11:56
הדפסהשיתוף

כרוניקה ידועה מראש? | תרחישי אקלים לישראל

בעידן של התחממות גלובלית ושינוי אקלים חובק עולם, גם ישראל "על המפה", וקצב ההתחממות באזורנו אף גבוה מהממוצע העולמי. העלייה בתדירותם ובעוצמתם של שיטפונות והצפות, בצורות, גלי חום, שריפות וסערות קשות (רשימה חלקית) גורמת לעלייה משמעותית בסיכוני אקלים, אותם נזקים שנגרמים לאדם ולרכוש ומאיימים על המערכות הטבעיות שאנו נשענים עליהן.

יעל נבון | פורסם ב-12 ינואר 2025

שנת 2024 שברה כמעט את כל שיאי מזג האוויר האפשריים, ונראה שאם האנושות לא תצליח להפחית בהקדם את פליטות גזי החממה, המצב רק ילך ויחמיר. איך ייראה האקלים בעשורים הקרובים? האם וכיצד אפשר להיערך לשינוי? בימים של חוסר ודאות, חוקרי האקלים מנסים לפזר מעט את הערפל.

שינוי האקלים העולמי נותן אותותיו גם בישראל. צילום: לימור תלמי

שינוי האקלים העולמי נותן אותותיו גם בישראל. צילום: לימור תלמי

נתוני עבר מסייעים בחיזוי העתיד

אחד הכלים שעומדים לרשות החוקרים הוא מודלים אקלימיים. אלה הם מודלים כמותיים, שמתארים בעזרת משוואות מתמטיות והדמיות מחשב את התהליכים ואת יחסי הגומלין שמניעים את מערכת האקלים בכדור הארץ. מודלים אלה מסייעים למדענים להבין את הדינמיקה של מערכות מזג האוויר והאקלים בעבר הרחוק, ולחזות תופעות מזג אוויר עתידיות ואת שינוי האקלים הצפוי.

התחזיות תלויות, בין היתר, בהחלטות שתקבל האנושות, ולכן החוקרים מציעים תרחישים שונים, שלוקחים בחשבון התנהגויות אנושיות שונות. התרחיש המתון ביותר מניח שהאנושות תפחית משמעותית את פליטת גזי החממה בעשורים הקרובים באמצעות הפסקה מיידית של שימוש בדלקי מאובנים ומעבר לאנרגיות מתחדשות, אך נראה שזה לא יהיה המצב. התרחיש האקלימי החמור ביותר הוא "עסקים כרגיל", לפיו לא יהיה שינוי בקצב פליטת גזי החממה, כלומר, הם ימשיכו להיפלט בקצב גבוה. במצב כזה, אפשר לומר בוודאות שבעשורים הקרובים ימשיך כדור הארץ להתחמם בצורה משמעותית.

בארצנו הקטנטונת

מזרח אגן הים התיכון, שבו נמצאת ישראל, הוא אזור בעל רגישות אקלימית גבוהה מאוד, ואין ספק שההתחממות הגלובלית פוגעת בישראל כבר היום. נתונים שנאספו מתחנות מטאורולוגיות בישראל מלמדים שבעשורים האחרונים ישראל התחממה יותר מהממוצע העולמי. על פי הדו"ח האחרון (יולי, 2024) של השירות המטאורולוגי הישראלי (IMS), ניתוח מגמות אקלימיות ואירועי קיצון בישראל לאורך המאה ה-21, ב-30 השנים האחרונות (2020-1991) עלתה הטמפרטורה הממוצעת בכ-0.6 מעלות צלזיוס לעשור, בהשוואה לעלייה של כ-0.22 מעלות צלזיוס לעשור בממוצע העולמי.

ישראל מתחממת בצורה עקבית מזה כארבעה עשורים וכך גם צפוי להיות בעשורים הקרובים. האיור לקוח מתוך: דו"ח השירות המטאורולוגי הישראלי (IMS)(2024)- ניתוח מגמות אקלימיות ואירועי קיצון בישראל לאורך המאה ה-21

ישראל מתחממת בצורה עקבית מזה כארבעה עשורים וכך גם צפוי להיות בעשורים הקרובים. האיור לקוח מתוך: דו"ח השירות המטאורולוגי הישראלי (IMS)(2024)- ניתוח מגמות אקלימיות ואירועי קיצון בישראל לאורך המאה ה-21.

ומה צופן העתיד? התחזיות האקלימיות לאזורנו אינן מעודדות במיוחד. בקצרה, החום יעלה, היובש יתגבר, ומזג האוויר יהפוך לקיצוני יותר. חישובים שנערכו על בסיס התרחיש האקלימי החמור "עסקים כרגיל" מזהירים שעד 2060 הטמפרטורה היומית הממוצעת בארץ צפויה לעלות במעלה וחצי בממוצע בהשוואה לתקופה הנוכחית, ולקראת סוף המאה תחול עלייה ממוצעת של כ-3.5 מעלות צלזיוס בהשוואה לשני העשורים האחרונים.

העלייה בטמפרטורה תלווה גם בעלייה בעומסי החום. ימי הקיץ יהיו חמים מתמיד, עם יותר ימי שרב ופחות לילות קרירים. צפוי גידול של כ-15% במספר הימים החמים, כ-30% במספר הימים החמים מאוד וכ-20% במספר הלילות החמים. מספר גלי החום יגדל, משכם יתארך וערכי שיא הטמפרטורה בגלים אלו צפויים להגיע ליותר מ-42 מעלות צלזיוס. הסיכוי לאירועי טמפרטורה קיצונית (45 -50 מעלות צלזיוס) יגדל משמעותית ככל שנתקרב לסוף המאה. גם הים התיכון לא יישאר אדיש; המים יתחממו ומפלס הים יעלה בעקבות ההתחממות והמשך הפשרת הקרחונים בקטבים.

מימין- מלחת עברונה שבערבה הדרומית. צילום: רייל הורביץ; משמאל- שטפון בנחל השופט. צילום: ג'ומאנה באריה

מימין- מלחת עברונה שבערבה הדרומית: אזורים יבשים צפויים להתייבש יותר. צילום: רייל הורביץ; משמאל- שטפון בנחל השופט. צילום: ג'ומאנה באריה

גם בחורף יחולו שינויים: צפויות הפחתה במספר ימי הגשם והתארכות תקופות היובש בין הגשמים. למרות שיש שנים שבהן כמות המשקעים הממוצעת גבוהה מהממוצע, המגמה על פני שנים רבות מראה ירידה בכמויות המשקעים, והמשך תהליכי המדבור בעקבות בצורת באזורים היבשים. לקראת סוף המאה חזויה הפחתה כללית של כ-20%-25% בכמות הגשם ובמספר ימי הגשם, ועלייה בעוצמות הגשם באזור מישור החוף המרכזי.

סערה מתקרבת

העלייה הצפויה בתדירותם של אירועים כגון סערות קשות, הצפות ושיטפונות, לצד בצורות, גלי חום ושריפות, עלולה לגבות מחיר כבד במונחים של נזק לרכוש ולחיי אדם. לכן, לא מספיק להתמודד עם השפעות האקלים בהווה, אלא יש להיערך לשינוי האקלים, שצפוי להתגבר במידה משמעותית בעתיד. בשל מיקומה הגיאוגרפי של ישראל והמורכבות הטופוגרפית שמאפיינת אותה, שמייצרת מגוון אזורים אקלימיים, השפעות שינוי האקלים מראות שונות גדולה בזמן ובמרחב.

מפת סיכוני אקלים לאומית- המשרד להגנת הסביבה

מפת סיכוני אקלים לאומית– המשרד להגנת הסביבה

בינואר 2024 פרסם המשרד להגנת הסביבה גרסה ראשונית של מפת סיכוני אקלים לאומית, שכוללת מידע מפורט ומבוסס מדעית של סיכוני האקלים הצפויים באזורים השונים של ישראל. על בסיס אירועי מזג אוויר קיצוניים שפקדו את אזורנו במשך מאה השנים האחרונות, מוצגים במפה תרחישים שונים של היתכנות אירועים כאלה בעתיד, שנדרש להיערך אליהם מראש. המפה מהווה בסיס מידע למקבלי החלטות ולאנשי מקצוע, ויכולה לסייע לרשויות מקומיות ולמשרדי ממשלה לתכנן וליישם תוכניות היערכות בישראל. המיפוי דינמי, והוא צפוי להשתפר ולהתעדכן לאורך זמן בהתאם לנתונים שנאספים ומנותחים באופן שוטף.

יש עדיין מה לעשות!

למרות התחזית המאוד לא אופטימית, עדיין יש לנו "חלון הזדמנויות", צר ככל שיהיה, ומוטלת עלינו האחריות לפעול בכל דרך אפשרית לעצור את פליטות גזי החממה שמקורם בפעילות אנושית, כדי שנוכל להתמודד עם שינוי האקלים והשלכותיו החמורות.

עדיין לא מאוחר לפעול לעצירת הפליטה של גזי החממה. צילום: ג'ומאנה באריה

איך ייראה האקלים באזורנו בעשורים הקרובים? ימים יגידו… צילום: ג'ומאנה באריה

מקורות וקריאה נוספת

אולי יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden