עולם מגוון

יהלומים ביער גשם

אדוארד א' וילסון סרק את פני הקרקע בעזרת פנס וחיפש סימני חיים. זו הייתה שעת לילה מאוחרת ביער גשם שעל גדות האמזונס, ווילסון, חוקר צעיר ונלהב, לימים אחד מגדולי הביולוגיה המודרנית, חיכה לכל הסחת דעת שתושיע אותו מהלבד. פתאום ראה נקודות אור, מעין "יהלומים" שנצנצנו וכבו בכל סיבוב של הפנס. עד מהרה גילה ווילסון שה"יהלומים" הם עיניהם של עכבישים ממשפחת הזאבניים המחפשים טרף, שקפאו במקומם בכל פעם שנפל עליהם אור הפנס. ווילסון ירד על ארבע, התבונן בתהלוכת העכבישים ושם לב עד כמה הם שונים זה מזה בגודל, בצורה, בצבע ובשעירות. "עכבישים אלה שרדו לפחות ארבעים מיליון שנה, היום הם מופיעים בשלל מינים ברחבי העולם, והקבוצה הזאת היא רק מדגם קטנטן", חשב. התפוח נפל על ראשו של וילסון כשפרצה סערה ומטחי גשם כבדים ניערו את היער. הייתה זו העונה השחונה, אבל לג'ונגל חוקים משלו. וילסון חשב איך המאורע האלים שתקף את היער גרם לפרצות: העצים הנופלים מכובד הסערה, נרקבים ומספקים מזון לפטריות, נמלים וחיפושיות; צמחים חלוצים מכים שורש בחלל שנוצר, ואלפי מינים נוספים לצמחי היער הראשוני. "החיים שהוכו בסערה חולפת מתחדשים מהר", כתב, "מינים אופורטוניסטיים ממהרים למלא את החללים, ומתחילים את שרשרת האירועים האקולוגיים, שמחזירה את הסביבה למצבה הקודם. המגוון הביולוגי הוא המפתח לקיומו של העולם כפי שהוא מוכר לנו. הוא הבונה את החיים ומרווה את יער הגשמים".

וילסון היה מהראשונים שהביאו את נושא המגוון הביולוגי לקדמת השיח העולמי, והוא הפך לדוברו הבולט ולנושא דגל המאבק לשימורו. המושג מגוון ביולוגי הוא למעשה מושג די חדש. בשנת 1986, במסגרת פורום של האקדמיה הלאומית למדעים שנערך בוושינגטון, השתמשו לראשונה בביטוי מגוון ביולוגי (Biological Diversity, או בקיצור השגור(Biodiversity . שנה אחר כך כבר הפך המושג לאחד המושגים הנפוצים בספרות שמירת הטבע עד ימינו אלה.

הכיוון גיוון

אז מהו בעצם מגוון ביולוגי? מגוון ביולוגי הוא השונות שבין כל היצורים החיים בכדור הארץ: מווירוס מיקרוסקופי, פטריית קרקע ואצה חד-תאית ועד בעלי חיים וצמחים מורכבים וגדולים יותר. כל היצורים האלו מתקיימים ביבשה, בים ובמים מתוקים, ויוצרים מערכות אקולוגיות מורכבות.
השונות מתקיימת בכל רמות הארגון הביולוגי: שונות גנטית בתוך מין ביולוגי אחד, שונות בין מינים שונים ושונות של המערכות האקולוגיות שהם יוצרים. מגוון צבעי העיניים בבני אדם, למשל, מדגים את המגוון הגנטי הקיים בין פרטים השייכים לאותו מין (שונות תוך-מינית). כך גם צבעי עלי הכותרת של הכלנית המצויה. להרכב הגנטי הייחודי של כל פרט ופרט יש חשיבות גדולה מבחינה אבולוציונית, מכיוון שהוא מקנה לאותו פרט יתרון או חיסרון בהסתגלות לסביבה מסוימת.
הדוגמה הקלאסית של שונות תוך-מינית (כלומר, שונות בין פרטים באותו מין) היא סיפורו של עש המודד המפולפל. בימים שקדמו למהפכה התעשייתית היו העשים הכהים ממין זה נדירים. רוב העשים היו בהירים, בעלי צבע הדומה לצבע גזעי העצים שעליהם נחו וחמקו מעיניהם של טורפים. אלא שזיהום האוויר הכבד שהביאה המהפכה השחיר את גזעי העצים, ושכיחותם של העשים הכהים עלתה באופן דרמטי. כאשר הושגה חקיקה שהביאה לאוויר נקי, שכיחות העשים הבהירים עלתה שוב. המגוון הגנטי התוך-מיני אפשר שפעם ידו של העש הכהה תהיה על העליונה ופעם של הבהיר.
דוגמה קלאסית לשונות בין-מינית היא הפרושים של דרווין. הצורה והגודל של המקור של ציפורי שיר אלה, שכולם בני אותה משפחה, שונה בין המינים השונים. במהלך האבולוציה התמחה כל מין בניצול מקור מזון שונה, והשונות הנראית כיום בין מקורים של פרושים ממינים שונים מעידה על סוג המזון שאותו מין התמחה בניצולו.

מאחר ששינויים סביבתיים חלים כל הזמן, ככל שהמגוון הגנטי יהיה עשיר יותר, יהיו פרטים רבים יותר שיוכלו להתמודד עם השינויים שיבואו. אם המגוון הגנטי של האוכלוסייה מצומצם, ולאף אחד מהפרטים אין יתרון המקנה עמידות למחלה מסוימת, למשל, אוכלוסייה זו עלולה להיכחד כתוצאה מהמחלה.

מפקד החיים

רכיב שני וחשוב במגוון הביולוגי הוא מגוון המינים, כלומר כלל המינים החיים במקום גיאוגרפי מסוים, במערכת אקולוגית מסוימת או על פני כדור הארץ כולו. שני המדדים העיקריים המשמשים להערכת מגוון המינים הם עושר המינים – מספר המינים החיים במקום מסוים, ושפע הפרטים – מספר הפרטים מכל מין.
השאלה כמה מינים חיים כיום על פני כדור הארץ היא מורכבת מאוד מכמה סיבות. ראשית, את רוב המינים אנחנו עדיין לא מכירים. בעיה נוספת היא עצם ההגדרה; מהו מין? ומתי שתי אוכלוסיות שייכות בעצם לשני מינים שונים? המספר המקובל למניין המינים שתוארו רשמית על ידי המדע הוא כ-1.7 מיליון מינים, אבל ההערכות נעות בין מיליונים בודדים לעשרות ומאות, ויש מדענים שמדברים על מיליארדים.
היוזמה למיפוי מגוון המינים – The Global Taxonomy Initiative – היא מאמץ משותף של מאות מדענים מעשרות ארגונים ומוסדות מחקר לאתר, לאפיין, לכנות בשם, למפות ולתעד את מגוון המינים על פני כדור הארץ.

הרכיב השלישי במגוון הביולוגי הוא מגוון המערכות האקולוגיות. מערכות אקולוגיות הן למעשה תוצר יחסי הגומלין בין האורגניזמים החיים בסביבה מסוימת לתנאים השוררים בה, כמו אקלים, מסלע, טופוגרפיה וכדומה. יש מערכות אקולוגיות קטנות, למשל המערכת האקולוגית המתקיימת בתוך גזע עץ אחד, ויש מערכות אקולוגיות גדולות מאוד, למשל מערכות אקולוגיות בנהרות, אגמים ואוקיינוסים. בעולם יש מגוון רב של מערכות אקולוגיות, והן מאפשרות למגוון המינים ולמגוון הגנטי להתקיים בתוכן. מערכות אקולוגיות הן הבסיס לקיומנו והן מספקות לאדם שלל שירותים: הן שומרות על איכות האוויר והמים, מהוות מקור למזון ולייצורו, מקור לתרופות ולשירותים חקלאיים כמו האבקה והדברה ביולוגית ועוד.

לעצור את ההפקרה

ועל כל המגוון המופלא והחשוב הזה מאיים כיום מין ביולוגי אחד ויחיד – האדם. בספרו "רבגוניות המינים" מספר וילסון כיצד נזקקה האבולוציה למיליוני שנים כדי לתקן את הנזק של חמש ההכחדות הגדולות שהתרחשו בכדור הארץ כתוצאה משינויים אקלימיים, פגיעת מטאוריטים וכדומה, והוא מוסיף ומסביר כיצד ההכחדה השישית, שאנחנו חיים בעיצומה ושרובה ככולה מעשה ידי אדם, "עלולה להיות זאת שתשבור את כור המצרף של החיים".
יד האדם מאיימת על המגוון הביולוגי בכמה חזיתות. חיסול בתי גידול טבעיים מביא להכחדת מינים ולהפרת המאזן האקולוגי. יערות גשם שהתברכו במגוון ביולוגי עשיר במיוחד, נכרתים עבור שטחי מרעה לבקר ולהפקת שמן דקלים. חקלאות ודיג יתר, פיתוח תשתיות, סלילת כבישים והרחבת ערים הן פעולות הפוגעות באזורי המחיה של המינים השונים וגורמות להתמעטות השטחים הטבעיים. ייבוש החולה לצורכי חקלאות הוא דוגמה מקומית עצובה להיעלמות מינים אנדמיים.
זיהום אוויר, מים וקרקע בחסות מפעלים, הזרמת שפכים וזינוק בכמויות הפסולת הנוצרות ונצברות פוגעים ביצורים החיים החיים במגוון סביבות מחיה. מינים פולשים משגשגים הודות לאפשרויות החדשות "להגר" דרך האוויר, הים ותיקיהם של מטיילים שרק רצו להביא הביתה תוכי צבעוני. המינים הפולשים מתחרים עם המינים המקומיים על משאבים ודוחקים אותם החוצה. כך קרה עם הירגזי, הדרור ועופות אחרים, שנאלצו לפנות מקומות קינון למיינה ההודית התוקפנית.

לכל אלה, בנוסף לשינויים האקלימיים של עשרות השנים האחרונות, יש השפעה אקוטית על מערכות אקולוגיות ברחבי העולם ובעלי חיים מתקשים להסתגל אליהם. כיום, הכחדת מינים והרס מערכות אקולוגיות מתרחשים בקצב שלא היה כמותו בעבר.
בשל ההבנה המתגברת של חיוניות המגוון ביולוגי, מנסים חוקרים, אנשי סביבה, כלכלנים ואחרים להסב את תשומת הלב הציבורית לתהליך של אובדן המגוון הביולוגי ולקרוא לקובעי מדיניות לנקוט צעדים לשמירה עליו. "כל רסיס של מגוון ביולוגי הוא יקר מפז", כתב וילסון, "אסור לנו להניח ביודעין לשום מין או גזע להיכחד. עלינו להמשיך לעצור את הדימום של העושר הביולוגי. אין מטרה יותר מרנינה מאשר לטוות מחדש את המגוון המופלא של החיים המקיף אותנו עדיין".