מוטציות והשפעתן על האבולוציה

באופן טבעי ואקראי

מוטציות קורות באופן טבעי ואקראי. הן מתרחשות באופן טבעי במהלך שכפול החומר הגנטי ויכולות להיות מושפעות מגורמים סביבתיים כגון זיהום או קרינה. מוטציות יכולות להשפיע על האופן שבו יצור ייראה, יתנהג או יתקיים. למרות שהמוטציות מתרחשות באקראי, הן יכולות להיות מועילות, ניטרליות או מזיקות ליצור. כל התאים בגופו של היצור החי מכילים דנ"א ובכל אחד מהתאים יכולה להתרחש מוטציה. עם זאת, מוטציות שאינן מתרחשות בתאי המין אינן מועברות לצאצאים, ולכן אין להן משמעות אבולוציונית.

נניח שבתאי המין של חיפושית בצבע ירוק חלה מוטציה בגן המקודד לצבע. כתוצאה מהמוטציה, חיפושית בעלת גן לצבע ירוק העמידה צאצאים בעלי גן לצבע כתום. כלומר, היא תטיל ביצים שמהן תבקענה חיפושיות כתומות. אם החיפושיות הכתומות יגדלו, יתבגרו ויתרבו, הם יעבירו את התכונה של הצבע הכתום לצאצאיהן. כך יהיו לנו באוכלוסייה גם חיפושיות ירוקות, עם הגן המקורי, וגם חיפושיות כתומות, הנושאות את הגן שעבר מוטציה.

מוטציה: יתרון או חיסרון?

מוטציה יכולה לגרום לשינויים מגוונים בתכונות, שינויים חיוביים או שליליים. למשל, ייתכן שהתכונה שבה התרחשה מוטציה תהיה מועילה לפרט הכתום, למשל היא תגרום לו להיות מוסווה טוב יותר, וכך להגדיל את סיכוייו לשרוד ולהתרבות. אם הוא ישרוד ויתרבה, הוא יעביר את התכונה – צבע כתום – לצאצאיו, ועם הזמן תלך ותגבר שכיחותה של התכונה באוכלוסייה. כלומר, תהיינה יותר ויותר חיפושיות כתומות. יכול להיות שהתכונה – הצבע הכתום – לא תהווה יתרון או חיסרון, למשל אם הטורפים של החיפושיות כלל אינם רואים צבעים. והמוטציה יכולה להוות גם חיסרון, למשל, אם הצבע הכתום גורם לחיפושית להיות בולטת יותר. במקרה כזה, החיפושיות הכתומות תיטרפנה יותר מאשר החיפושיות הירוקות ומספרן היחסי באוכלוסייה ילך ויפחת.