיים, הרכב חלבוני הקוטיקולה שלו, צבעו החום-בהיר בהשוואה למינים האחרים וצורת עורקי הכנפיים שלו. הבדל נוסף בין ערצב הגינה לערצב ים המלח הוא בדפוס השירה של הזכרים: שירתו של ערצב ים המלח מורכבת מצרצורים מקוטעים, בעוד ששירתו של ערצב הגינה מתאפיינת בצרצור רציף למשך פרק זמן ארוך.

מכיוון שערצב ים המלח הוא מין אנדמי (ייחודי) לישראל, שתפוצתו מוגבלת לאזורים ספציפיים לאורך בקעת ים המלח, יש ערך רב לשמירה על קיומו ועל בתי הגידול שהוא מאכלס, ולכן במהלך השנים חיפשו אותו חוקרים רבים.

הערצבים שרים בלילה

במסגרת החיפושים אחר ערצב ים המלח ערכו חוקרים מהמעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית (מאל"י) שבמוזיאון הטבע ושותפים נוספים, ביוזמה ובתמיכה של רט"ג (רשות הטבע והגנים), ניסיונות שונים לאיתורו מחדש. בין השנים 2016-2014 השתמשו החוקרים במלכודות נפילה, שיטה נפוצה לניטור פרוקי רגלים שפעילים על פני הקרקע, אך לא נחלו הצלחה. בקיץ 2017 ניסו החוקרים גישה אחרת: ניטור ביו-אקוסטי. זוהי שיטה חדשנית יחסית למעקב אחר מינים בעלי תקשורת קולית מפותחת, ולאיתור ואפיון בית הגידול שלהם.

מאחר שמינים שונים של ערצבים נבדלים אלה מאלה בשירתם והתנהגותם האקוסטית אופיינית וייחודית למין, ניטור ביו-אקוסטי יכול להוות כלי יעיל לאיתור, זיהוי ומעקב אחר המינים השונים. בדומה לחרקים רבים, הערצבים מצרצרים בשעות הלילה. על ידי הצבת מיקרופון נייח שמקליט את קולות הסביבה אפשר לתעד את המינים המצרצרים באתר מסוים לאורך מספר רב של לילות. לחילופין, בסיור עם מיקרופון נייד, אפשר לסרוק במהלך לילה אחד כמה אתרים ולתעד את המינים המצרצרים בהם.

היה זה הניסיון הראשון בישראל ליישם שיטות ביו-אקוסטיות בניטור חרקים. למרבה האכזבה, נמצאו פרטים רבים של ערצב הגינה, אך צרצורו הייחודי של ערצב ים המלח לא אותר בבתי הגידול הפוטנציאליים שבהם הוצבו מיקרופונים. בעקבות תוצאות הסקר שיערו החוקרים שערצב הגינה חדר לסביבה המדברית, וכנראה דחק את ערצב ים המלח מהאזור, אולי עד להכחדתו. השערה אחרת שהועלתה היא שבית הגידול של ערצב ים המלח השתנה מהותית בעקבות נסיגת ים המלח, ולכן הוא נעלם מהאזור.

הנחישות משתלמת

החוקרים לא אמרו נואש, ובשנת 2021 ביצעו סקר ביו-אקוסטי נוסף. הפעם סוף סוף הוקלט קול צרצורו של ערצב ים המלח ה"אבוד", עדות ראשונה ומוחשית לנוכחותו מאז שנות ה-90. ההתרגשות הייתה גדולה, כפי שסיפר לנו אסף בן-דוד, דוקטורנט במוזיאון הטבע ואחד ממובילי החיפושים אחר הערצב: "מכל ההקלטות שנערכו בשנה זו, רק בשמורת עינות צוקים, ורק ביום הדיגום האחרון, במיקרופון אחד בלבד, הוקלטה שירתו של ערצב ים המלח. הערצב שר לילה אחד, בחודש יולי, במשך שעתיים".

בהמשך לגילוי זה בוצע בקיץ 2022 סקר ביו-אקוסטי נרחב, שבו אותר הערצב ב-13 נקודות נוספות באזורי מלחות החוף המערבי של ים המלח. ממצאי הסקר גילו שערצב ים המלח מעדיף אזורים עם קרקע מלוחה ומים מתוקים, כמו מלחות ים המלח, שהן בית גידול ייחודי ופגיע מאוד. בשנים האחרונות, כתוצאה מפעילויות אדם, שכוללות, בין השאר, ניצול מים והתרחבות שטחי החקלאות (בעיקר הפיכת שטחי מלחות למטעי תמרים), נהרסו חלקים נרחבים משטחי המלחות ונפגעה איכותם של השטחים הנותרים. פעילות האדם גורמת גם להיווצרותם של בולענים רבים, שמכילים מים בכמויות מלחים משתנות, וייתכן שזה מה שעודד חדירת מינים מתחרים לאזור, ביניהם ערצב הגינה, שמסוגל לחיות במגוון רחב של בתי גידול ומעדיף מים מתוקים.

בקיץ 2023 בוצע סקר נוסף, במטרה להשלים מידע רב ככל האפשר לקראת מחקר רחב היקף על ערצב ים המלח. מיקרופונים נייחים הוצבו באתרים חדשים בגבול שטחי התפוצה המוכרים, ונערכו סיורים ליליים במטרה לאתר בשטח את שירת הערצב ולנסות להבין מהו בית הגידול המועדף עליו, להעריך את צפיפות האוכלוסייה וללמוד מהם דפוסי הפעילות המרחבית שלו. עד כה נמצאו 17 מיקומים שבהם תועדה נוכחות של ערצב ים המלח, בחמישה אזורים שונים לכל אורך חופו המערבי של ים המלח: אתר הטבילה בירדן הדרומי, עינות צוקים, שמורת קנה וסמר, עינות קדם ומלחת סדום.

הישירו שניים יחדיו…?

החדשות המשמחות הן שהסקרים שבוצעו בשנים 2022 ו-2023 מציעים שייתכן שערצב ים המלח וערצב הגינה יכולים לחלוק את אותה נישה אקולוגית, כפי שעולה מהימצאותם יחד בכמה בתי גידול שנסקרו, ביניהם אחו לח, שדות מושקים ומטע תמרים.

לדברי בן-דוד, הניטור הביו-אקוסטי מוכיח את עצמו כשיטה יעילה ומדויקת. בימים אלה עובד צוות המחקר על יצירת ספרייה אקוסטית של קולות שירה מוקלטים, לצד ספרייה גנטית (מאנליזות גנטיות של פרטים שנאספים בשדה). במידה שזה יתאפשר בעתיד, משתף בן-דוד, "יהיה בכך סיוע משמעותי לזיהוי מיני הערצבים שקשים מאוד לזיהוי מורפולוגי. כך ניתן יהיה ליצור מפת תפוצה מדויקת יותר של מיני הערצבים בישראל, על בסיס סקרים אקוסטיים נוספים ואנליזות גנטיות של פרטים שייאספו בשדה". לגבי ערצב ים המלח, מוסיף בן-דוד, "המידע יאפשר להבין טוב יותר את יחסי התחרות בינו ובין מיני הערצבים האחרים, ולקבוע האם אכן קיימת דחיקה תחרותית בינו ובין ערצב הגינה".

ממצאי הסקר האחרון תומכים בכך, שירידת המפלס המהירה של ים המלח, השינויים הדרמטיים שהתרחשו בבית הגידול בעשורים האחרונים והרס המלחות, ולא בהכרח חדירת ערצב הגינה, הם שהביאו להיעלמות ערצב ים המלח מהאתרים שבהם נמצא בעבר ולהגירתו לאתרים חדשים. לדברי ד"ר איתי רנן,  ראש המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית, יש להגן על בתי הגידול הייחודיים הללו, שמשתנים ואובדים, במטרה לשמר את ערצב ים המלח ומינים אנדמיים אחרים, שמספרים את סיפורו של המקום.  

 

מקורות וקריאה נוספת

• חזן א, רנן א ובן-דוד א. 2018. דוח- ניסיון איתור ערצב ים-המלח. אוניברסיטת תל אביב
• צרפתי א, בן-דוד א, בן צבי ג, מיארה י, חזן א, בירד ט, סבח ע, שטייניץ ע ורנן א. 2022. סקר אקוסטי לאיתור ערצב ים-המלח (Gryllotalpa marismortui). מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב ורשות הטבע והגנים
• בן-דוד א, בן צבי ג, חזן א, בירד ט, סבח ע ושטייניץ ע. 2023. סקר אקוסטי לאיתור ערצב ים-המלח (Gryllotalpa marismortui). מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב ורשות הטבע והגנים
• לתקציר המלא של ההרצאה סקר אקוסטי לאיתור ערצב ים המלח ולמצגת ערצב ים המלח (אסף בן-דוד) שהוצגו בוועידה השנתית ה-52 למדע ולסביבה, במושב: מחקרי המגוון הביולוגי בישראל
• לכתבה משודרת במקום הנמוך בעולם: החיפושים הליליים אחר היצור הנעלם של ים המלח. כאן חדשות (11.7.23), תאגיד השידור הישראלי
• לצפייה בתוצאות הניטור המעודכנות ובמפה חיה של האתרים בדף הפרויקט (במערכת ה-Arbimon RFCX): https://arbimon.org/p/gryllotalpa-marismortui/insights

• Broza, M., Blondheim, S. & Nevo, N. 1998. New species of mole crickets of the Gryllotalpa gryllotalpa group (Orthoptera: Gryllotalpidae) from Israel, based on morphology, song recordings, chromosomes and cuticular hydrocarbons, with comments on the distribution of the group in Europe and the Mediterranean region. Systematic Entomology 23: 125–135