09:55
הדפסהשיתוף

יש ברירה: דוגמאות לברירה טבעית בעולם הטבע

התיאוריה של אבולוציה דרך ברירה טבעית היא המפתח להבנתנו את עולם הטבע. תיאוריה זו מסבירה את התהוות מגוון החיים על פני כדור הארץ. כמו כל הסבר מדעי היא מסתמכת על עובדות, ממצאים ומחקרים.

מירב חביבי | פורסם ב-06 דצמבר 2023

עש המודד המפולפל

לרוב, תהליכים אבולוציוניים נמשכים זמן רב ולכן קשה לנו לעקוב אחריהם. אולם, כאשר האדם גורם לשינויים סביבתיים שמשפיעים על כשירותם של יצורים חיים יש לנו הזדמנות לעקוב אחר התהליך האבולוציוני בזמן אמת. אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר לברירה טבעית כתגובה לשינויים סביבתיים מעשה ידי אדם היא השינוי המהיר יחסית שהתחולל בשכיחות מופעי הצבע השונים של עש המודד המפולפל באנגליה. זהו עש פעיל לילה, שבמהלך היום נח על גזעי עצים, והתבנית האפורה המנוקדת של כנפיו משתלבת במרקם קליפת העץ ומסווה אותו מעיני טורפיו.

עש המודד המפולפל. gailhampshire from Cradley, Malvern, U.K, CC BY 2.0 , via Wikimedia Commons

עש המודד המפולפל. gailhampshire from Cradley, Malvern, U.K, CC BY 2.0 <https://creativecommons.org/licenses/by/2.0>, via Wikimedia Commons

בשנת 1848 ראה חוקר אנגלי בשם אדלסטון, שרוב העשים החיים באזור מנצ'סטר הם בגוון אפרפר בהיר, ורק שני אחוזים הם שחורים. באותן שנים עברה אנגליה תהליך של תיעוש. הוקמו מפעלים רבים שהשתמשו בשריפת פחם כמקור אנרגיה, ותוצרי הבעירה גרמו לזיהום אוויר ולהצטברות פיח על גזעי העצים, שהפכה אותם לכהים יותר. מעקב אחר העשים גילה שבמהלך 50 שנה בלבד ירדה שכיחות הפרטים האפורים-בהירים באוכלוסייה ועלתה שכיחות הפרטים השחורים. בסוף המאה כבר דווח על 90% עשים שחורים באוכלוסייה.

בסוף המאה ה-20, כשהמודעות לזיהום האוויר עלתה וכמות הפיח שגרם לשינוי בצבע הגזעים פחתה, חזרו הגזעים לצבעם הבהיר. עקב תהליך זה חלה עלייה בשכיחות העשים הבהירים, עד שהם כמעט חזרו לשיעורם באוכלוסייה בשנת 1848  (כ-95% עשים אפורים-בהירים).

רותם המדבר וריסן דק – שוכני המדבר

בדוגמת עש המודד המפולפל החוקרים הצליחו לעקוב אחר הברירה הטבעית בעת פעולתה, אולם ברוב המקרים אנחנו עדים לתוצאות התהליך האבולוציוני, כלומר להתאמות לתנאי הסביבה שהתפתחו ביצורים חיים. אחד המקומות המעניינים בהקשר זה הוא המדבר, שבו תנאי המחיה קשים; תקופות ארוכות ללא משקעים, קרינה חזקה, לחצי טריפה בשל מיעוט מקורות מזון ועוד. בצמחים שחיים במדבר ניתן לראות מגוון תכונות שהתפתחו במהלך האבולוציה ומאפשרים להם לשרוד ולהתרבות בסביבה עוינת זו.

רותם המדבר, צילום: גברי שיאון

רותם המדבר, צילום: גברי שיאון

לדוגמה, בחורף מצמיח רותם המדבר עלעלים קטנטנים, המתייבשים ונושרים בעונת היובש. תכונה זו מאפשרת חיסכון במים והמשך קיום הצמח בתקופות שחונות. בנוסף, תהליך הפוטוסינתזה, שברוב הצמחים מתקיים בעלים, מתבצע ברותם המדבר בגבעול. היכולת להשיר עלים בקיץ ולבצע פוטוסינתזה בתאי הגבעול משפרת את יכולתו של רותם המדבר לשרוד ולהתרבות, ולכן היא נבררה בתהליך הברירה הטבעית במהלך האבולוציה שעבר המין.

ריסן דק, צילום: גברי שיאון

ריסן דק, צילום: גברי שיאון

ריסן דק הוא צמח מדברי נוסף שבו התפתחו תכונות שמעלות את סיכוייו לשרוד ולהתרבות בתנאי המדבר הקשים. במדבר, כמות המשקעים היא קטנה ותדירותם אינה קבועה. לריסן הדק מנגנון מיוחד, "שעון גשם", המבטיח פיזור זרעים יעיל בגשם. רק לאחר שהפירות נרטבים במידה מספקת הם מתפוצצים והזרעים נורים מתוכם למרחק של עד חמישה מטרים מצמח האם. כאשר הזרעים מגיעים לאדמה, אם היא אכן רטובה, יוצאים מקליפת הזרע ריסים (מכאן השם, ריסן) שנאחזים בקרקע. הריסים מעכבים את סחיפת הזרע  על ידי הנגר של מי הגשם, ומיד לאחר היאחזותו בקרקע הזרע נובט.

מקורות וקריאה נוספת

אלוני ע. (2017). ריסן דק Blepharis attenuata – פורח במדבר (נובמבר 2017), פורחי החודש, כתב-עת "כלנית" מספר 4.

ססי סטאר וראלף טגארט (1998). ביולוגיה האחידות והמגוון של החיים. בהוצאת ותרגום האוניברסיטה הפתוחה.

רות אמיר (1995). פרקים באקולוגיה. המרכז להוראת המדעים, האוניברסיטה העברית ירושלים.

Cook, L., Saccheri, I. (2013). The peppered moth and industrial melanism: evolution of a natural selection case study. Heredity 110, 207–212 (2013). https://doi.org/10.1038/hdy.2012.92

Gutterman Y. (1972). Delayed seed dispersal and rapid germination as survival mechanisms of the desert plant Belpharis persica (Burm.) Kuntze. Oecologia (Berl.) 10, 145–149 (1972).

L.M Cook (2000) A century and a half of peppered moths. The Entomologist's record and journal of variation 112, 77-82 (2000).

https://ia902702.us.archive.org/34/items/entomologist112162000tutt/entomologist112162000tutt.pdf

Witztum A. and Schulgasser K. (1995). The Mechanics of Seed Expulsion in Acanthaceae. J. theor. Biol. (1995) 176, 531–542

אולי יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden